צעירה זחלה במנהרה ממצרים לעזה כדי להתחתן

חתן בקצה המנהרה: מה מוכנה לעשות צעירה פלסטינית כדי להתחתן? מתברר שלא מעט. בכלל, אם חשבתם שדרככם לחופה עוברת בלא מעט ייסורים ומהמורות, כדאי שתקראו את הסיפור הזה שהתפרסם היום (ג') בעיתון הירדני "א-דוסתור", שבו תואר מה עברה צעירה פלסטינית עד שהגיעה לרגע הנכסף. 

הכלה הפלסטינית סיפרה: "כמו כל האחרות, גם אני חלמתי להתחתן כשאני לבושה בשמלת כלה צחורה, כשסביבי הרבה ורדים. אולם מעולם לא חשבתי שאגיע לכך דרך מנהרה עמוקה ומשפילה. משפחתי עזבה את פלסטין לפני מספר שנים כדי לחיות ברפיח המצרית.

"מאז ועד היום מנע מאיתנו צה"ל לשוב או לבקר בה. במשך חמש שנים ניסיתי פעמים רבות לעבור לצד הפלסטיני של רפיח, שם מתגורר קרוב משפחתי וארוסי, סולימאן, אולם צה"ל סיכל את כל ניסיונותיי". אולם למרות האיסור לא נשברה הצעירה הפלסטינית וחשבה על פתרון מקורי -להסתנן לרפיח דרך מנהרה ולהתאחד אחת ולתמיד עם בחיר לבה. 

"היה קשה לשכנע את משפחתי שאעבור אל סולימאן דרך מנהרה. במיוחד משום שמדובר במעשה מסוכן שלא קרה בעבר", היא מספרת. "אחרי שסיכמתי עם ארוסי את כל הסידורים והגיעה שעת האפס, לבשתי עבאיה (מעין גלימת צמר) שחורה, עטפתי בה את כל גופי, ויצאתי כשאני מוכנה לכל דבר. עברו רק כמה רגעים ומצאתי את עצמי בתוך מחילה, ממש כאילו הייתי בתוך קבר". 

אולם אותם רגעים של פחד במנהרה האפלה התחלפו במהרה בתקווה גדולה ובתחושת ניצחון: "תודה לאל, נשמע קול שעודד אותי ודמותו של ארוסי לא משה מעיני. לא פחדתי ולא הרגשתי דבר פרט לניצחון על מגבלות ה'כיבוש'. כעבור 15 דקות או מעט יותר ראיתי את האור והבחנתי בסולימאן שממתין לי בצד השני של המנהרה כדי שנשלב ידיים ונתחתן. מאז אותו היום אנו חיים יחד, אולם איני יכולה לעזוב את רצועת עזה משום שצה"ל איננו מתיר לי לשוב אליה".

הבעל המאושר סולימאן לא הסתיר גם הוא את שמחתו. "ידעתי היטב מהם הסיכונים של המעבר במנהרה, אולם ה'כיבוש' לא התיר לנו אפשרות אחרת", אמר.