ארה"ב: הכתבת שסירבה לחשוף מקור שוחררה

כתבת ה"ניו יורק טיימס", ג'ודית מילר, שסירבה לחשוף  את המקור שהדליף את שמה של סוכנת CIA, שוחררה אמש (ה') מהכלא. זאת לאחר שהסכימה להעיד בפני חבר המושבעים החוקר את פרשת ההדלפה.

מילר שוחררה לאחר שהגיעה להסכם עם חוקר הפרשה, פטריק פיצג'רלד, לפיו היא תעיד בפני המושבעים היום. בהצהרה שפרסמה אמרה מילר: "המקור שלי פטר אותי, מרצונו החופשי, מהחיסיון שמובטח לו בכל הנוגע לשיחותינו".

ה"ניו יורק טיימס", שתמך במילר לאורך כל מאבקה לשמירה על החיסיון העיתונאי, דיווח כי המקור שהדליף את שמה של הסוכנת היה ראש הצוות של סגן נשיא ארה"ב, לואיס ליבי. העיתון דיווח כי ליבי חתם על כתב ויתור על החיסיון שלו.

"כמו לאורך כל הפרשה אנחנו ממשיכים לתמוך בהחלטותיה של ג'ודית מילר", אמר המוציא לאור של העיתון, ארת'ור שולצברגר, "אנחנו מאוד מרוצים שהיא קיבלה סוף סוף כתב ויתור ישיר, בטלפון ובכתב, שמשחרר אותה מכל תביעה לסודיות ומאפשר לה להעיד".

מילר הוחזקה במתקן מעצר פדרלי מאז תחילת חודש יולי, אז נכלאה בהוראת שופט לאחר שסירבה לחשוף את זהותו של המקור בבית הלבן, שהדליף את שמה של סוכנת הסי.איי.איי, ואלרי פליים.

מילר הייתה אמורה להשתחרר עם סיום חקירת הפרשה בסוף חודש אוקטובר, אבל אז הייתה עשויה לעמוד לדין בגין ביזיון בית המשפט. כעת, היא משתחררת ללא כל תנאים.

מבין כל העיתונאים שנקראו להעיד בפרשה, מילר הייתה היחידה שנשלחה לכלא. כתב המגזין "טיים", מת'יו קופר, העיד בפני בחר המושבעים לאחר שהמגזין מסר את רשימותיו בהן פורטו שיחות שניהל עם עוזר הנשיא, קארל רוב.

כתב רשת הטלוויזיה NBC, טים ראסרט, ענה לחלק משאלות החוקר בנוגע לשיחות שהוא ניהל עם ליבי. כתב ה"וושינגטון פוסט", וולטר פינקוס, ענה על שאלות החוקר לגבי שיחות שניהל עם מקור בממשל, שלא נקב בשמו. פינקוס הצליח להימנע מחשיפת שמו של המקור שלו מאחר והחוקרים כבר קשרו אותו לפרשה במילא.

נקמה פוליטית שהפכה אישית?

הפרשה החלה בינואר 2003, בנאום מצב האומה של הנשיא בוש. בנאום טען הנשיא כי "ממשלת בריטניה למדה כי סדאם חוסיין ניסה לאחרונה לרכוש כמויות משמעותיות של אורניום באפריקה" - התבטאות שזכתה לכינוי "16 המילים".

חצי שנה מאוחר יותר, בחודש יולי, פירסם העיתון "ניו יורק טיימס" טור פרי עטו של השגריר לשעבר ג'וזף ס. ווילסון. ווילסון חשף את עצמו בטור כמי שנשלח מטעם ה-CIA לניז'ר שבאפריקה, כדי לבדוק טענות לפיהן מנסה עיראק לרכוש חומרי גלם להעשרת אורניום במדינה. לאחר בדיקה שביצע דיווח ווילסון לממונים עליו שאין ממש בטענה הזו ושעיראק לא ניסתה מעולם לרכוש חומרי גלם אסורים באפריקה. אולם על אף אזהרותיו, נכללה הטענה בנאום מצב האומה שנשא הנשיא בוש בחודש ינואר.

הפירסום של ווילסון הביך מאוד את הבית הלבן. עד מהרה נאלץ הבית הלבן להודות כי הנשיא בוש הסתמך על מידע מודיעיני שגוי בנאום .

ימים ספורים לאחר מכן, ב-14 ביולי, פירסום כותב הטורים רוברט נובאק טור בו חשף שאשתו של ווילסון היא ואלרי פליים, ושהיא עובדת ב-CIA כמומחית לנשק להשמדה המונית. הוא נקב בשם הנעורים שלה - פליים, שם בו היא משתמשת בעבודתה מחוץ לגבולות ארה"ב. גורמי ביון ציינו מאוחר יותר כי הפירסום "שרף" אותה ואף סיכן סוכנים אחרים.

בטור טען נובאק כי מקורותיו הם "שני בכירים בממשל". התקשורת האמריקנית זינקה על הסיפור העסיסי שכן חשיפת שם של סוכן חשאי היא עבירה פדרלית. בתקשורת האמריקנית הואשמו מקורות בבית הלבן כי חשיפתה של פליים נעשתה כדי לפגוע בבעלה ולאותת לכל מי שמתנגד ליציאה למלחמה להיזהר בדבריו.

אלא שהפרסום הסנסציוני פעל כבומרנג נגד הנשיא, והוא נאלץ להצהיר שהוא תומך בחקירה לחשיפת זהות המדליפים. החקירה הגיעה עד מהרה לעיתונאים שעסקו בפרשה, ביניהם קופר ומילר, שנדרשו לחשוף את מקורותיהם. קופר הסכים לבסוף. מילר סרבה עד עתה. למרבה האירוניה, דווקא נובאק עצמו, שחשף את השם, לא הועמד לדין.

כעת עוברת הפרשה שלב. אחרי עדותה של מילר צפויה החקירה להימשך והיא תצביע כנראה על המדליפים. הפרשה גרמה נזק תדמיתי רב לממשל בוש וייתכן כי כעת יוגשו אפילו כתבי אישום נגד בכירי יועציו של הנשיא.