"דברי ח"כ הנדל - אטימות ורשעות"

צבי הנדל, הזדעזעתי קשות מההשוואה שעשית בין טיעונו של אדולף אייכמן ימ"ש למילוי פקודה לבין החיילים והשוטרים פה בארץ, כאשר אמרת מעל בימת הכנסת ש"אולי אנחנו הרגנו סתם את אייכמן. גם הוא רק מילא פקודות".

השוואה זו מעידה על אטימות הגובלת ברשעות. נראה כי חסרה לך ההבנה המינימלית להיותנו פה במדינת ישראל עם חופשי בארצו ובמדינתו, מדינה

דמוקרטית על כל פלגיה החילוניים והדתיים יחד.

חלק ממשפחתי שרד בקושי את השואה וחלק נכחד. סבי מצד אמי נרצח בניסיון בריחה. אמי וסבתי שהו באושוויץ ואני מניח שחלק מהזוועות שעברו היו תוצאה של "מילוי הפקודה של אייכמן". אחותה התאומה של סבתי נרצחה. רוב משפחתו של אבי, שהוא יליד ברלין, נכחדה.

לשמוע טיעון כזה מיהודי פה בארץ ולא רק יהודי, גם חבר כנסת נבחר, מעורר אצלי תהיות רבות לקשר שלי עמך ועם שכמותך. הקרע שהצהרות מסוג זה ודומות להן (כגון הצהרתו של עמידרור כי מבחינתו כל החילוניים הם גויים שמדברים עברית) הוא חמור לאין ערוך אל מול החלטה כזו או אחרת המתייחסת לגבולות של מדינת ישראל, שעדיין לא נקבעו על ידנו סופית.

שירתתי שנים רבות כקצין ביחידת סיור, גם בסדיר וגם במילואים ואני אח שכול. אחי הוא אילן רמון, שהקדיש חלק גדול מימיו האחרונים לאחדות העם פה בארץ. מן הסתם, אם היה נשאר בחיים, היה ממשיך בזאת.

קשה, קשה מאוד לשמוע דברים כאלו מפי אזרח יהודי בישראל, אדם נבחר. אין לי ספק ששנים רבות יעברו עד שניתן יהיה לאחות את הקרעים שאתה וחבריך גורמים פה באמירות ובמעשים, אם בכלל.