הלו אפריקה

פעמים רבות, כשידיים מערביות נוגעות בכשרונות מוזיקליים מאפריקה, התוצאה היא זוועה חסרת חן, שממסחרת למוות את האותנטיות, כדי שהאוזניים של קהל רוכשי הדיסקים במערב יוכלו לעכל בקלות את הצלילים המשונים. תחום מוזיקת העולם ידע כמובן גם דוגמאות אחרות, שבהן ההצלחה המסחרית לא באה על חשבון האיכות המוזיקלית, ופעולת ההיתוך נעשתה בעדינות וברגישות. הדוגמה המוכרת ביותר היא זו של ה"בואנה ויסטה סושיאל קלאב", הפרויקט הקובני של ריי קודר שתועד בסרטו של וים ונדרס, שמכר שבעה מיליון עותקים, מספר עצום בעבור דיסק שכזה.

ההצלחה של הפרויקט היוותה דוגמה לעמנואל דה בורטל, בכיר בתעשיית המוזיקה באירופה, כשהחליט לקחת על עצמו כפרוייקט אישי את הצמד Amadou & Mariam. הצמד ממאלי פעיל כבר 25 שנה, אבל טרם זכה לפריצה. דה בורטל הרגיש שהגיע הזמן שלהם, והחליט שהדיסק החדש יהיה הראשון שייצא בלייבל הפרטי שהקים לאחר שעזב את תפקידו ב-EMI אירופה, כשהוא מפעיל את כל הניסיון העצום שלו בשיווק ויחסי ציבור.

וכך, כשהוא נעזר בחברת "וורנר", הפיץ דה בורטל את הדיסק בעולם, ובינתיים, מדובר בסיפור הצלחה. הדיסק מכר כבר מאות אלפי עותקים, וצפוי להמשיך להימכר היטב בשנים הקרובות, כשהשניים יקדמו אותו בסיבוב הופעות. לשם השוואה, האלבום הקודם שלהם, שיצא בחברה צרפתית, מכר 15,000 עותקים בלבד, למרות התשבוחות שקיבל מהמבקרים, בדומה לשני אלבומים קודמים שהוציאו בצרפת.

בזכות הכשרון

מי שחולל את הנס, לבד מדה בורטל, הוא מאנו צ'או האגדי, לשעבר חבר להקת "מנו נגרה" הנפלאה, אחד ההרכבים הטובים שפעלו בצרפת, וגאון מוזיקלי נדיר, שיודע פרק בהלכות תיווך מוזיקה אותנטית לקהל מערבי. מאנו צ'או שמע לראשונה את הצמד לפני כשנתיים בתוכנית רדיו, נדלק והחליט לשתף איתם פעולה. הוא הפיק ונטל חלק משמעותי באלבום Dimanche A Bamako, והצליח במשימה הקשה - לשמר את הרוח המקורית של הצמד, למרות עיבודי הפופ והסאונד המערבי.

התוצאה קסומה ומכשפת. האלבום מגוון, נע בין קטעים סוחפים וקצביים לשירים מהורהרים ואיטיים יותר ויוצר חוויית האזנה מענגת במיוחד. לא כל השירים באלבום באותה הרמה, אבל זה בעיקר מכיוון שהקטעים הטובים באלבום, ויש ארבעה-חמישה כאלה, פשוט מושלמים.

בימים שבהם עולם המוזיקה נחלץ לסייע לאפריקה הענייה, סיפורם של אמאדו ומריים מצליח לעורר תקווה שהחיבור ייעשה גם בזווית האמנותית שלו ולא רק כצדקה. הצמד נמצא כיום בדרך לפסגת העולם, בזכות הכשרון וההתמדה שלו. הדרך הארוכה שעבר בני הזוג מאז נפגשו ב-1977 בבי"ס לעיוורים במאלי הגיעה סוף סוף למקום שבו הכשרון העצום שלהם נחשף לקהל רחב. עכשיו נותר רק לקוות שהם יגיעו לביקור כאן אצלנו.

ועוד באותה הרוח:

אוסף חדש Africa Remix מציג 16 קטעים של כמה מהאמנים היותר מוכרים במערב, בעיבודים חדשים שעשויים להכיר אותם לקהל רחב יותר. בין השאר תמצאו פה את יוסו נ'דור, אחד השגרירים היותר ידועים של אפריקה במערב זה שנים רבות ואת מורי קנטה, שזכור בעיקר בשל "יקה יקה", אולי השיר הגרוע ביותר שהוקלט אי פעם ודוגמה מצויינת לזוועה שעלולה להתרחש לעתים במפגש בין מוזיקה אפריקאית לפופ מערבי. הדיסק כולל כמה קטעים מצויינים, וכמה בינוניים יותר, ולחובבי הז'אנר מדובר בהחלט ברכישה מומלצת.  

עוד אוסף שיצא לפני חודשים אחדים ושווה לשים אליו לב הוא "המיטב" של נטשה אטלס, הקול הבולט ביותר של המוזיקה הערבית במערב. אצל אטלס יש פער גדול למדי באיכות בהקלטות לאורך הקריירה שלה, שנעה בין רגעים מופלאים לזוועות פופ קיטשיות. האוסף הזה מלקט כמה מהקטעים היותר טובים שלה, ומהווה דרך ראויה להתוודע אליה.