שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    רופאים מסכימים: חשיפת הילד לחיידקים יוצרת חיסון טבעי

    שטח סטרילי זה טוב אולי לאבטחת אישים, אבל לא ממש עוזר בהגנה על ילדים מפני נגיפים. תיאוריה חדשה בחקר האלרגיה הופכת על פיה את הגישה הפולנית של "אל תיגע", וממליצה לחשוף את הילדים לצד הפחות נקי של החיים

    מישהו במשפחה שלכם סובל מאלרגיה? אם כן, אתם בחברה טובה. בשלושים השנים האחרונות הפכו אלרגיה ואסתמה לאחד התחלואים המובילים בעולם המערבי, ושכיחותן עלתה באופן דרמטי מאחוזים ספורים לרבע מכלל האוכלוסייה.

     

    למה זה קורה? זו בדיוק השאלה שמטרידה את המומחים בתחום. מעשרות המחקרים שמתקיימים בנושא בכל רחבי העולם עולים, מתברר, כמה ממצאים מפתיעים. לא רק מפתיעים, אלא אף קוראים תיגר על כל הגישה המקובלת בנוגע לגורמים לאלרגיות ולאסתמה ודרכי הטיפול בהן.

     

    לך תתלכלך

     

    הנושא ה"חם" ביותר בתחום הוא זיהומים בגיל הרך. אם ילדכם מבלה או בילה אי פעם במעון, אתם מכירים מקרוב את הבעיה הכאובה של הידבקות אינסופית בנזלת, בדלקות גרון ובשאר מחלות וירליות ברובן. מן הסתם גם שאלתם את עצמכם (או את הרופא), אם לא עדיף כבר להשאיר את הינוקא בבית ולחסוך ממנו כמה מיקרובים.

     

    נראה לכם מובן מאליו שהתשובה לשאלה הזאת חיובית? אז הנה ההפתעה: הטרנד בגישת המומחים לנושא הוא שלא זו בלבד שלא כדאי להוציא את הפעוט מהמעון, אלא שהחשיפה התכופה לזיהומים ולמחלות היא בדיוק מה שטוב בשבילו.

     

    "בשנים האחרונות מתגבשת גישה חדשה, שמכונה 'תיאוריית ההיגיינה' או 'תיאוריית ארצות המערב'", אומר ד"ר ישראל הורביץ, מומחה למחלות ילדים, אסתמה ומחלות ריאה, "שלפיה, חשיפה לזיהומים ויראליים ואחרים בשלב מוקדם בחיים מגינה מפני התפתחות של מחלות אלרגיות ואסתמה בשלבי החיים המאוחרים יותר.

     

    "בכנס רופאי ריאה שנערך לפני כשנה בסיאטל ועסק בנושא האסתמה, הוצגו תצפיות המאששות את תיאוריית ההיגיינה. התצפיות נערכו בילדים שגדלו בחוות בטבע, באירופה ובארצות הברית. מטבע הדברים הם היו חשופים יותר לזיהומים שונים, ואף ניזונו משתיית חלב לא מפוסטר, מה שהגדיל עוד יותר את חשיפתם לזיהומים ויראליים וחיידקיים. התברר שדווקא החשיפה הזאת הקטינה את נטייתם לחלות במחלות אלרגיות ואסתמה באופן דרמטי, ולמעשה הקנתה להם הגנה כמעט מוחלטת מפני הבעיות האלה".

     

    מחיר הקידמה

     

    תיאוריית ההיגיינה, שהולכת וצוברת תאוצה בשנתיים האחרונות בקרב המומחים, מתבססת בעיקר על אותה עלייה תלולה בשכיחות האלרגיות במדינות המערב לעומת השכיחות הנמוכה של בעיות אלה במדינות העולם השלישי.

     

    בעקבות ההשוואה הזאת לתקופות ולאזורים מתקדמים פחות מבחינת טכנולוגיה ותברואה, החלו החוקרים לשער, שייתכן שדווקא סטריליות היתר שבה אנו עוטפים את ילדינו היא שגורמת להם לחלות יותר.

     

    "אין תחום ברפואה שבו קיימת עלייה כה תלולה בשיעור התחלואה כמו באלרגיות ובאסתמה", טוען פרופ' זאב הנדזל, מומחה לאלרגיה ולאימונולוגיה בבית החולים קפלן. "זה - יחד עם העובדה שדווקא במדינות הבלתי מפותחות שיעור המחלות האלה מגיע לאחוזים ספורים בלבד, כמו שהיו לפני חמישים שנה במדינות המערב - מחזק את ההשערה שתיאוריית ההיגיינה אכן נכונה. יתרה מכך, מתברר שככל שמדובר במדינות מפגרות בטכנולוגיה ובתברואה, כך שיעור האלרגיות בהן נמוך יותר".

