נאום הפרידה מהליכוד

ראש הממשלה בחר במקום הבלתי צפוי ביותר - העצרת הכללית של האומות המאוחדות - כדי לתת גט כריתות למפלגתו, לליכוד.

הנאום השקול, המרגש והמצוין שנשא שרון, בעברית, בעצרת הכללית, כוון כולו לאוזניהם של מצביעי מפלגות השמאל-מרכז. לא נכללה בו ולו פסקה אחת של חנופה לקהל בוחריו המסורתי: חברי מרכז הליכוד ומתפקדי המפלגה. נאום שרון, העמוס אמירות על המשך ויתורים כואבים לפלסטינים ועל זכויותיהם הלאומיות, הוא עדות חותכת להתרחקותו מליבת האידיאולוגיה של הליכוד, תזוזתו הגדולה לשמאל וסוף פסוק למנהיגותו כראש מחנה הימין הניצי בישראל.

ההנחה שראש הממשלה שרון דרש בתוקף לנאום בפני העצרת הכללית של האומות המאוחדות בעברית, כדי לשאת שם נאום בחירות, התממשה איפוא במלואה - אבל נאומו היה הפוך בתוכנו ובמסריו מן הצפוי. הפרשנים ציפו לשמוע מפיו דברים שינעמו לנעמי בלומנטל ("מי בעד חיסול הטרור?") וקיבלו נאום שנעם מאוד לשמעון פרס ("מי בעד מדינה פלסטינית וויתורים תמורת שלום?" ). בעצם, הם קיבלו נאום של שמעון פרס: יפה, ארוג לתפארת ויוני. נאום שתמורתו הדיפלומטית דלה ביותר: כמה צ'פחות מבוש, כמה דברי הבל מפוטין והתבטאות די מעליבה של נשיא פקיסטן.

החל מאמש, לחבר מן המניין במרכז הליכוד לא יכול להיות עוד ספק: שרון כבר לא סופר אותו, לשרון כבר לא אכפת ממנו. הוא הולך בדרך חדשה, רועה בשדות אחרים. את שלהי הקריירה הפוליטית שלי, אמר שרון באוזני העולם כולו, החלטתי להקדיש להבאת שלום לישראל ולביצור יחסי שכנות נורמאליים בינינו לבין הפלסטינים - ולא למריבות עם נתניהו.

דברי שרון שודרו בכל רשתות הטלוויזיה והכינו את הקרקע - לא לניצחון במרכז הליכוד ולבטח לא לניצחון בפריימריז, אלא לניצחון סוחף בבחירות הבאות לכנסת, אם וכאשר יתייצב בראש מפלגה חדשה, שאת מצעה המדיני פירט אמש. מעל דוכן הנאומים באו"ם נפרד אריאל שרון מכור מחצבתו המפלגתי ומארץ ישראל השלמה.

עוד בבלוג של סבר פלוצקר: שרון קוטף קריצות