שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    חום יולי אוגוסט - מה שותים

    שגיא קופר מתלונן על החום הנורא, מסביר באיזה שעה כדאי לקנות יין וסוקר שני יינות חדשים על המדף שיקררו לכם קצת את הקיץ

    חום הקיץ ושמירת יין במכונית

     

    חם לי, אני כמעט יוצא מדעתי. אם זה לא מספיק, אז גם חוויתי השבוע את חווית הגב התפוס שלי, מה שבכלל יכול לשגע את הבנאדם. אני מציין את זה, כי למזלי הרב נחתו על שולחני שני בקבוקי יין חביבים, שניהם בעלי התאמה גמורה לאקלים המוטרף שלנו. הראשון הוא הסוביניון בלאן החדש (2004) של יקב יתיר, והשני הוא יין למברוסקו של Chiarli. נכון, שכני הנכבד לאתר, שלמה פפירבלט, כבר הזכיר את הלמברוסקו בשבוע שעבר, אבל בגלל החום הנוראי, אני שומר לי את הזכות להזכיר שוב את ה"דבר" הזה.

     

    אבל לפני הכל, מילת אזהרה. זה יראה לכם טפשי אולי, אבל אם אתם קונים יין בימי הקיץ, עשו זאת בסוף היום. למה? כי אז הסיכוי שתשכחו אותו במכונית שלכם הוא אולי אותו סיכוי, אבל הסיכוי שיקרה לו משהו הוא יותר נמוך. על הנזק ליין המתבשל יכול להעיד אחד מידידי איתו נפגשתי השבוע. "הפקקים נדחסו החוצה וקרעו את הקפסולה," הוא התוודה. האיש פשוט שכח שני בקבוקי יין במכונית, בשיא החום.

     

    אם אתם חייבים לקחת יין ולהשאיר אותו במכונית לשעה, החנו את המכונית בצל, שימו את היין בבגאז', ורצוי שתעטפו אותו במשהו – שמיכה או אפילו כמה שכבות של ניילון. כל מה שיכול לספק בידוד ראוי. אני לא יודע כמה זה משנה, וזה לא ימנע נזקים לחלוטין, אבל זה יקטין את הבישול למשהו בטמפרטורה של 40 מעלות. החום במכונית מגיע ל- 60 מעלות ויותר. כמובן שאם הכל מתוכנן מראש, אפשר להביא צידנית וקרחום...

     

    למברוסקו - איטלקי מבעבע

     

    באשר ללמברוסקו: זהו יין מוגז בשיטה טבעית, שגודל הבועות שלו קטן יותר מזה של יינות מבעבעים בשיטת שמפן. ההבדל הוא בכך שהתסיסה בשמפן היא בבקבוק, ואילו ב"פריזנטה", יינות מבעבעים כמו למברוסקו, התסיסה היא במיכלים, והביקבוק הוא של יין תוסס.

     

    הלמברוסקו הוא יין זול – בארץ, ב- 42 שקל הוא עדיין יקר מדי – והיה אחד היינות הפופולריים ביותר בארצות הברית במשך שנים. אז קנו אותו במשהו כמו דולר לבקבוק – הוא קל יותר באלכוהול ולא רק בטעם – ושתו לרוויה, ממש כך.

    הקיארלי האדום הוא יין קל, חביב מאוד, כצפוי, אבל יחד עם זאת נותן קצת יותר "גוף" מאחיו, הרוזה. אם אתם יוצאים לאיזו פיצריה באחד הערבים, היין הזה יתאים ביותר. קחו איתכם בקבוק. להגיש קר, אבל לא קר מדי. למברוסקו של קיארלי – 7.5% אלכוהול, אדום או רוזה, 42 שקל מחיר מומלץ לצרכן.

     

    יין מעניין מיתיר

     

    ואם אי אפשר להזמין אתכם למשהו מחויך כל כך, נסו את הסוביניון בלאן החדש של יתיר (2004). היין, בעל צבע זהוב עם שמץ ירקרקות, עשוי מענבי הכרם שברמת ערד. הוא עבר תסיסה קרה וארוכה בנירוסטה, ומשם נדד לחביות צרפתיות, מחציתן חדשות. היקב מציין שליין יש ארומה עשבונית, פלפל ירוק וגואבה. אני מצאתי בו דווקא שמץ אננס ולימון ירוק, עם סיומת מינראלית. גם אם לא כל אחד יאהב אותו, הוא לפחות בבחינת נסיון מעניין. היקב בקבק 3600 בקבוקים מיין זה. 12.5% אלכוהול, מחיר מומלץ לצרכן של 59 שקל.

     

    פתרון החידה

     

    ולחידון של השבוע שעבר. זוכרים? שאלתי כמה יינות צרפתיים יש ברשימת העשרה הנכמרים ביותר באנגליה, ומהי המדינה שהיין שלה הוא הנמכר ביותר.

     

    התשובה היא שאין אף יין צרפתי ברשימה הזאת, ושישה מתוך העשרה הם אוסטרליים. האם זה אומר שחלפה תהילתם של הצרפתים, או שמא האוסטרלים עושים יינות טובים יותר?

     

    אני חושש שלא. אני חושש שזה דווקא מסמן משהו הרבה פחות משמח, והוא מותו, או גסיסתו, של היין האינדיבידואלי, זה שאינו פונה לטעם הכללי, או לטעמם של פרקרים למינהם. אם מסתכלים על המותגים שתפסו את המקומות הראשונים ברשימה, מוצאים שם את החשודים הרגילים, אולי הרגילים מדי. אז עם כל החוסר סימפטיה שיש לי כלפי הצרפתים, וכל הטעויות שהם עושים והיחס שהם מגלים כלפי הצרכן, אנחנו צריכים לחשוב על העניין הזה גם מכיוון אחר. אולי, זה פתוח לדיון.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יתיר סוביניון בלאן 2004 - מעניין
    מומלצים