רצים לעורלה
שיא חדש בעירוב בין דת ומדינה: מכרז רשמי למוהלים, למען המתגיירים החדשים
בין שפע המכרזים שמפרסמת מדינת ישראל, צד את עיני מכרז מיוחד מאין כמוהו. המדינה מבקשת לשכור את שירותיהם של מוהלים: "לשם ביצוע 'הטפות דם ברית' ושירותי פיקוח על הליכי הטבילה במקוואות הטהרה לצורך השלמת הליך הגיור". תנאי הסף למועמדים: עליהם להיות בעלי ניסיון של לפחות שלוש שנים כמוהלים מוסמכים, וגם בעלי ניסיון של שנה לפחות כמוהלים במקוואות הטהרה, או לחלופין כאלה שביצעו לפחות 50 בריתות למבוגרים. גם תאגיד יכול לגשת למכרז, אם כי לא ברור לי מנוסח המודעה מי מאנשי התאגיד צריך להיות בעל הניסיון במילה, מה עוד שכידוע בימינו אלה, מילה של מנהלי חברה היא לא מי יודע משהו, בדומה למילה של פוליטיקאי. בקיצור, מי שלא מאמין לי, יטריח עצמו ויקרא את המודעה באתר מכרזי המדינה ואם חשקה נפשו, יתכבד וישליש שלוש מאות שקלים לקופת המדינה ויוכל לרכוש את מסמכי המכרז המלאים.
שמחתי לקרוא שעל המציע להיות עוסק מורשה לעניין מס ערך מוסף (אם כי ישנם מקרי מילה, למיטב הבנתי, שדי בם בעוסק זעיר ואין צורך בעוסק מורשה של ממש). אני גם מניח שמסמכי המכרז מפרטים את אופן התשלום - האם הוא לפי מילה (ואז המוהל יצטרך אולי לצרף לחשבונית המס שהוא שולח לתשלום את הערלות שמל, כהוכחה לביצוע עבודתו) או שמא העבודה היא בקבלנות, כלומר: סכום פיקס לכל מספר מסוים של מילות, בדומה לעיתונאי שגם לו משלמים לפי המילה (אם כי גונב לאוזני שבעיתונות התשלום המינימלי הוא לחמש מאות מלים ולא פחות). צריך גם לשאול האם המכרז מאפשר תשלום מיוחד למקרים קשים בהם האורך או העובי הם לא בהתאם למקובל ובכלל, השאלות והתהיות רבות הן מספור.
אבל עכשיו ברצינות - מה למדינה ולעניין המילה? עניין גיורו של אדם, וביחוד עניין ברית המילה, הוא עניין אינטימי שהיחיד צריך לעסוק בו, ולא המדינה. אם מבקש אדם להיות בן הדת היהודית, יתכבד וימצא לו רב שיגייר אותו ויעבירו את הליך הגיור. הרב יכול שיהא כל רב שהוא - אורתודוכסי, קונסרבטיבי או רפורמי, ואם יש צורך גם בהליך מילה (איני בר סמכא בש"ס ובפוסקים אך למיטב ידיעתי, לפי ההלכה, אין בין עניין גיורו של אדם ובין ברית המילה ולא כלום) - ימול את ערלת בשרו. האם המדינה היא זו שצריכה לתת למתגייר את השירות הזה? עד היכן הגענו בעירוב הבלתי פוסק שאנו עושים בין ענייני דת ומדינה? כי זאת יש לדעת: משעה שהמדינה מערבת עצמה בענייני מילה וגיור, היא מכפיפה את עצמה לביקורת שיפוטית, וכך לא ירחק היום שבו יצטרך שופט לעסוק בענייני ערלתו ומילתו של אדם, או מומחיותו של מוהל וכיוצא באלה. הכיצד זה מסכימים האורתודוכסים לעירוב כזה של המדינה בענייני הדת, והכיצד זה מסכימים האנשים החופשיים לעירוב כזה? אלה וגם אלה יוצאים ניזוקים.
המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז הוא ה-7 בספטמבר 2005. טוב יעשה משרד ראש הממשלה אם יתעשת ויודיע על ביטול המכרז המשונה הזה לאלתר.
לפנייה לכתב/ת 
