כוכבת נולדה

"אאידה" של אלטון ג'ון וטים רייס הוא כמדומני המקרה הראשון של מחזמר שמתבסס על אופרה ידועה. הבעיה היא שלוקח לך קצת זמן לשכוח את המוזיקה רבת העוצמה של ורדי, ולהתרגל למלודיות היותר רכות ולמקצבים היותר קלילים של אלטון ג'ון. אבל ברגע שמתגברים על ההלם הראשוני, הבלדות הנעימות של ג'ון נשמעות נהדר בעיבודים היפים של אורן אלדור.

העלילה הסבוכה היא טרגדיית אוהבים קלאסית על שר הצבא המצרי, ראדאמס, שאמור להתחתן עם בת פרעה, אמנריס, אבל מתאהב בשפחתה, אאידה, שהיא בעצם בת המלך הנובי, אויבו. הקסם של עבודת הבמאי ארתור קוגן הוא בדרך שבה הוא מצליח לחבר בצורה אורגנית בין משחק לשירה, ובין הרגעים האינטימיים לסצינות ההמוניות.

התרגום הקולח של אלי ביז'אווי נשמע חי ותוסס בפי השחקנים, והתלבושות היפות של אלה קולסניק מעניקות את הזוהר הראוי, עם שילוב נכון בין העתיק למודרני. אמנם המקהלה של תלמידי בית צבי נראית לרגעים קצת חסרת ביטחון, אבל קוגן מחפה על כך באמצעות העמדות מדויקות וביצועים סוחפים של השחקנים בתפקידים הראשיים. רוני גופר, בתור אמנריס, היא תגלית אמיתית, עם קול נהדר ומשחק מצוין. ניר שלמון הנאה מתקשה קצת להקרין את הקשיחות של ראדאמס בהתחלה, אבל מרגש ומעורר הזדהות בהמשך, ושירתו משכנעת.

עדי כהן, בתפקיד אאידה, היא הכוכבת הגדולה של הערב. היא מתגלה לא רק כזמרת נשמה גדולה, אלא גם כשחקנית רגישה. צנועה, ישרה, אבל מלאת תשוקה, היא מקרינה את כל המורכבות של הדמות האצילית והטרגית, הנקרעת בין אהבתה לנאמנותה לעמה. יופי של תפקיד, שעוזר לבנות הפקה מקצועית ועשויה היטב של מחזמר אולי לא בלתי נשכח, כמו האופרה של ורדי, אבל בהחלט מהנה וסוחף.

"אאידה", תיאטרון היהלום, רמת-גן