תביעה: אני עקר בית, הכירו בי
שלמה שקד מכרמיאל, שמובטל כבר 12 שנה ומתפקד כעקרת-בית לכל דבר, גילה לתדהמתו שאישה עקרת בית פטורה מתשלומי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות, אך גבר הנתון במצב זהה אינו זכאי לכך. בביטוח הלאומי סרבו להגיב
אחרי שרשמו הצלחה במימוש הזכות לצאת לחופשת לידה, יוצאים הגברים למאבק נוסף: הזכות להיחשב עקרי בית. את המהלך מוביל שלמה שקד, תושב כרמיאל, מובטל מאונס, הדורש כי המוסד לביטוח לאומי יפטור אותו מתשלומי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות, כמקובל בקרב נשים שאינן עובדות.
בעתירה שהוגשה אתמול (ג') נגד הביטוח הלאומי בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, ביקש שקד באמצעות עורך דינו, אליהו ציגלר מירושלים, לעכב את הליכי הגבייה וההוצאה לפועל בהם פתח הביטוח הלאומי, לאחר ששקד הפסיק לשלם למוסד. העתירה הוגשה לפני כשנה לבג"ץ, אולם השופט מיכאל חשין קבע כי בית הדין לעבודה הוא המוסמך לדון בנושא.
בבקשה פרט עו"ד ציגלר כי שקד מובטל מאז פרישתו המאולצת מעבודתו ברפא"ל בשנת 1993 והוא אינו מקבל פנסיה. שקד טוען כי העילה לפרישה הייתה ניסיונו לחשוף מעשי שחיתות ברשות, והוא מצוי בדיונים משפטיים עמה כבר 12 שנה
הוא אב לארבעה ובתו הקטנה היא בת ארבע. "לאור היות התובע מובטל מחד גיסא, ולאור היותה של רעייתו מועסקת במשרה מלאה, חל במשפחתו של התובע מעין היפוך תפקידים טבעי והתובע בהיותו פנוי מעבודה, ממלא את תפקיד 'עקרת הבית' המסורתי, דהיינו, הוא עושה את עבודות הבית, ובין היתר עושה את עבודת הכביסה, מנקה את הבית, עורך קניות, דואג לילדים, מלווה את הילדה הקטנה לגן ומחזיר אותה הביתה בתום שעות הלימודים, ומאכיל את הילדים", נכתב.
עוד נכתב כי על פי חוק הביטוח הלאומי, מחוייבים כל תושבי ישראל מעל גיל 18 לשלם את דמי הביטוח הלאומי, למעט עקרת בית. זו, על פי החוק, מוגדרת כאישה נשואה. בהמשך, בפרשנות לחוק, מצוין כי ''האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך'', אולם לדברי המבקש העדיף הביטוח הלאומי להתעלם מהיבט זה של החוק. שקד טוען כי הוראות החוק מקפחות אותו, ומצביעות על אפליה על רקע מיני. כמו כן ציין כי מדובר בהפרה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
"לאורך כל השנים מאז נאלצתי לעזוב את עבודתי, שילמתי את דמי הביטוח הלאומי כמו ילד טוב", סיפר שקד. "אפילו היתה לי הוראת קבע. רק כאשר ביקשתי לבטל את הוראת הקבע, וקיבלתי את הטפסים מהמוסד לביטוח לאומי, גיליתי שעקרות בית פטורות מדמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות. שמחתי מאוד, הפסקתי לשלם, וגיליתי בתוך זמן קצר את האמת הכואבת: גבר לא עובד במדינת ישראל, לא זכאי לאותן הטבות שאישה שאינה עובדת זכאית להן.
"אני עושה את כל עבודות הבית. כלים, שטיפה, כביסה ובישולים. מדוע יש התנגדות כלשהי להכיר בכך? מדוע אישה שגרה כמוני בכרמיאל, יושבת כל היום בבית ונהנית מהחיים, כי בעלה מרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש, פטורה מהתשלום, ואילו אני, שלא עובד כבר 12 שנה, ומתפרנס בקושי ממשכורתה של אשתי, חייב עוד מאות שקלים בחודש. אז איפה הצדק ושוויון הזכויות"?
מהביטוח הלאומי נמסר: "מאחר שהעניין תלוי כרגע בבית המשפט, אנחנו מעדיפים שלא להגיב".
לפנייה לכתב/ת 
