בית"ר ירושלים - מכבי חיפה 0:0

טדי מלא עד אפס מקום, כרזות פוליטיות מתנפנפות מחוץ ליציע וגם בתוכו, הרכבים כמעט מלאים של שתי הקבוצות, ובקיצור, תפאורה מושלמת למשחק כל המשחקים, שהצליח לדחוק מעט את הכאוס הפוליטי מהחדשות (טוב, רק קצת).
הקרב על ראשות הטבלה, הקרב על המומנטום בליגה, ואפילו הקרב על האליפות. כל הכתרים, הכינויים והקלישאות כבר נקשרו למשחק הזה, כל מה שהיה חסר זו תצוגת כדורגל איכותית, אחת כזו שגורמת לנו לחשוב שאולי אנחנו בכל זאת חלק מאירופה.
הרבה היה מונח על הכתפיים של השופט אלון יפת, ואת הדקות הראשונות, שהיו עצבניות ואגרסיביות כצפוי, הוא העביר בסלחנות. יוסי בניון, אחד מכאבי הראש העיקריים של אלי גוטמן, דפק שעון נוכחות כבר בדקה החמישית, כשהיטעה שני מגינים ובעט כדור קשה לאיציק קורנפיין, אבל השוער הבית"רי היה במקום.
מהעבר השני, המגן פליקס חלפון היה הסנונית הראשונה לאופנסיבה הצהובה, כשבעט כדור מצוין מ-20 מ' שחלף רק סנטימטרים אחדים מעל המשקוף. בדקה ה-19 קיבל אלון מזרחי כדור מצוין ברחבה, הוא בעט בסיבוב, דוידוביץ' היה במקום. בדקה ה-27 היה זה ההונגרי אישטוואן האמר, שבעט מתוך הרחבה כדור שטוח, השוער החיפאי הדף לקרן. דקה אחר כך אלון חרזי שלח טיל שטוח שבחן את עירנותו של קורנפיין, לא יותר.
עד המחצית בית"ר השתלטה על המשחק, הן באחזקת כדור והן במצבים ליד השער. יוסי בניון נעלם באגף ימין, ננאד פראליה ברח שמאלה, והאווירון וניר סביליה התחילו להרגיש יותר ויותר טוב. ריח חזק של שער עמד באוויר.
בדרך כלל, כשבית"ר נמצאת במומנטום, היא יודעת לנצל זאת לשערים. אבל כנראה מה שעובד נגד צפרירים חולון, לא עובד נגד מכבי חיפה. בכל אופן, למחצית היא ירדה מעודדת. אם לא מהתוצאה, לפחות מהמשחק.
במחצית השניה היו אלה הירוקים שהגיעו להזדמנות ראשונה. דקה 58, יוסי בניון מעביר כדור מצוין לרפי כהן, שמוסר כדור רוחב אופטימלי, אך רגלו של סרגיי קלשצ'נקו קצרה מלהושיע. בכלל, חיפה יצאה יותר טוב מחדרי ההלבשה: היא החזיקה יותר בכדור, ניסתה לתקוף יותר, אך למעשה לא הגיעה למצבים ממשיים.
בדקה ה-76 זה היה קרוב, קרוב מאוד. קרן בית"רית מצאה את ראשו של סטויאנובסקי, שנגח מצוין, אך יוסי בניון, הוא ולא אחר, עמד על הקו והרחיק. דקה אחר כך זה כבר היה קרוב יותר: פליקס חלפון הגביה כדור מדויק לתוך הרחבה, דוידוביץ' עם קצות האצבעות הדף בקושי. השליטה עברה לצהובים.
בכל זאת, בדקה ה-85 יוסי בניון רץ עם הכדור קדימה ומוצא את יניב קטן בעמדה מצוינת. קטן עשה מה שצריך והיטעה את המגן, אך הבעיטה שלו נעצרה בהירואיות על ידי קורנפיין. הקצב הלך והתגבר. שלוש דקות אחר כך יוסי אבוקסיס מ-16 מ' שלח בעיטה אדירה שפגעה במשקוף. שתי הקבוצות הלכו חזק על הכרעה.
בסופו של דבר, שני המאמנים נשמעו מרוצים, כל אחד מסיבותיו הוא. אברהם גרנט: "השחקנים נלחמו ורצו. בכל אופן, לא שיחקנו את המשחק הרגיל שלנו". אלי גוטמן: "אני מאוד מרוצה. הוכחנו שאנחנו קבוצה חזקה, שיודעת מה היא רוצה מעצמה, לא משנה עם כמה חלוצים היא משחקת".