שתף קטע נבחר

בשביל מה הוא צריך את זה?

במשך שעתיים הוא ישב ושמע את כולם. את לימור לבנת בתפקיד המורה ואת אהוד יתום וכמה מאות חברי מרכז שקראו לו בוגד. אחר כך מישהו ניתק את הזרם למיקרופון. האם שרון באמת היה צריך את זה? ואולי זו רק הוכחה שהגיע הזמן שלו ללכת לדרך אחרת

ביזיון? שוק? שכונה? גועל נפש? הכל נכון. הכל היה שם אמש, במרכז הליכוד. אנשי המרכז עשו הכל, אבל הכל, כדי לוודא שהם לא פוסחים על שום שם גנאי שאפשר להדביק להם. הם שרקו בוז, הם צעקו, הם נעמדו על הכסאות, הם הניפו שלטים, הם ניבלו את הפה, הם קיללו כמו סייסים ובסוף - מישהו מהם, לא ברור מי עדיין, עשה מה שעשה וניתק לראש הממשלה את המיקרופון. האם יש עוד לאן לרדת? האם לא הגיעו אנשי הליכוד כבר אל התחתית של התחתית? האם שום דבר לא נראה להם מוגזם? בלתי סביר? בלתי מתקבל על הדעת?  

 

לנוכח מה שקרה הלילה במרכז הליכוד, נשאלת שאלה מהותית, שקשורה בעיקר לאריק שרון: בשביל מה לו, לראש הממשלה הפופולרי, כל הברדק הזה? בשביל מה הוא היה צריך להגיע אל המרכז הזה ואל חבורת הצעקנים שלו, לבהות בהם בגועל נפש מופגן ולספוג את צעקותיהם? בשביל מה לו כל ההתבזות הזאת, כל ההתבוססות הזו בבוץ?

  

האם הוא נהנה לשבת שם במשך שעתיים, לצפות במאות אנשים משולהבים שקוראים לו בוגד, לשמוע את לימור לבנת בתפקיד המורה מפנה לו גב, ואת אהוד יתום מלמד אותו מה זו אחדות? האם זה עושה לו טוב לראות אנשים שיוצאים מעורם ומגדרם כדי לדאוג לכך שהוא ישמע אותם מקללים אותו, מבזים אותו, כמעט יורקים לעברו?

  

האם המופע הזה, כולל ההחזרה המיותרת והמביכה שלו אל דוכן הנואמים נחשבת בעיניו לבידור איכותי, או שמא היה זה מופע פרידה אחרון לו היה זקוק שרון כדי לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב, ולהחליט לפנות לדרך פוליטית חדשה? ואולי הוא רצה את זה, רצה להראות לכל אלה שלא באו אל גני התערוכה (כמה מיליונים) שהליכוד, איך לומר, זה כבר לא זה, ובקרוב תהיה אופציה חדשה לבחור בה.

 

כל האפשרויות וכל התשובות יכולות להיות נכונות, ואולי הן באמת נכונות. אבל האמת היא שהרוב חברי הליכוד מבולבלים, שואלים את עצמם מה הלאה. הספקולציות בעקבות פרשת המיקרופון המנותק לא מפסיקות לצוץ: זה מחזק את שרון, אומרים מתנגדיו. אנשיו עשו את זה בכוונה, בעקבות הניסיון הטוב שהיה לו כשניתקו לו את שידור התעמולה בבחירות 2003. תומכיו, כמובן, מאשימים את הימין הקיצוני בליכוד בחבלה מכוונת בארון החשמל.

 

"היה לראש הממשלה נאום טוב", אמר הלילה גורם המקורב לשרון. "חבל שהוא לא היה יכול להשמיע אותו. היו שם דברים טובים, מפוכחים, חכמים. המרכז היה צריך לשמוע את זה". ואולי, איך שלא יהיה, שרון יוצא נשכר בכל מקרה מישיבת המרכז הזאת? אם ינצח בהצבעה, מה טוב. המפלגה בידיו. אם יפסיד, הדרך למשהו חדש נפתחת. הכל פתוח, כולל האפשרות ששרון יעדיף להשאיר את הליכודניקים להתבוסס במיץ של עצמם ויפרוש לחוות השקמים.  

 

ההימורים כעת מתמקדים בסיכויו של שרון לצלוח את ההצבעה על הקדמת הפריימריז. אפשר להמר על כך שבגלל ההשפלה שעבר, חברי המרכז לא יבעטו אותו מקרבם. אפשר גם להמר שדווקא בגלל מה שקרה, מחר ירגישו חברי המרכז שבדחיפה אחת נוספת, הם ייפטרו מהאיש שפגע בהם ובאמונם.

  

הכל פתוח, אומרים מקורביו של שרון. אנחנו מנצחים. אולי, ואולי לא. מה שבטוח, שדווקא תומכיהם של נתניהו ועוזי לנדאו יצאו מישיבת המרכז הזאת מבולבלים לגמרי. אם הם חשו את הניצחון מתקרב בתחילת הערב, בסופו - כבר אף אחד לא ידע מה יקרה. ליל המיקרופונים ההזוי, שנגמר בתלונה במשטרה, ייזכר ללא ספק כאחד מרגעי השפל של מפלגת השלטון.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
שרון ונתניהו בכינוס המרכז
צילום: איי פי
צילום: ירון ברנר
מי ניתק את המיקרופון
צילום: ירון ברנר
צילום: ירון ברנר
הבזיון במרכז
צילום: ירון ברנר
צילום: ירון ברנר
בשביל מה לשרון?
צילום: ירון ברנר
צילום: ירון ברנר
מי זוכר שיש קרב על פריימריז
צילום: ירון ברנר
מומלצים