באנפי - יקב איטלקי עם שורשים אמריקניים
יקב באנפי הוא יקב איטלקי עם שורשים אמריקניים, ולאחרונה ניתן למצוא את היינות שלו בארץ באופן סדיר, שגיא קופר מספר עליו וגם על יין אדום חצי יבש מתוצרת מקומית
באנפי - איטלקי עם שורשים אמריקניים
יקב באנפי (Banfi) מוכר למדי בישראל. במשך כמה שנים יובאו, באופן לא לגמרי סדיר, חלק מהיינות שלו. לאחרונה, החל יבוא סדיר של היינות של היקב, שרובם המכריע נמכרים במחירים של 45 – 65 שקלים, ונותנים תמורה טובה למחיר.
באנפי הוא למעשה שילוב של יקבים וכורמים, שכולם שייכים לקונצרן אמריקני-איטלקי אחד. היקב נוסד על ידי ג'והן מריאני, שהיה סוחר יין אמריקאי. לאחר שנות היובש, הוא נסע לאירופה, והתחיל להביא יין מרחבי היבשת – מאיטליה, אבל גם ממקומות אחרים, כמו צרפת וגרמניה. בסופו של דבר הפכה באנפי לחברת שיווק שעוסקת רק ביין איטלקי, ומשפחת מריאני גם התחילה לייצר יין בעצמה, בטוסקנה.
מריאני אמנם נולד בארצות הברית, אבל אחרי מות אביו נאלצה אימו לחזור לאיטליה עם חמשת ילדיה. אחותה, תאודולינדה באנפי, היתה זאת שאימצה את המשפחה לחיקה. "הגברת הקטנה", כפי שהיא מתוארת, היתה סוכנת ביתו של הקרדינל של מילנו, שברוב הימים הפך לאפיפיור פיוס ה- 11. הגברת באנפי, שהיתה קרובה לקרדינל, נשארה ממונה על ניהול הבית, כולל על התאמת היין לארוחות של האפיפיור. דעותיה, נסיונה בתחום והבנתה ביין הועברו למריאני, שברבות הימים השתמש בידע כאשר חזר לארצות הברית וייסד את באנפי.
חברת "ענבים" מביאה פחות או יותר את כל מגוון היינות של באנפי, ומתוך המבחר הרב בחרתי להביא כאן כמה – מסדרת הפלאצ'ידו הבסיסית, ומסדרת הקסטלו באנפי – במחירים של עד 100 שקל. היקב מייצר גם יינות עם שמות "רציניים" כמו סומוס, קום לאודה ועוד.
קונטה פלאצ'ידו
"Conte Placido Pinot Grigio 2003" - יין לבן, זהבהב חיוור מאוד, כמעט שקוף. אף מתקתק, פירותי מאוד ונעים. בדרך כלל זהו לא ענב מי יודע מה מסובך או מורכב, והוא אפילו "רזה" למדי. פה הוא מפגין גוף טוב, חמאתי, עם סיומת ארוכה ומאוזנת. הענבים ליין זה נבצרו בונטו, והיין יוצר בטוסקנה. יהיה מצוין עם מאכלי בשר עדינים, עגל ובשר לבן, פסטות עם פירות ים וכדומה. 12% אלכוהול. מחיר מומלץ לצרכן – 48 שקל. יין טוב, מתאים למחיר, ובהחלט מומלץ לפיקניקים ולשתיה קיצית, חברתית קלה עד מתונה.
Conte Placido Chianti DOCG 2003 - צבע דובדבנים בהיר. אף מעניין, פירותי. מעט סיגליות ואולי "שמץ חייתיות". גוף בינוני קל, סיומת מעט מרירה, ארוכה למדי. 12.5% אלכוהול. מחיר מומלץ לצרכן – 52 שקל.
Conte Placido Merlot 2003 - מבין שלושת היינות האדומים של הסדרה הזאת, זה יהיה הנעים והזמין ביותר לשתיה. הוא אינו דורש חידרור ארוך, ויתאים להרבה סוגים של חובבי יין – מהמתחילים ועד למנוסים יותר. גם מבחינת מחיר, הוא יין אידיאלי לארועים (לא כשר). צבע דובדבן בינוני, אף פתוח, קצת ירוק. פלפל שחור, עוקצני. סיומת ארוכה, מאוד יבשה עם טאנינים מודגשים, אבל לא "בועטים" או קשים מדי. סיומת מתובלת. יופי של יין למחיר המומלץ שלו – 43 שקל. אפשר להגיש טיפה מקורר, עם מאכלים מתובלים למדי, אפילו שמנים במקצת.
Conte Placido Cabernet Sauvignon 2002 - ענבים מסציליה, אך היין מיוצר ביקב בטוסקנה. לטעמי, רצוי לחדרר את היין היטב לפני הטעימה. הוא מפגין צבע עמוק ויפה, מבריק, עם שוליים טובים וצעירים. גוף בינוני, סיומת ארוכה, טאנינית ויבשה. 12.5% אלכוהול. מחיר מומלץ לצרכן – 43 שקל.
קסטלו באנפי
Col di Sasso 2003 - יין מאוד מעניין, "סופר טוסקני", שכבר מאוד מוכר כאן. זהו בלנד של 70% קברנה סוביניון ו- 30% סנג'ובזה שמאוד מאוד מורגש בתוך היין. צבע אדום בינוני, ארומות של פרי שחור, פלפל, קצת מעקצץ. טאנינים בינוניים, סיום יבש, אבל לא יבש מדי, שנלווית לו סיומת חריפה מעט. מחיר מומלץ לצרכן – 58 שקל. תמורה טובה.
Castello Banfi Chianti 2004 - צעיר, חביב ומאוד לעניין. ליין צבע אדום בינוני, אף נעים, פירותי. בפה היין מעט מתקתק – מהפירותיות של היין. הוא מאוד לא טאניני. 12% אלכוהול. מחיר מומלץ לצרכן – 63 שקל.
Castello Banfi Centine 2003 - כמו המרלו מסדרת הפלאצ'ידו, גם היין הזה יהיה אידאלי לארוחה במסעדה שבה למשתתפים יש טעמים מגוונים. מתאים לאוכל איטלקי, בשרים צלויים, אבל לא פיקנטיים מדי. היין הוא בלנד של 60% סנג'ובזה, 20% קברנה סוביניון, ו- 20% מרלו. צבע מצוין, צעיר אבל בינוני בעומקו, אף נעים, מזכיר קצת סיגליות. מתובל גוף קל, טאנינים רכים. הסיומת טובה, יבשה, ויש בה משהו מפתיע בסופה. 12% אלכוהול. מחיר מומלץ לצרכן – 72 שקל. תמורה טובה.
Castello Banfi Chianti Classico 2002 - צבע דובדבן יפה, מבריק. אף טוב – עור ופירות כהים לצד ארומות "חבית" קלאסיות. סיומת טובה ויבשה, ארוכה למדי. 13% אלכוהול. המחיר המומלץ שלו הוא 93 שקל, אבל אני חושב שתמצאו עסקאות טובות ממנו במחיר הזה.
מאיטליה - להרי ירושלים
כמעט ולא רואים בעולם – ואפילו לא בארץ – יין אדום חצי יבש. יינות אדומים מתוקים יש לנו בשפע – כל מדפי הסופרים מוצפין בהם – אבל יינות חצי יבשים, או כמעט חצי יבשים (מה שנקרא off dry) אנחנו כמעט לא רואים. היינות המוכרים ביותר מהסוג הזה הם יינות הלמברוסקו האיטלקיים, שעל אחד מהם סיפרתי כאן בשבוע שעבר. אלה יינות מוגזים, מה שמוריד מעט את אפקט המתיקות.
יוסי כץ, הבעלים והיינן של יקב כץ, ביקר אותי השבוע והביא לי לטעימה את היין שלו. יין אדום, בעל רמת מתיקות של שמונה גרם סוכר לליטר. הוא מגדיר אותו Off dry, ואכן הטעם הוא כמעט יבש. כדי לעצור את התסיסה, יוסי משתמש באלכוהול ענבים, שאותו הוא מוסיף ליין כאשר הוא מגיע לכמות הסוכר הרצויה לו. התוצאה היא יין בעל ריכוז אלכוהול של 16% לערך.
כץ, שבקרוב מעביר את היקב שלו מירושלים לאחד ממושבי אזור שער הגיא, הוא ביוכימאי, ובעבר ניהל מעבדות ביוכימיה רפואיות. הוא מייחס חשיבות רבה לטמפרטורות התסיסה ומשתמש בשינויי טמפרטורה על מנת למקסם, לדבריו, את מיצוי הפיגמנטים והארומות של הענבים. הידע והנסיון המעבדתי מאפשרים לו לעשות בצורה מבוקרת, דברים שאנשים אחרים ביקב קטן באותו סדר גודל לא היו עושים.
יין שאינו יבש הוא עניין של טעם. כץ מקווה לפנות לאותם אנשים שיודעים להעריך את מגוון הטעמים והארומות ביין איכותי, אבל לא אוהבים את היינות היבשים. צרכנים כאלה יש לא מעט, והיום הם צורכים בעיקר יינות לבנים.
ה"off dry" של כץ הוא בלנד של קברנה סוביניון (52%), מרלו (40%) ופטיט סירה (8%). הוא מיישן אותו בחביות אלון משומשות ומייצר ממנו בסך הכל כ- 5000 בקבוקים. בשנה הבאה הוא מתכוון לייצר גם יינות יבשים מאותם זני ענבים, כשאת הענבים עצמם הוא קונה מאחד הכורמים שבאזור ירושלים. עוד דבר מיוחד ביינות של כץ, הוא שימוש כמעט אפסי בביסולפיט. אם אתם רגישים לחומר, או חובבים יינות שיוצרו בשיטות אורגניות (הכרם עצמו לא אורגני, למרות שהוא כמעט לא מרוסס), זה בהחלט יתרון.
ניתן למצוא את היינות אצל יואב יער (סופר דרינק, רמת השרון) ובחנויות אחרות. לפרטים נוספים אפשר ליצור קשר עם יוסי בדוא"ל.
