שתף קטע נבחר

ממש לא אלוהית

מה בער לליא קניג, שחקנית עתירת זכויות, להשתתף במחזה עלוב כמו "שרה ברנרד"

ליא קניג היא שחקנית עתירת זכויות, ויש לה גם קהל צופים גדול ונאמן. כשרבים מבני גילה יושבים בבית וכותבים את זכרונותיהם, היא עדיין אחת השחקניות העסוקות ביותר בתיאטרון הישראלי. אז מה בדיוק בער לה להשתתף בהפקה פרטית של מחזה עלוב כמו "שרה ברנרד", מין דרמה קומית קטנה על הכוכבת הגדולה של התיאטרון הצרפתי בסוף המאה ה-19, שיושבת בביתה בדרום צרפת ומנסה לכתוב את זכרונותיה? אולי זה הקסם של לגלם את תפקידה של מי שכונתה בימי חייה "האלוהית", ואפילו זכתה לגלם את התפקיד של המלט על הבמה בלונדון?

 

קניג, שכבשה בימי חייה כמעט כל תואר אפשרי, רוצה כנראה גם להיות "אלוהית" פעם אחת, אבל בשביל זה צריך מחזה אמיתי, ולא מין קשקושון נוסטלגי כזה. מבחינת קטעים מתוך ההצגות הגדולות של ברנרד, המחזה מספק מעט מאוד דוגמיות, וקניג עושה בהן עוד פחות. כל השאר זה רכילות של מאחורי הקלעים, שאינה יורדת לעומקה של הדמות, ואינה מייצרת שום הסתכלות רעננה על חיי האמן. גם הבמאי, מיכאל טפליצקי, כמעט שלא עשה דבר כדי לסייע להפוך את הטקסט הזניח הזה למקפצה לעבודת שחקן גדולה, באמצעות קצת איפוק וחיזוק הפן הדרמטי של הסיטואציה, אלא איפשר לקניג להשתעשע בו כרצונה.

 

מולה, עוד שחקן ותיק, שלמה בר-שביט, נאלץ לשחק את תפקיד השוטה בתור המזכיר האישי שלה, שהופך למעין פרטנר לעת מצוא בכל מיני אימפרוביזציות תמוהות. נראה שגברת קניג עדיין לא כל-כך מוכנה בעצמה לפרוש מהבמה, ואני מאחל לה שיהיו לה סיבות טובות לדחות את הפרישה שלה עוד ועוד, אבל את השתתפותה בהפקה הזו מן הראוי שתשכח, כי לשרה ברנרד מגיע מחזה יותר טוב, ולליא קניג מגיע לעשות תיאטרון אמיתי.

 

'שרה ברנרד', עודד פלדמן הפקות בשיתוף תיאטרון הבימה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יונתן בלום
ליא קניג
צילום: יונתן בלום
לאתר ההטבות
מומלצים