הנגיד יהיה ברוקר

דוד קליין, הנגיד הקודם של בנק ישראל, מצטרף לחברת הברוקרים הפרטית המצליחה "מיטב" ויכהן כיו"ר שלה. הבעלים של "מיטב", צבי סטפק, הודיע על כך היום ואמר: "ד"ר קליין צפוי לתרום מניסיונו הרב ל'מיטב' בפיתוחם של מוצרים פיננסיים חדשים".

בהיותו נגיד בנק ישראל, תמך קליין בהתלהבות בהמלצות ועדת בכר לרפורמה בבנקאות. עכשיו הוא יועסק כיושב הראש של חברה, שתהיה אחד המרווחים הבולטים מיישום ההמלצות הנ"ל: כשהבנקים ייאלצו להיפרד מן הבעלות והשליטה בקופות הגמל וקרנות הנאמנות, כאשר החוק ייכנס לתוקף, ירוויחו מכך קודם כל ברוקרים כמו "מיטב".

בכותבי את הדברים הללו איני רומז לשום דבר, רק מספר את השתלשלות העניינים. ד"ר קליין לא זקוק לתעודת יושר שלי, וגם לא צבי סטפק. שניהם אנשים שלא דבק רבב במוניטין שלהם וביושרם. אני משוכנע שד"ר קליין לא חשב, כשהביע תמיכה גורפת בהמלצות בכר, על איזו משרה מכניסה שאולי מחכה לו בשוק ההון הפרטי לאחר סיום תפקידו כנגיד. אני רק מבקש להרהר לרגע במצב הפוך.

נתאר לעצמנו שבהיותו נגיד בנק ישראל, היה ד"ר קליין מתנגד בתוקף להמלצותיה של ועדת בכר. ועוד נתאר לעצמנו שזמן קצוב אחר פרישתו מבנק ישראל, היה מקבל ג'וב טוב כיו"ר הדירקטוריון של אחד הבנקים. אני מסוגל בקלות לנחש מה היה נכתב אז בעיתונות הכלכלית: "הבנקים גמלו לקליין על התנגדותו לרפורמה", היה כותב עיתון אחד. "קליין שירת את הבנקים ועכשיו הוא עובד אצלם", היה כותב אחר. התנועה לאיכות השלטון הייתה פונה למבקר המדינה לבדוק את ה"קשר החדש בין הון לשלטון שנחשף בהעסקת קליין בבנקים". דמו של ד"ר קליין היה נשפך והמוניטין שלו נקרע לגזים.

דעתי אחרת. אני מאמין שתמיכתו של קליין בהמלצותיה של ועדת בכר נבעה משיקולים מקצועיים וענייניים טהורים, ורק במקרה התגלגלו הדברים כך שעכשיו הוא יעבוד בעסק שעשוי להרוויח מיישום ההמלצות. אבל אני גם לא הייתי מטיל חשד או צל צלו של חשד בהתנהגותו של קליין, אילו התנגד להמלצות כנגיד הבנק ואילו הסכים, אחרי פרישה ותקופת צינון מתאימה, לקבל את המשרה של יו"ר אחד הבנקים.

אני מאמין שבדרך כלל, אנשים בעמדות ציבוריות בכירות לא מושפעים בהכרעותיהם הלאומיות מחשבון של רווח והפסד אישי, ולא נושאים את עיניהם למשרות ועסקים שאולי מצפים להם למחרת פרישתם מהשירות הציבורי. אילמלא אמונתי החזקה הזו, הייתי תוהה על קליין.