     

    - יכול להיות שהפערים אינם נובעים מהיגיינת יתר, אלא למשל, מזיהום אוויר חמור בהרבה במדינות המפותחות יותר, או אולי מרישום וסטטיסטיקות טובות יותר?

     

    פרופ' הנדזל: "שתי הסיבות האלה אכן נלקחו בחשבון ונבדקו, ונמצא שאף שהן עשויות להשפיע במידה מסוימת על הפער, הן אינן הסיבות העיקריות לו.

     

    "כך למשל, במחקר שנערך בגרמניה, השוו החוקרים את שכיחות האסתמה בקרב ילדי בית במזרח גרמניה, בעיר שסבלה מזיהום אוויר תעשייתי כבד, לעומת עיר מערב גרמנית נקייה ומצוחצחת. הממצא שהעלה המחקר היה מדהים. התברר שהשכיחות הכוללת של מקרי האסתמה בעיר המזוהמת הייתה נמוכה יותר מאשר בעיר המערבית הנקייה".

     

    ידידי הווירוס

     

    מחקר זה, מציין פרופ' הנדזל, מצטרף למחקרים נוספים שמצאו שזיהום האוויר, המזון והמים אמנם מחמיר את מצבו של מי שכבר סובל מאלרגיות, אך אינו הגורם להיווצרות האלרגיה. "אימוץ כללי ההיגיינה הצליח להפחית את תמותת התינוקות והילדים באופן דרמטי", הוא אומר, "ואף מבטא את הישגו העיקרי של מדע הרפואה במאה ה-20. אבל הגרפים של תפוצת המחלות הזיהומיות והמחלות האלרגיות, מהמאה הקודמת ועד לעשורים האחרונים, מצביעים על יחס הפוך בין שתי קבוצות המחלות: ככל שיורדת שכיחות המחלות הזיהומיות, עולה שכיחותן של האלרגיות".

     

    - ממה זה נובע?

     

    "מכך שהמחלות האלרגיות ירשו את מקום המחלות הזיהומיות. במובן מסוים החיידקים והנגיפים מגינים עלינו מפני האלרגיות. כל עוד הם קיימים, נוגדני האלרגיה בגופנו מבצעים את התפקיד שייעדה להם האבולוציה: להילחם באותם חיידקים ובנגיפים. כאשר אנו מנטרלים את הזיהומים בעזרת סטריליות יתר, נוצרת הטיה של המערכת החיסונית לכיוון של תגובות אלרגיות לא ענייניות, שלא רק שאינן מועילות לנו, אלא להפך, מזיקות.

     

    "בעצם, אפשר לתאר את מה שקורה לאוכלוסייה המערבית כמעין תאונה אבולוציונית. הילדים שלנו גדלים בסביבה לא טבעית, שאינה דומה לסביבה שבה גדלה האנושות במשך אלפי שנים. אנו משתדלים למנוע מהם חשיפה לזיהומים עד כמה שאפשר, ומחסנים אותם כנגד מרבית המחלות העיקריות. כל זאת בצדק, כמובן, ואכן הם בריאים הרבה יותר באופן כללי. אולם בכך אנו מונעים מהמערכת החיסונית לבצע את התפקיד הטבעי שלה, ובעקיפין, גורמים לה לפעול כנגד הגוף במקום להגן עליו".

     

    - המסקנה אולי מרעישה, אבל איך אפשר ליישם אותה? הרי לא נתחיל לחשוף את ילדינו במכוון לזיהומים ולחיידקים כשיטה למניעת אסתמה.

     

    פרופ' הנדזל: "ברור שלא, אבל צריך למצוא את שביל הביניים כדי להימנע מה'קנס' הכבד של בעיות האלרגיה. המסקנה המעשית היא שלא מוכרחים לשמור על התינוקות והילדים הקטנים בצורה כפייתית כל כך. אפשר לתת להם להסתובב ולגדול בסביבה טבעית קצת יותר, גם אם זה אומר שהם יידבקו בזיהומים, ואפילו במחיר של שלשול קטן פה ושם.

     

    "לדוגמה, כשתינוק זוחל על הרצפה בבית, אין צורך לפרוש סדין נקי או להקפיד שיזחל רק בלול, אלא להפעיל היגיון בריא. אם מקפידים על ניקיון סביר, לא יקרה כלום גם אם הוא יכניס אצבעות לפה".

     

    חיה ותן לחיות

     

    מחקרים שהתפרסמו ב-JACI (ירחון האקדמיה האמריקאית לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה) הוכיחו, שחשיפה מוקדמת ככל האפשר של ילדים לחיות מחמד מחסנת אותם לא רק מפני הגורמים האלרגניים שהן נושאות בפרוותיהן, אלא גם מפני גורמים אלרגנים אחרים, כמו קרדית אבק הבית.

     

    "חשיפה מוקדמת בילדות יכולה לסייע גם בבגרות בהגברת החיסון כנגד אלרגיות שונות", אומר ד"ר קובי שדה, מומחה לאלרגיה ולאסתמה בבית החולים איכילוב. "ההסבר נעוץ כנראה בעובדה שחיות הבית היגייניות פחות מן האדם, מה שמתבטא בכך שבסביבתן יש יותר חומרים אנדוטוקסינים. חומרים אלה, שהם למעשה רעלנים, מגרים כנראה את המערכת החיסונית ומעוררים אותה לפתח עמידות ולהגן על עצמה טוב יותר.

     

    "עם זאת, יש לזכור שרוב המחקרים שמצאו יכולת עמידות גבוהה יותר לאלרגיות אצל ילדים שגדלים עם חיות בבית, התמקדו בילדים המתגוררים בכפרים באירופה, והחיות שאליהן הם נחשפים הן בעיקר פרות, סוסים, כלבים וחזירים. זה לא פשוט כל כך להשליך מן החיות האלה על חיות המחמד בסביבה עירונית רגילה, שעליהן אין די מחקרים והוכחות מובהקות. זה נכון בעיקר לחתולים, שהם חיית המחמד העיקרית הגורמת לאלרגיות. רוב האנשים אינם נוטים לפתח אלרגיה לפרה, לסוס או לכלב, אבל כן מפתחים אלרגיה לחתול שלהם".

     

    סוגיית הקשר בין גידול חתולים לאלרגיות אצל ילדים, מתברר, שנויה במחלוקת בקרב המומחים. מצד אחד, הסיכוי לפתח אלרגיה לחתול הוא גדול יחסית. מצד אחר, לפי ממצאי המחקרים של תיאוריית ההיגיינה החשיפה לאנדוטוקסינים שמפריש החתול עשויה להגן על הילד.

     

    "קיימות טענות ועדויות מחקריות בעד ונגד, אך הכרעה עדיין אין", אומר ד"ר שדה. "גם בנוגע לכלבים אין הוכחה חותכת, אבל אין ספק שהם אלרגניים פחות מחתולים, ולכן יש יותר סיכוי להשליך עליהם את ממצאי המחקרים (כלומר, שהם מגינים יותר מפני התפתחות אלרגיה ואסתמה בבגרות)".

     

    יש אצלכם בבית מישהו שסובל מאלרגיה? אל תכניסו חתולים הביתה, ממליץ ד"ר שדה, גם אם הילדים נמצאים רק בתכנון. "אם החתול היה קודם, והילד לא מגלה אליו סימני אלרגיה, אפשר כמובן להשאיר אותו, אבל אם הילד כן סובל מאלרגיה לחתול, שמוכחת בתבחיני עור, זה שיקול רציני מאוד להרחיק את החתול מהבית.

     

    "ואם אתם אלרגיים אבל קשורים מאוד לחתול שלכם, לא מוכרחים לוותר עליו, אפשר גם לקבל חיסון כנגד אלרגיה".

     

    ילד אסור, ילד מותר

     

    אילו מפעולות המיגון שלנו כנגד חיידקים אכן תורמות לילד? אילו מהפרות הסדר ההיגייניות אכן מזיקות לו? ד"ר חנן נטר, מומחה לרפואת ילדים, מבחין ביניהן:

     

    • למצוץ מוצץ שנפל: בשום אופן לא. גם הפה של אמא מלא חיידקים ונגיפים. השיטה הנכונה היא לשטוף במים חמים.
    • להרתיח מי שתייה: רק עד גיל שנה.
    • לאכול חול: רוב הילדים עושים את זה. לא מומלץ, אבל לא נורא.
    • לבלוע חרקים: לא נורא.
    • לזחול בדשא: עדיף שלא, כי הדשא עלול לגרות את העור.
    • לשחק באסלה: לא נורא, אם מקפידים לרחוץ לו ידיים אחר כך.
    • לשתות מהאמבט: כמות קטנה של מי אמבט שנכנסת לפי התינוק בזמן הרחצה אינה מסוכנת.
    • לשחק בצעצועים של אחרים: ממש לא מומלץ, ובטח לא במקומות ציבוריים. תתפלאו, נגיפים מתקיימים על צעצועים בין שעות לימים, וחיידקים שורדים אפילו יותר. (קטי קמחי)

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סי די בנק
    לא צריך לשמור על סטריליות
    צילום: סי די בנק
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים