שר הפנים: אוותר על סמכות שלילת האזרחות
שלילת אזרחות מאדם נמצאת כיום בסמכות משרד הפנים - מצב חריג שאינו נהוג במרבית המדינות בעולם. שר הפנים, אופיר פז-פינס, מתכוון להעלות בפני הכנסת עם חזרתה מהפגרה, הצעה לפיה כשמדובר באדם שהורשע בהפרת אמונים במדינה תועבר הסמכות זו לידי בית המשפט
שר הפנים, אופיר פז-פינס, מתכוון להגיש בתום פגרת הכנסת הנוכחית הצעת חוק, אשר תבטל את סמכותו כשר מלשלול אזרחותו של אדם אשר הורשע בעבירה המהווה הפרת אמונים במדינה - כך עולה מתזכיר להצעת החוק אשר הגיע לידי ynet.
בתזכיר, אשר נערך על-ידי גורמים משפטיים במשרד הפנים והמשפטים וזוכה לתמיכת היועץ המשפטי לממשלה, מוצע לשנות בחוק האזרחות את סעיפי שלילת האזרחות המוקנים לשר הפנים ולהעבירם לידי בית המשפט. סעיפים אלו נחשבים לרגישים ובעייתיים ביותר בשל פגיעתם בזכויות האדם והאזרח.
"ביטול אזרחות הינו צעד דרסטי וקיצוני הפוגע בחירותו של אדם ובזכותו להתקיים בבטחון ובכבוד במסגרת משפחתו, ביתו ואדמתו", נכתב בתזכיר ההצעה. "סמכותו של שר הפנים לבטל אזרחות בשל הפרת אמונים הנה סמכות חריגה, אינה קיימת במרבית מדינות העולם, ובמדינות המעטות שבהן סמכות זו קיימת, הפעלתה מחייבת קיום הליך בפני ערכאה שיפוטית בלתי תלויה".
משרד המשפטים התנגד לאורך שנים להפעלת הסמכות המדוברת על-ידי השר ואכן, השימוש בסמכות זו נעשה עד היום במקרים נדירים ביותר. הרעיון לביטול סמכותו של שר הפנים לשלול אזרחות בגין הפרת אמונים, עלה לראשונה לפני כארבע שנים על-ידי ח"כ דאז אמנון רובינשטיין, אשר ערך הצעת חוק בנושא, ואולם זו התעכבה מאז.
לפני כשנתיים קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, כי הפעלת הסמכות בידי השר אפשרית, ובתנאי שתהיה כפופה להליך שימוע משפטי. מאז ועד היום הופעלה הסמכות רק פעמיים. בחודש יולי אשתקד, בדיון שהתקיים בנושא אצל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בנוכחות שר הפנים, אברהם פורז וראש השב"כ, אבי דיכטר, הוחלט כי יש להמנע ככל הניתן משימוש בסעיף זה בשל הרגישויות הרבות שבו. כעת, כאמור, החליט השר פינס לשוב ולקדם את הנושא ומשרדו גיבש את הצעת החוק בעניין.
לפי הצעת החוק, הדיון אודות שלילת אזרחותו של אדם שהורשע בעבירה המהווה הפרת אמונים יעבור לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית דין לעניינים מנהליים וגם זאת, רק לאחר הגשת בקשה מפורטת בעניין על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. בכך, תקבל ההחלטה 'חותמת' שיפוטית בערכאה גבוהה ביותר. החוק אינו קובע במפורש אילו עבירות מוגדרות ככאלו המהוות 'הפרת אמונים', אולם בתי המשפט נוטים להתייחס לעבירות של בגידה במדינה ומעורבות בפעילויות טרור ככאלו העונות על הגדרה זו.
מקרה נוסף המצוין בתזכיר הצעת החוק כמקרה של 'הפרת אמונים' הוא מקרה בו אזרח ישראלי רוכש אזרחות נוספת במדינה עויינת. גם בגין מקרה זה יכריע בית המשפט האם לשלול אזרחותו של אדם או להשאירה על כנה. בעניין זה יש לציין, כי בכל מקרה לא תישלל אזרחותו הישראלית של אדם אשר אין לו כל אזרחות אחרת, למעט אם הוא מתגורר בפועל במדינה אחרת והוא בעל מעמד של תושבות במדינה זו.
למעשה, לאחר קבלת החוק תיוותר בידי שר הפנים הסמכות לשלול אזרחותו של אדם אך-ורק אם זכה לה במירמה ותוך הצגת מסמכים כוזבים. זהו, אמנם, הסעיף המרכזי באמצעותו נפסלת מדי שנה אזרחותם של תושבים שונים, אולם סעיף זה אינו מהווה 'הפרת אמונים'. זאת ועוד, פסילת אזרחות בגין רמאות נעשית רק לאחר בחינת המקרה על-ידי ועדה מקצועית על-פי קריטריונים שונים ולא על-פי שיקול דעתו של השר. פעילותה של ועדה זו, בראשה עומד שופט בדימוס, תעוגן בחוק, כך שלמעשה כל מקרה של שלילת אזרחות בפועל יהפוך לעניין משפטי גרידא.
