"לא חשבתי שדואגים לי אז לא התקשרתי"
עמי כהן, ישראלי המתגורר בניו אורלינס, הצליח להימלט מהעיר זמן קצר לפני שהיכתה בה הסופה. למשך כמה ימים נחשב לנעדר, עד שיצר קשר עם משפחתו. בשיחה עם ynet הוא מספר על ההרס, הכאב והפחד: "פתאום נפלה עליי הידיעה שהחיים שלי נגמרו - אין לי בית, אין חשמל, אין עיר, הכל הרוס". למרות הכל, הוא לא מאבד תקווה ומתכנן לחזור לניו אורלינס, "לפתוח מספרה וספא"
"לא יצרתי קשר עם המשפחה כי לא חשבתי על זה. לא האמנתי שזה עניין גדול. לא חשבתי שזה הרסני ולא חשבתי שדואגים לי. רק כשראיתי טלוויזיה הבנתי עד כמה זה נורא. יש לי הורים בארץ ואמא שלי חשבה שאני מת. הם השתגעו מדאגה. הייתי שאנן, ואני מצטער שלא יצרתי קשר מוקדם יותר".
המונולוג שלעיל שייך לעמי כהן, תלמיד ספּרוּת בן 41 שמתגורר בשנים האחרונות בניו אורלינס. בשיחה עם ynet סיפר כהן: "אני חי בניו אורלינס, לא רציתי לעזוב. החלטתי להישאר. כל שנה יש הוריקן וסופות אבל הן היו סופות קטנות ולא רציניות ולא הבנתי שזה כל כך רציני. ידידה שלי עזבה את העיר ורצתה שאני אעזוב איתה, כי זו סופה מאוד רצינית, אבל לא האמנתי. בשבילי זה חדש ולא ברור וחשבתי שהם מגזימים והסופה תעבור בשקט.
"אני בן אדם רוחני ומקשיב לאנרגיות שלי וקול בפנים אמר לי לעזוב. בהתחלה הייתי עקשן אבל בראשון בבוקר עזבנו עם זוג חברים שיש להם ואן. חשבנו שזה רק לכמה ימים, לקחתי את הדרכון, נסענו במשך שעות ליוסטון וזה היה ארוך ומייגע, עברנו לבית מלון ביוסטון והיה קשה להשיג מקומות.
"הייתי מוטרד, אבל לא האמנתי שזה רציני. לא חשבנו שמשהו כל כך גדול עומד לקרות. לא ידענו שזה כזה אסון. רק בדאלאס אמרו לנו שהבתים שלנו מלאים במים ושהכל הרוס. כל השגרה התפרקה לנו וכל החיים שלנו נעצרו. פתאום נפלה עליי הידיעה שהחיים שלי נגמרו - אין לי בית, אין חשמל, אין עיר, הכל הרוס. רק מלראות את התמונות האלה זה נורא. המחלות, הגופות במים, הכל מלא במים.
"אני לא יכול לראות טלוויזיה, אני פשוט לא מסוגל לראות את התמונות. אני מנסה למצוא עזרה כלכלית. הבית נהרס, האופנוע שלי טבע במים ואין לי ביטוח. אנחנו צריכים לשלם על המלון, אולי יחזירו לנו את הכסף למשך שבועיים, אבל מה יהיה אחר כך? בכל מקרה, אם נשאר משהו מהבית יצטרכו להרוס אותו כי זה מבנה מסוכן. אנחנו תקועים פה במלון, אני לא מכיר אף אחד חוץ מידידה שלי. אני מנסה להשיג אוכל, בגדים. אני מתבייש, כי אני לא רגיל לבקש עזרה. אני רגיל לעזור לאחרים.
"יש מספיק אנשים עשירים שיוכלו לעזור לנו"
"מבחינה נפשית אני גמור. אני בחור חזק אבל בכיתי כל כך הרבה פעמים. אני אדם מאמין וזה עוזר, זה מחזק. אני לא שואל למה זה קרה דווקא לי, 'הצונמי הקטן' כמו שאנחנו קוראים לו כאן. היו לי חלומות שגלי ענק שוטפים אותי ועכשיו לצערי זה מתגשם. אני מרגיש אבוד.
"אני מאמין שתוך 3-4 חודשים אוכל לחזור לניו אורלינס ולהתחיל לשקם את החיים שלי. כרגע אני עירום וחסר כל. אני מחפש עזרה, גם של כסף וגם באמצעים. יש מספיק אנשים עשירים שיוכלו לעזור לנו. אני קודם כל חייב גג מעל הראש.
"החיים שלי הם פה ואני לא חושב לחזור לארץ. אני מרגיש שאני צריך להיות פה. אני מתכנן לבנות את חיי מחדש, לפתוח מספרה וספא בניו אורלינס. אני מאמין שיהיה בסדר. הרבה אנשים פה כועסים על המדינה ועל הרשויות והם אומרים שהם לא יחזרו. אבל אני אחזור לניו אורלינס כי אני מרגיש את זה באנרגיות שלי. ברור שזה יקח הרבה זמן ושהרבה דברים ישתנו, אבל יהיה בסדר".
לפנייה לכתב/ת 
