שתף קטע נבחר

חוק טל: 31 חרדים התגייסו ב-3 שנים

41,450 חרדים נמצאים במסלול "תורתו אומנותו" ופטורים משירות. רק 1,115 מתוכם בחרו ב"שנת הכרעה", בסופה הם מחליטים האם לשוב לישיבה או להתגייס. המדינה: "לחוק חבלי לידה קשים, גיוס בכפייה ומשטרה צבאית בישיבות תיצור קרע בעם". השופט חשין קרא לצבא "לקחת אחריות"

שלוש שנים לאחר שאושר החוק לגיוס האברכים בכנסת, דן היום (א') הרכב מורחב של 9 שופטי בג"ץ בעתירות נגדו.

 

החוק הגדיר הסדר מיוחד לגיוס תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם". את העתירות נגדו התנועה לאיכות השלטון, עמותת ישראל אחרת, סיעות שינוי ויחד-מרצ וגורמים נוספים.

 

לקראת הדיון הודיעה המדינה כי היום נמצאים במסלול "תורתו אומנותו" 41,450 אברכים בעלי "פטור" משירות - המספר הגדול ביותר מאז קום המדינה.

 

במהלך הדיון התברר כי רק 31 חרדים התגייסו לצה"ל מאז נכנס החוק לתוקף, בפברואר 2002. לטענת המדינה, החוק "אינו בא ליצור גיוס בכפייה, אלא לנסות ליצור גיוס של חרדים על-ידי הידברות". נציגי המדינה בדיון בבג"ץ הודו כי לחוק יש "חבלי לידה קשים". 

 

"במידה וניצור כפייה או משטרה צבאית בישיבות החרדיות, יביא הדבר לקרע בחברה הישראלית", הסבירה עו"ד אסנת מנדל מפרקליטות המדינה. לטענת המדינה, קשה מאוד לבחון את החוק כאשר התמריצים המוצעים לחרדים, כגון שירות אזרחי, עדיין לא קיימים. נציג מטעם צה"ל אמר כי את החוק ניתן יהיה לבחון רק בשנת 2009-10.

 

השופט מישאל חשין ביקש מצה"ל "לגלות אחריות" על שחרור החרדים משירות. "אני רוצה לראות את האחריות של הצבא בשחרור של האנשים מצה"ל", אמר, והוסיף בציניות האופיינית לו: "אם זה סוד, אני מוכן לראות את זה מתחת לשולחן".

 

מנתוני המדינה אף עולה כי מאז פברואר 2002, בחרו כ-1,115 חרדים להיכנס ל"שנת ההכרעה" המוגדרת בחוק - שנה במהלכה הם עובדים ולומדים, ובסיומה הם מחליטים האם להתגייס לצה"ל או לחזור ללמוד בישיבה. מדובר במספר נמוך, מתוך כ-41 אלף חרדים שיכולים לבחור "בשנת הכרעה".

 

שרונה פרתם, מאגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, אמרה בבג"ץ: "אני מגיעה לכאן לייצג אוכלוסייה שלמה שמשלמת את המחיר של חוק טל. מדובר בסטודנטים ששירתו בצה"ל ורוצים גם הם ללמוד, אך בהם לא מתחשבים - בתורתנו אומנותנו - כי תורתנו אינה דתית".

 

עו"ד אורי קידר, המייצג את יחד-מרצ ו"ישראל אחרת", אמר: "תכלית החוק היא לפטור את החרדים ולהנציח את חברת הלומדים, ומשום מה המדינה טענה שתכלית החוק היא דווקא לשלב את הציבור החרדי. בפועל רואים שמכל שנת ההכרעה האחרונה גויסו רק 31 איש". עו"ד אליעד שרגא, ראש התנועה לאיכות השלטון, אמר: "המדינה הודתה שחוק זה הינו כתם שחור. החוק מפלה בין דם לדם וקובע שיש במדינה אזרחים עם זכויות בלבד".

 

ח"כ חמי דורון (שינוי) אמר בתגובה לדיון: "איזו עוד הוכחה צריכה החברה הישראלית כדי לצאת ולמחות על האפליה שעורכים הצבא והממשלה בין אזרחים לובשי שחורים לשאר בני ה-18 במדינה? השופט חשין רמז בדרכו הציורית כי האפליה היא על רקע פוליטי בלבד ואין לה מקום במדינה אשר מספר המתגייסים הולך וקטן מדי שנה. האם אלפי אמהות בישראל מחכות כי ילדיהן יגוייסו בגל 17 בשל מחסור בכוח אדם בצבא כדי לצאת ולמחות?"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הפגנות נגד חוק טל (ארכיון)
צילום: צביקה טישלר
צילום גלי תיבון
דיון בבג"ץ (ארכיון)
צילום גלי תיבון
מומלצים