ערוץ 10 ממריא?
הערוץ משיק את סדרת הדגל שלו לקיץ הקרוב, "פיק אפ", על המתרחש בחברת תעופה. הרבה כסף הושקע בסידרה ששובצה בלב הפריים-טיים ותשודר מדי יום. האם היא תצליח סוף סוף להפוך אותו למתחרה ראוי לערוץ 2?
"קודם כל זאת לא טלנובלה. זאת דרמה יומית". מבהירה דפנה פרנר, מנהלת התוכניות ב"ישראל 10" מהי ההגדרה של "פיק אפ", הסדרה היומית החדשה של ערוץ 10 (ימי א' עד ה', 21:00). "היא גם שונה מסדרות יומיות שקיימות היום בשוק".
במה?
"בחרנו לא להתמקד בשתי דמויות מרכזיות, העלילה מתפזרת בין שמונה עד עשרה שחקנים. חלק מהעלילות נפתחות ונסגרות באותו הפרק, יש הרבה טוויסטים. עוד שוני הוא שבסדרות יומיות יש כמה דורות, אצלנו כמעט כולם פחות או יותר באותו גיל. הסדרה היא לא תיאטרלית, מה שכן היא מוקפדת ברמה האסתטית והגרפית. זה פחות הולך לכיוון של המודעות העצמית. שמנו את הדגש על להיות מצחיקים, אין קריצות לתעשייה ואנחנו לא מאוננים על הטלוויזיה. זאת דרמה קומית יומית".
ערוץ 10 הוא האשה השניה של צופי הטלוויזיה בארץ, צעירה, מצודדת ונועזת יותר. האשה שממתינה לבד על הסקאלה שבתות וחגים, מחכה שהצופים יבינו מה טוב בשבילם ויתגרשו למענה ממדורת השבט. יותר משלוש שנים היא מחכה, במהלכן היא עברה משברים, ניתוחים פלסטיים ותחלופה אנושית. היו ציפיות, מפחי נפש, רגעים של תקווה, והנה הגיע עוד צומת מכריע. הרבה כסף שמו ב"ישראל 10" על הז'יטון הזה הרבה סיכונים והימורים קריטיים נלקחו. האם "פיק אפ" תהיה זו שתמשה את "10" מדשדוש בעשירייה השניה בטבלת הרייטינג ותגשים את חזון האלטרנטיבה לערוץ השני? נחייה ונצפה.
"פיק אפ" תלווה אתכם במהלך כמאה פרקים בקיץ הקרוב. זה שבעה חודשים עמל עליה צוות מיומן שהובילו ג'וני קוניאק ("ג'וני", "אקזיט"), אבנר ברנהיימר ("יוסי וג'אגר", "ידיעות אחרונות") ומיכל קופר-קרן. היא תשובץ בלב הפריים, מייד לאחר מהדורת החדשות המרכזית, שהיא התוכנית הנצפית ביותר בערוץ. "פיק אפ" אמנם תהנה ממקפצת רייטינג של שמונה עד עשרה אחוזים, אבל מצד שני תיאלץ להתמודד עם מלכות הרייטינג של הערוץ השני – "כוכב נולד 3", "סוף הדרך 2", "משחק מכור" ו"משעל חם בקיץ" שילווה את ההתנתקות. בהתחשב בכסף ששמו ראשי הערוץ על הסדרה, שיבוץ של הסדרה מחוץ לפריים טיים לא עלה על דעתו של איש. די בזה ש"פיק אפ" עולה בעונת המלפפונים, שנקודת הפתיחה שלה מבחינת אחוזי הצפייה נמוכה מלכתחילה.
"ההחלטה היתה ללכת על סדרה יומית שתשב על הקיץ", אומרת פרנר, "צעירים, ים, חו"ל, אהבה, זה היה הבריף. יש היום סדרות יומיות חשוכות, אבל בדרמה הזאת יש משהו אוורירי ונינוח, זאת גם הסיבה שהתחלנו עם ברנהיימר, קופר-קרן וקוניאק כצוות. לשלושתם יש ניסיון במה שמוגדר כז'אנר עילי".
לא מפחיד לעלות בקיץ, שהוא בד"כ שחון רייטינג?
"לא. לקיץ יש חוקים משלו, שיא הצפייה מגיע בשעות מאוחרות יותר, ההתנהגות של המפרסמים היא שונה, אבל התאמנו את המוצר לצפיית קיץ. בחורף נחזור ללוח אגרסיבי יותר, מעובה מבחינת ז'אנרים שנמצאים אצלנו בקנה. אז זה יהיה נכון להעשיר את הלוח בדרמות, סרטי תעודה, בידור וריאליטי. יש הרבה דברים בפיתוח".
איזה רייטינג יספק אתכם?
"מה נשמע לך?".
פחות משמונה אחוזים זה כשלון.
"שמונה אחוזים נשמע הגיוני, ניתן לזה את הזמן שלו. למדנו את גרף ההתפתחות של כל הסדרות היומיות שהיו בארץ אי פעם, והן כולן מתחילות לספוג גרעין קשה אמיתי רק אחרי 6 או 8 שבועות. ערוץ 2 עם 'אהבה מעבר לפינה' היה קצת יותר מהיר. 'טלנובלה בע"מ' התחילו להתרומם ממש לאחרונה".
היהלום שבכתר
הדוגמנית בר רפאלי היא היהלום שבקאסט. השמות המוכרים הנוספים שתוכלו למצוא על הסט הם ששי קשת, נוגה שחר, מקס אולארצ'יק ומרינה שויף. למרות שבשלבי הליהוק הראשוניים נזרקו לאוויר האודישנים שמות כמו אקי אבני ויעל גולדמן, בסופו של דבר רוב הקאסט נותר אנונימי, לא מאילוצי ממון, חלילה. "זה קונספטואלי לחלוטין", נשבע ג'וני קוניאק העורך הראשי, "היתה החלטה שהדמויות הן מעל הכל, ואנחנו מחפשים את השחקנים שישרתו הכי טוב את הדמויות. הרבה פעמים כשמישהו מפורסם מלוהק זה לוקח את תשומת הלב מהסיפור כי יש לך דימוי עליו והפרצוף הזה אומר לך משהו. ניסינו להביא אנשים שגם אם השם שלהם מוכר, לא ראינו אותם באמת, לא ברמת ערב ערב בטלוויזיה. זו לא סדרת דוגמנים. לא שאנחנו פוסלים מישהו בגלל שהוא דוגמן".
יוצרי הסידרה הולכים על הקו הדק בין נועז לנועז למדי. בימים האחרונים הם העלו עשן בחדרי העריכה, בפיניש אחרון שינקז החוצה תכנים מיניים עם פוטנציאל הרגזה גבוה. בערוץ מעדיפים לא לגרות את העצבים של הצופים ושל אנשי הרשות השניה. אמנם פסילה של תוכן נחשבת ליחסי ציבור אפקטיביים יחסית למחיר, אבל בערוץ עדיין מתפקדים תחת טראומות "אקזיט" ואסף הראל וח"כ רוחמה אברהם. השערורייה והבאזז התקשורתי שהגיע בעקבותיה לא עזרו להראל להישאר באוויר והתוכנית ירדה.
"אני חושב שמין ומיניות באופן כללי הם נושאים מעניינים", מחווה קוניאק דעה, "הסדרה לא מתעסקת רק בזה, אבל היא מאוד פלרטטנית, בכל מיני נושאים ובכל מיני רמות. מי שמצפה לראות בה סצינות סקס יתאכזב, זה לא סרט כחול, זה אפילו לא פורנו רך, אין בה גסות בכלל. זה כן פלרטטני ופתוח לאפשרויות מעצם העניין שאנחנו היוצרים של זה, חבורה של אנשים שראיית העולם שלנו יותר פתוחה, וליברלית. אנחנו יותר בליב אנד לט ליב, ואלה הדמויות שעניינו אותנו".
בחודשים האחרונים התרוצצו על מסך הערוץ הרבה מאוד ספיישלים אווריריים, הפקות מיוחדות של חברת החדשות. "שמנו את כל מה שיש לנו בפרויקט הזה", מודה פרנר. "יכולות וכסף. אנחנו מאוד מרוצים מהתוצאה, ושהצופים ישפטו".
כמה כסף שמתם?
"מה, אני משוגעת לגלות?".
טוב, אבל למה לא להשקיע את הכסף בסידרת איכות דוגמת "אהבה זה כואב" שגם הביאה תוצאות ברייטינג?
"מי אמר שאנחנו לא עושים את זה? אנחנו משקיעים עכשיו בדרמות וסיקטומים שיעלו במהלך 2006. אחרי היציאה מההקפאה היתה תקופת התאוששות ורק אז התחלנו באמת לקדם דברים, בטלוויזיה מהלכים כאלה לוקחים זמן".
יש כסף?
"יש יותר כסף ממה שהיה פעם, ומעבר לזה יש אופק. בפעם הראשונה מאז שאני הגעתי לערוץ, שזה היה ב-2002, יש אופק ותקציבים קבועים ואני יכולה לתכנן מהיום עד סוף שנת 2006".
החיים הקשים
קל לשכוח את כובד המשקל שרובץ על כתפיה של "ישראל 10". החברה מייצרת תכנים לשבעה ימי שידור רצופים, להבדיל מהערוץ השני, שם נחלק העומס הזה בין שלוש זכייניות שהחל מנובמבר הקרוב תצטמצמנה לשתיים. אלא שהתיק הזה הוא גם אחד היתרונות הברורים של הערוץ על פני הערוץ השני, יתרון שבזמנו קרץ גם לטאלנט העל ארז טל, שהוקסם מהחופש שבשמיים פתוחים כל השבוע מול המגבלה שמציבים שני ימי שידור שבועיים. טל העביר את מרכז הכובד שלו ל"10", גן השעשועים החדש ומרובה האופציות, אבל העיתוי הסתבר כאומלל מבחינת שני הצדדים והוא חזר לזרועותיה של "קשת".
עדיין, מבחינת ערוץ 10, רצועה יומית היא המפתח ליצירת מחוייבות ונאמנות אצל הצופים. האמצעי שעשוי לשנות את הרגלי הצפייה של הקהל בבית ולדרבן אותו להיעצר על העשר בממיר. בערוץ בונים על קהל צעיר, שמאס במדושנות הפוליטיקלי קורקטית של מדורת השבט ורוצה לקבל עוד קצת מהשונה-שונה הזה.
הצופה הממוצע של הערוץ הוא גבר, בגילאי 25 עד 55, ממעמד סוציו אקונומי בינוני-גבוה. הפרופיל הזה נובע כפי הנראה מהבלוק החזק של הערוץ, שידורי החדשות והאקטואליה. מערכת החדשות של עשר עוברת לאחרונה מהפכים לא קלים – המנכ"ל רם לנדס פרש מהחברה ובמקומו מונה אבי ברזילי, יוצא חברת החדשות של הערוץ השני. אחרי לנדס החזיר את מפתחות המשנה למנכ"ל גם רינו צרור, פרשה העורכת הראשית טלי בן-עובדיה ובימים האחרונים התבשרנו גם על עזיבתה של רותם שדות.
"התחושה שלי היא שערוץ עשר נמצא במגמה חיובית כל הזמן", אומר שמוליק שם טוב, היום מנכ"ל ועורך ראשי של חדשות HOT, פעם מנכ"ל הרשות השניה. "אבל הוא נקלע לשנה שלמה של חוסר ודאות עם הבעלים, אין הזרמת כסף, ובמצב כזה הוא לא יכול להתרומם. אם הבעלים היו ברורים והיו מזרימים את הכסף שהוקצה בשנה הנוכחית, אין לי ספק שהרייטינג היה עולה באחוזים ניכרים מהמקום שהוא נמצא היום והופך את הערוץ למתחרה משמעותי לערוץ 2. מבחינת תוכניות העתיד הערוץ בכיוון הנכון, יש כוונות לתכנים של דרמה, דוקומנטרי ותוכניות תחקיר, אבל אין אפשרות לממש את הכוונות האלה".
מה היה לנו שם
מאז הקמתו הצליח ערוץ עשר להנפיק שתי תוכניות מקור שקיבלו ריספקט בטבלת הרייטינג. ארבע שנים טרחה דנה מודן על תשעת הפרקים של "אהבה זה כואב", חלק גדול מהן עבר על ההפקה בהקפאות מעיקות ובחוסר וודאות. הסדרה שיועדה תחילה לערוץ 2 עלתה לאוויר בסוף 2004 והביאה בשיאה ממוצע של 13.3 אחוזי צפייה. "יורים ובוכים", סדרת התעודה של "טלעד" על הלהקות הצבאיות ששובצה מולה בערוץ השני, הקדימה אותה באחוז אחד בלבד. ב"טלעד" החליטו להקדים את הסדרה כדי לחסוך לעצמם התמודדות מול הרווקות התל אביבית הזוהרת של מודן. "אם אני הייתי צריכה לבחור בין הלהקות הצבאיות ודנה מודן עם אסי במיטה", אמרה בזמנו מנכ"לית "טלעד" דאז, דורית ענבר, "גם אני יודעת מה הייתי רואה". נכון ש"טלעד" היא הזכיינית החלשה מבין השלוש, ונכון, 13 אחוזי רייטינג הם עדיין כשלון במונחים של פריים טיים ערוץ שתיימי, אבל מודן הוכיחה שכשהתכנים ראויים, האנשים עם השלט זוכרים איפה ממוקם העשר בממיר.
