שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    תעלומה ללא פתרון

    הבעיה ב"התאבדות בסי במול" היא שההפקה המקומית די מתישה

    סאם שפארד מוכר בארץ בעיקר כשחקן אופי בסרטים אמריקאיים וכבעלה של השחקנית ג'סיקה לאנג, אבל בארצות-הברית הוא נחשב לאחד המחזאים החשובים ביותר בדור האחרון. מחזותיו נחלקים בין דרמות משפחתיות ריאליסטיות, לבין מחזות ניסיוניים והזויים שבנויים בטכניקה פתוחה.

     

    המחזה "התאבדות בסי במול", שנכתב באמצע שנות השבעים, נחשב לאחד המחזות שבהם הוא השתמש בחופש היצירתי של הפריצה החוצה מהמנגנונים המוכרים של הדרמה. זאת על מנת לבנות עולם מסויט, מעורפל ומוזר, המעלה יותר שאלות מתשובות.

     

    במרכז הבמה יש ציור של גופה, כנראה של מוזיקאי מפורסם שלא ברור כיצד מת. בשלב הראשון אנו פוגשים צמד חוקרים ליצנים המעלים כל מיני השערות, ולאחר מכן מצטרפים אליהם שני מוזיקאים מהלהקה שרק מוסיפים לבלבול. בהמשך מופיע על הבמה המוזיקאי הנרצח ניילס, רואה ואינו נראה, שמלווה בעוזרת מסתורית שמביימת סצינות אפשריות לרציחתו.

     

    הטקסט נוגע בשאלות של דימוי חיצוני מול אני אמיתי, ושל אמן המנסה לברוח מההצלחה שלו. הבמאית הצעירה ורד גילבוע יצרה העמדה מסוגננת ומאוד פיזית, שרק מעצימה את תחושת התהייה שהטקסט מעורר. אמנם היא מוציאה ביצועים מחויבים מהשחקנים, ביניהם בולטים עודד סמו ורונן סדיס (צמד החוקרים), ואסף ניב בתור ניילס המיוסר. למרות זאת, בסופו של דבר יש משהו די מתיש בהפקה הזו, שבה רעיון התעלומה ללא פתרון הופך מאמצעי דרמטורגי למטרה בפני עצמה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים