"שבליכוד ייחנקו עם ביבי"
שרון רוצה להמשיך בליכוד, אבל הליכוד ההתאבדותי לא ממש רוצה להמשיך איתו. לכן, עת ההכרעה מתקרבת. כל הקלפים בידיים של ראש הממשלה, צמודים לחזה. עתידה של המערכת הפוליטית הישראלית בידיו: פילוג, מפץ או סטטוס קוו. בכל דרך שלא יבחר, שרון יכול לעשות את הצעד הגדול של חייו - או את שגיאת חייו. כי מה נשאר לו למכור עכשיו?
"מדהים", אמר אתמול שר בכיר בליכוד, "עד כמה שונאים את שרון במפלגה. השטח חם עליו. כל התהליך של כינוס המרכז הוא תוצאה של אינרציה, תוצאה של מומנטום. אין בהליך הזה הרבה היגיון, משום שמובילים אותו אנשים שרובם לא ייכנסו בכלל לכנסת, אבל הם פועלים, דוחפים את זה קדימה כאילו כלום. קשה להבין מה קורה עכשיו בליכוד".
האמת היא, שזה לא באמת משנה. הפור כנראה נפל. כי העיניים מופנות כעת קדימה, אל המהלכים הבאים. קודם אל ישיבת המרכז, בה מאמינים אנשיו של שרון כי הוא יצליח לבלום את המהלך - אך בעיקר אל ההחלטה החשובה באמת ששרון יצטרך לקבל מתישהו: להילחם עד הסוף מול ביבי נתניהו ועוזי לנדאו, ואולי להפסיד לאחד מהם - או לטרוף את הקלפים ולנסות ולצאת לדרך חדשה, אל מפלגה חד פעמית וחד שימושית שמי יודע מי יהיה בה, אבל שצפויה להשאיר אותו על הגלגל הפוליטי המסתובב. או, ולא צריך לפסול את זה, אולי יבחר שרון להפסיד בליכוד, ואז להציג אותה כתנועה ימנית סהרורית, עם מנהיגים לחיצים ומזגזגים ושבויים בזרועות מועצת יש"ע כמו נתניהו מחד, או ימניים קיצוניים כמו לנדאו, שכל קשר בינם ובין ראשות הממשלה בישראל הוא מקרי בהחלט. בכל מקרה, הליכוד הולך ונהיה מפלגה עם התנהגות מוזרה ביותר, יש שיאמרו התאבדותית אפילו: במו ידיה היא מוכנה לזרוק את עצמה מהשלטון. איך אמר אחד ממקורביו של שרון לאחרונה? "לא יילך, נשאיר אתכם עם ביבי, שתיחנקו איתו".
ראש הממשלה כל כך לא רצה להגיע למצב שבו מרכז הליכוד מתכנס בחודש הבא, עד שהוא ואנשיו לא פיספסו כמעט אף פסיק רשום ב"אנציקלופדיית הקומבינות" של הפוליטיקה הישראלית. הכל הם ניסו, מקורביו של שרון, בימים האחרונים. אבל עכשיו כל זה כבר מאחור. הגלגל החל להסתובב, הדינמיקה עושה את שלה, התוצאות בשטח לא נעימות. נכון, תמיד ניתן לעתור לבית המשפט המחוזי, אבל אם בית משפט לא יהפוך את החלטת בית הדין, אף אחד לא יזכור לטובה את מאבקו של שרון להיאחז בקרנות המזבח, לקבל עוד יום, עוד שבוע, עוד חודש של חסד מתנועתו.
עד כה אמר שרון שהוא ייאבק על הליכוד. גם אתמול, בראיון לערוץ עשר, הוא חזר על דברים אלה. אלא שהסקרים שהתפרסמו לאחרונה מציגים תמונה לא פשוטה מבחינתו: הוא אולי רוצה להמשיך בליכוד, אבל הליכוד, גם אם הוא צריך את שרון, לא ממש רוצה להמשיך איתו. לכן, עת ההכרעה מתקרבת. כל הקלפים בידיים של ראש הממשלה, צמודים לחזה. עתידה של המערכת הפוליטית הישראלית בידיו: פילוג, מפץ או סטטוס קוו - כל אחד משלושת אלה יכולים לזעזע את אמות הסיפים.
בכל דרך שלא יבחר, שרון יכול לעשות את הצעד הגדול של חייו. או את שגיאת חייו. שכן, מצד אחד פילוגים ופיצולים לא הצליחו כאן בעבר, ומצד שני מצבו בליכוד נראה כרגע רע. מצד שלישי, הוא בכל זאת ראש ממשלה מכהן, פופולרי ואהוד בציבור, מחובק, בינתיים, על ידי התקשורת, בעיקר בגלל תוכנית ההתנקות והזיכרון המר שנתניהו מעורר בקרב קהלים לא מעטים.
מצד רביעי, מה בדיוק יש לשרון למכור היום? התנתקות שנגמרה? קיבלנו, תודה. מחכים לתוצאות. תוכנית כלכלית קפיטליסטית לה הוא נתן תמיכה, שפגעה בעשרות אלפי בני אדם, מתובלת בספינים של חמלה? את זה אפשר לקבל גם מטומי לפיד. מלחמה בשחיתות השלטונית, במוסר הירוד שיש בארץ בשנים האחרונות, שנובע בחלקו מסגנון השלטון הקלוקל של הליכוד ומרכזו? נו באמת. אנשים לא משתנים בגיל שבעים פלוס.
והאם יש מישהו שיודע בכלל מה העמדות האמיתיות של אריק שרון, מה הכיוון שאליו הוא רוצה להוביל את המדינה עכשיו? ארבע שנים הוא יושב על כס ראש הממשלה, ועד תוכנית ההתנקות אף אחד לא ממש ידע מה הוא רוצה, לאן הוא מוביל, מה כוונותיו. ארבע שנים הוא שם, ועד שהוא לא נלחץ לקיר, עד שהוא לא מצא את עצמו בפינה, הוא לא עשה דבר, לא הזיז אצבע. כל שאלה נענתה בעוד סיכול ממוקד, בעוד מבצע צבאי בשטחים.
השאלות האלה אולי נראות כרגע לא רלבנטיות, אבל הן יצוצו בזו אחר זו כשייפתח הקמפיין, כששרון יבקש, אולי, להיבחר ברשימה משל עצמו שאינה הליכוד, כשיבטיח עתיד טוב יותר בהנהגתו. גם אם לציבור לא איכפת, וגם אם, כדברי שלום חנוך, "הציבור מטומטם לכן הציבור ישלם" – הרי יש בכל זאת כאלה שמכירים את שרון, את אופיו ואת דרכו. חלקם חברי ליכוד, והיום הם נודדים ממנו והלאה. לא ייתכן שכולם מטומטמים. אולי בכל זאת יש משהו שהאנשים האלה יודעים, והציבור הרחב לא. עוד לא, לפחות.
ובכל זאת, לשרון יש המון מזל. הוא מזליקו, כמו שאמר פעם אחד ממקורביו: מי שעומד מולו הוא בנימין נתניהו מצד אחד, ומפלגת העבודה מצד שני. כשהבוחר הישראלי צריך לבחור בין אלה, ייתכן שהוא ייבחר, שוב, ברע במיעוטו.
לפנייה לכתב/ת 
