הדרג המדיני לצה"ל: תנו למשפחות לחזור ולארוז

רק לפני תשעה ימים הזהיר ראש מינהלת ההתנתקות כי הציוד שישאירו המתנחלים ביישובים המיועדים לפינוי עלול להיהרס. "מי שלא יוציא את הציוד, הוא יישאר שם ויהרס, או יוצא על ידי משאיות של הצבא", אמר יהונתן בשיא. אולם דווקא היום (ה') מתברר כי צה"ל שוקל בחיוב בקשה של הדרג המדיני לבצע מחווה שתאפשר למתנחלים שלא סיימו לארוז לשוב לגוש לאחר הפינוי, כדי לפקח על אריזת רכושם ולסייע.

ב-14 באוגוסט חל צום תשעה באב. רבים מהמתנחלים, אנשים חובשי כיפה, מתכוונים לצום וחוששים כי לא יספיקו לארוז בשל הסמיכות ליום הנורא. בעקבות פניות של חלקם אל מינהלת סל"ע, אל השרה ציפי לבני שאתמול ביקרה בגוש קטיף ואל ראש הממשלה, הוחלט לנסות ולהתחשב במפונים. התנאי: משפחותיהם התפנו מרצון.

גורמים בירושלים אישרו ל-ynet כי לפי הפתרון המסתמן, יאפשר צה"ל לראשי משפחות לשוב לבתיהם לאחר פרק זמן של כשבוע לאחר הפינוי, על מנת לפקח על האריזות שתתבצענה על ידי משרד הביטחון. הסייג: מדובר במשפחות שיעזבו בהסכמה עד ה-17 בחודש.

גם גורמי צבא אישרו כי הבקשה אכן הוגשה מהדרג המדיני. קצין בכיר בצה"ל אמר ל-ynet כי באופן עקרוני, בצבא מבקשים להימנע מאפשרות בה חיילים יעסקו באריזה הן מחשש לאפשרות ביזה והן בשל העובדה כי מדובר באופי אזרחי לחלוטין של עבודה. "צה"ל מבקש להימנע ממעורבות חיילים באריזת חפציהם של המפונים", הוסיף.

שרת המשפטים, ציפי לבני, מקיימת עם המתנחלים והרבנים בשבועות האחרונים קשר. אתמול ביקרה בחשאי בגוש קטיף ומקורביה אמרו כי מטרת הביקור הייתה "לפגוש את המתיישבים ללא אמצעי תקשורת וללא פוליטיקאים". השרה נפגשה עם רב הישיבה הקדם צבאית בעצמונה, רפי פרץ, וכן עם נציגי הפורום המשפטי למען ארץ ישראל.

בתוך כך, ביום שני תצביע הממשלה על פינוי קבוצת יישובים שנייה. שרי הממשלה ידרשו לאשר את פינוי כל יישובי גוש קטיף, לאחר שכבר אישרו את פינוי נצרים, מורג, וכפר דרום ביום ראשון השבוע. בהצבעה הזו יאלץ שר האוצר המתפטר, בנימין נתניהו, לצפות מן הצד. ההצבעות הנוספות, השלישית והרביעית, יתקיימו רק לאחר תחילת ביצוע הפינוי בפועל.

על פי הסיכום, לצבא ינתן חופש פעולה לקבוע את סדר הפינוי, והוא לא יהיה כפוף לסדר אישור הפינוי בממשלה.

משקיעים פרטיים התעניינו בחממות

התקדמות חלה גם בנושא החממות. גורמים ישראליים אישרו ל-ynet כי היוזמה עליה הודיע המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, בקבינט המדיני לפיה גוף סיוע אמריקני ממשלתי, ה-USAID, ירכוש את חממות חקלאי גוש קטיף ויעניקם כמתנה לפלסטינים, נכשלה. זאת, עקב התנגדות הפלסטינים לשימוש בכספים ממשלתים לרכישת עסקים שנבנו בהתנחלויות.

משרדו של ג'יימס וולפנזון, שליח הקוורטט ליישום ההתנתקות, עמל באחרונה על איתור יוזמה אלטרנטיבית להצלת החממות. כעת מסתמן כי כספים של קבוצת תורמים פרטית ישמשו לרכישת החממות ולהעברתם לפלסטינים. הסכום הנדרש הוא כ-12.5 מיליון דולרים. זאת, על מנת להעניק לכל חממה סכום של כ-4,000 דולר לכל הפחות.

גורמים ישראליים אמרו לכל אורך הדרך והניסיונות לסכם את הנושא כי "כואב הלב גם על עצם ההרס של התעשייה וגם על החקלאים שרצו לשתף פעולה. מדובר גם במפעל חיים שעלול לרדת לטימיון, בשעה שהוא יכול לשמש מקור פרנסה למאות רבות של משפחות פלסטיניות".

אחד הנושאים המרכזיים שעיכבו את קידום הפתרון הוא דרישה ישראלית לתשלום מע"מ על סכום התרומה הפרטית. זאת, כיוון שכסף פרטי זר אינו פטור ממיסוי בהבדל מכסף ממשלתי זר, דוגמת כספי ה-USAID.

ולמרות ההתקדמות בסיכומים שבחלונות הגבוהים, המתנחלים שהם הורים לילדים, מתברר, שאננים למדי. שבועיים בלבד לפני תחילת שנת הלימודים ורק 13.1% בלבד מילדי גוש קטיף נרשמו לשנת הלימודים הקרובה לבתי ספר מחוץ לגוש קטיף. מספר הנרשמים במוסדות החינוך מחוץ לגוש בקרב 1680 התלמידים שלמדו בתוך הגוש, עומד כיום על כ-220 ילדים.

בשל המספרים הנמוכים החלו מפקחי משרד החינוך להתקשר בימים האחרונים למשפחות בגוש קטיף ולעודד אותן לרשום את ילדיהם לשנת הלימודים הבאה מחוץ לרצועה. בגוש קטיף ישנם 3,335 ילדים. 742 מהם לומדים בגני הילדים, 913 לומדים במסגרות מחוץ לגוש שהן לרוב מסגרות חינוכיות חילוניות, ו-1,680 ילדים לומדים בבתי הספר בתוך גוש קטיף בכיתות א'- יב'.