מועצת יש"ע: טעינו כשחיבקנו את החיילים
באיגרת, שתישלח לתושבי השומרון ערב יום כיפור, כותבים ראשי המתנחלים על הטעויות שנעשו בדרך לפינוי. בין המחדלים שנמנו: כישלון בהעברת המסרים למפגיני כפר מימון, ההוראות הסותרות בעניין ההגעה לציר כיסופים וגם: "ניתן היה לפסוח על החיבוקים עם קציני הצבא והמשטרה". פנחס ולרשטיין ל–ynet: "באיגרת הזאת אין התנצלות, אלא רק הבהרה על דרכי המאבק"
"ניהלנו מאבק עצום. מאבק שהציג כוח חסר תקדים של מחנה מלוכד ואיכותי, שזעק מעמקי לבו את הזעקה הדמוקרטית וסחף אחריו ציבורים גדולים שהלב היהודי עוד פועם בקרבם. אך דרכנו לא נעדרה טעויות, את חלקן אנו מזהים כעת, ועל חלקן נעמוד בחשבון הנפש שנמשיך ונערוך", כך כותבים ראשי מועצת יש"ע באיגרת שתחולק בימים הקרובים לכל המתנחלים לקראת יום כיפור.
באיגרת, תחת הכותרת "תכלה שנה וקללותיה", פירטו ראשי המתנחלים את האסטרטגיה, לפיה פעלו במהלך תוכנית ההתנתקות. במועצת יש"ע טוענים כי עשו שלוש טעויות: האחת הייתה בדרכי המאבק בהפגנת כפר מימון, השנייה - בהתמודדות מול כוחות הביטחון בגוש קטיף והשלישית - במאבק על ציר כיסופים.
על פי האיגרת, "בכפר מימון לא היו כלים מתאימים בידינו כדי להעביר לציבור הרב ששהה שם את ההוראות המשתנות, את המסרים לגבי תפיסת המאבק ואת הנימוקים לקבלת ההחלטה שלא לפרוץ את מעגלי השוטרים. רבים ממשתתפי כפר מימון חזרו לבתיהם ממורמרים ומאוכזבים ואנו לא הצלחנו להגיע אל כולם ולהסביר מה עמד מאחורי החלטותינו, אם כי זה נעשה בימים שלאחר מכן".
מנהיגי המתנחלים מצטערים גם על החיבוקים עם קציני הצבא והמשטרה הבכירים ועל כך שלא ניהלו דיאלוג תקיף יותר: "בלהט הרגשות בגוש קטיף, רגעים לפני הוצאת היהודים האחרונים מבית הכנסת בנווה-דקלים, הרגישו נציגי מועצת יש"ע ששהו במקום צורך להפגין לחבר ולשתף בכאב הגדול גם את בכירי המגרשים. אנו חשים כי ניתן היה לפסוח על החיבוקים, ולקיים דיאלוג תקיף יותר, אם כי ברור כי גם בכך לא היינו מונעים את מכונת ההרס.
"שגיאות טקטיות נוספות היו", על פי האיגרת, "באפיקי העברת האינפורמציה והשליטה בהכוונת הציבור לניסיונות ההגעה לכיסופים בימי הגירוש ובשבועיים שקדמו לו. חלק מהציבור קיבל הוראות סותרות וחלקו לא נחשף כלל לקריאותינו החוזרות להגיע לנקודות שונות בנגב כדי לצאת באופן מאורגן לכיסופים".
"לא נשכח ולא נסלח"
ראשי המתנחלים מבהירים כי "מדינת ישראל מבקשת לחזור לסדר היום ולשכוח את הפשע, אך אנו נאמר עשרת-אלפים פעמים בכל יום 'לא נשכח לא נסלח', ונחזור ונאמר זאת גם באוזני מי שמבקש לשכוח".
על פי האיגרת, "הסכנות הבאות כבר עומדות בשער, ולמרות תהליך הפקת הלקחים מהמאבק הנוכחי - אין אדם שבידו כל התשובות, ואין מתכון סודי אחד כיצד לנצח ממשלה וצבא ללא אלימות (וגם לא עם אלימות). אנו מקווים שהניסיונות הבאים שנידרש להם יוותרו בגדר ניסיונות בלבד, וכי ה' ירצה את מנחתנו ונראה שכר בעמלנו למניעת הגזירות".
ביחס לעתיד מנסים במועצת יש"ע לשאוב אופטימיות מהעובדה ש"המאבק האחרון חשף עד כמה רב המאחד על המפריד בציבור שלנו, ואיזה רווח עצום ניתן להרוויח מאיחוד הכוחות". הפתרון למניעת נסיגות נוספות, על פי האיגרת, הוא "לחתור לחיבור של כל הזרמים תחת מטריה אחת והמשך השיח המלוכד גם כאשר אין החרב מונפת מעלינו. משימה נוספת שהתבררה בימי המאבק היא הצורך להתחבר אל העם, להתנחל בלבבות".
האיגרת מסיימת במשאלה: "גוש קטיף וצפון השומרון – עוד נשוב ונבנך".
ולרשטיין: אין פה שום התנצלות
ראש המועצה האזורית בנימין, פנחס ולרשטיין אמר הבוקר ל–ynet כי "באיגרת הזאת אין שום התנצלות ,שום בקשת סליחה מהציבור שלנו אלא רק הבהרה".
ולרשטיין הוסיף ואמר: "הטעות שלנו בכפר מימון היתה שביום הרביעי לא הועבר מידע כמו שצריך לציבור שלנו. מבחינתנו כפר מימון הייתה הצלחה אדירה. הטעות השנייה הייתה כאשר בנצי ליברמן וזמביש (זאב חבר) הצטלמו עם כוחות הביטחון לאחר הפינוי. זה היה נראה לא טוב. והטעות השלישית הייתה שלא הבאנו מספיק אנשים למעבר כיסופים. זאת לא בקשת סליחה, זאת לא הודאה בטעות".
ובתוך כך נפגשו אתמול ראשי מועצת יש"ע עם שר הביטחון, שאול מופז בלשכתו בתל אביב. מדובר בפגישה ראשונה מאז יישום תוכנית ההתנתקות. את הפגישה ניסו המתנחלים לקיים מספר פעמים, אך היא נדחתה פעם אחר פעם - כאמור, עד שהתקיימה אתמול.
לפנייה לכתב/ת 