ולהבדיל – "הדוגמניות", הריאליטי שכולם אהבו להשמיץ, הצליח לשבור אפילו את השיא של מודן. זה התחיל במרץ השנה עם- 13.1 אחוזי צפייה, פירותיו המתוקים של בילד אפ אגרסיבי. אחר כך הגיע הזובור מכיוון הרשות השניה, זו שכל כך אוהבת לרפד את הערוץ בהקלות והנחות, ו"הדוגמניות" המריאה ל-14 אחוזים (עם פיק של 18%). בתוכנית בה התבקשו המתמודדות להתערטל התבצעה עקיפה מימין של לקט של יאיר לפיד ופריוויו ל"סוף הדרך" ששידר הערוץ השני. הפרק ההוא התברג למקום השלישי בטבלת הרייטינג היומית, במסדרונות ערוץ עשר ריירו על הנתונים, אם כי הסיום לא היה ממש מוצלח, בשל עודף שידורי לקטים.
גם "אהבה" וגם "הדוגמניות" הצליחו להאציל על שאר שידורי הערוץ ששודרו סביבם מהילת הרייטינג, מה שמוכיח את מה שבערוץ כבר יודעים – עמוד שדרה מוצלח ידחוף את הערוץ כולו במעלה הטבלה. אלה היו תוכניות שבועיות, תוכנית יומית שתצליח לפתות את הצופים לערוץ על בסיס קבוע, תביא איתה אופק חדש ל"ישראל 10". "יש ציפייה מצד הערוץ שהסדרה תשדרג את הרייטינג", מודה קוניאק. "לא בטוח שזה כיף, זו לא סיטואציה טבעית או קלילה. אני לא אשקר. יש תחושה שבאמת מאוד בונים על זה ואני מקווה שנוכל לתת להם את מה שהם מחפשים".
ולא מפריע לך שבונים בפעם הראשונה בתלודות הטלוויזיה על טלנובלה, סליחה, דרמה יומית, בלב בפריים טיים?
"לי ממש לא מפריעה המילה טלנובלה. הסיבה היחידה שאמרנו שהסדרה היא לא טלנובלה כי טלנובלה בהגדרה היא סיפור סגור של 100 פרקים עם התחלה אמצע וסוף. זה לא המקרה שלנו".
טלנובלה או לא, ב"רשות השניה" היו מעדיפים לראות את הכסף של ערוץ 10 מתנקז לאפיקים אחרים, אבל לא יניחו רגל על צינור החמצן של הערוץ. "ראינו את הפרקים הראשונים ולכן מההתרשמות שלנו אכן מדובר בטלנובלה לכל דבר", אומרת איילת מצגר, סמנכ"לית טלוויזיה ברשות השניה, "דרמה שיש לה למעלה ממאה פרקים היא בהגדרה טלנובלה. לרשות כעיקרון אין התנגדות שתשודרנה טלנובלות, אבל השאיפה שלנו היא שערוצי הברודקאסט ישדרו דרמות מושקעות ואיכותיות כמו 'מעורב ירושלמי', 'מילואים' ו'בורגנים'. סדרות הדרמה שמשוייכות לסוגה העילית, בניגוד לטלנובלות שלא מהוות חלק מהמכסה שמחייבת את הזכיין".
גם הערוץ השני משדר טלנובלה.
"נכון, אבל בשעה פחות מרכזית. הייתי שמחה אם בערוץ עשר היו משדרים את הסדרה בשעה אחרת, אנחנו שואפים למגוון תוכניות בפריים טיים שיתנו אלטרנטיבה לצופים, ולא את אותה התוכנית בכל יום. המטרה היא להגיע לכמה שיותר קהלים בציבור, זה מה שמפריד בין ערוץ מרכזי וערוץ נישה. אני לא קובעת כאן אמירה איכותית או ערכית, יכול להיות שזאת תהיה סדרה מאוד מוצלחת, ואני מקווה שהיא תצליח. אבל השאיפה היא שהפריים של עשר יכלול תוכניות יותר מושקעות, תעודה שעוסקים בנושאים הבוערים בחברה ישראל. בכל מקרה זה לא בניגוד לכללים ואנחנו לא רוצים לתקוע מקלות בגלגלים סתם כך. אם הערוץ רואה בסדרה הזדמנות להצלחה ננשום עמוק ונתן להם לנסות בתקווה שזה יעבוד, אבל בראייה הכוללת העתידית אני רואה את זה כמדרגה לקראת שדרוג השידורים בעתיד ולא כדפוס שנתיר אותו באופן קבוע".
ממריאים
צילום: יוסי צבקר
עורך ראשי. קוניאק
צילום: רפי דלויה
מומלצים
