שתף קטע נבחר

ולנו יש (עדיין) פלאפל

הפלסטינים טוענים לבעלות, המקורות ההיסטוריים מגיעים עד הודו, אבל רק במדינת ישראל התנחל הפלאפל כמאכל לאומי. מה יש בו, האם הוא שומר על מעמדו ואיך התגלגל לגרסאות מודרניות של פלאפל פלפלים קלויים ופלאפל בטטה

מלבד כובע הטמבל והתפוז, קשה לחשוב על דבר המזוהה עם ישראל יותר מאשר הפלאפל, "המאכל הרשמי". שכנינו הפלשתינים, לעומת זאת, טוענים בתוקף שהפלאפל שייך להם, שכן אפילו שמו מגיע מהמילה הערבית "פילפיל" (פלפל). ובכן, מי צודק בסוגיה הפוליטית-קולינרית? התשובה עשויה להפתיע: לא הישראלים ולא הפלסטינים המציאו את הפלאפל. מקורו של המאכל עתיק, יש הטוענים, עוד בימי התנ"ך, כשכל העמים באיזור טחנו קטניות לאחר השריה, יצרו מהן צורות וטיגנו בשמן או בשומן.

 

אחרים סבורים שהפלאפל נולד באיזור הודו, וכי המילה "פילפיל" בערבית מקורה במילה "פיפהלי" בסנסקריט. ההודים, יש לזכור, הכירו את הפלפל השחור לסוחרי התבלינים הערבים. כך או כך, כיום נמכר פלאפל ברחבי הודו, פקיסטאן והמזרח-התיכון, לעיתים כמות שהוא, עם יוגורט, לעיתים בפיתה עם רוטב (טחינה, עמבה, או תערובת חריפה).

 

בזכות הישראלים, הפלאפל הגיע לארה"ב, שם בכל עיר גדולה כמעט יש כמה דוכנים. ובכל זאת, רק בישראל הפך הכדור השחום והפיקנטי למאכל הרשמי, הלאומי. הוותיקים מספרים שבזמן קום המדינה, ניתן היה למצוא בארץ פלאפל בשתי צורות: אחת על בסיס חומוס (שגדל בארץ), ואחת על בסיס פול, נוסח מצרים. עם עלייתם של יוצאי עיראק וכורדיסטאן, שעבור חלקם אכילת פול היא עניין מסוכן, נאלצו מכיני הפלאפל להפסיק את השימוש בפול. הפלאפל מחומוס הפך לאפשרות האחת ויחידה.

 

המאכל הנכון בזמן הנכון

 

בעשורים הראשונים של המדינה, כשמאות אלפי עולים רעבים הציפו את הארץ, הוא שימש ארוחה זולה, טעימה ועשירה בחלבון, הודות לשילוב דגנים-קטניות-זרעים (פיתה-חומוס-טחינה). משמעות רבה לכך היתה במיוחד בתקופת הצנע, כשבשר היה בגדר חלום.

 

למרות שמשאלים מספרים לאחרונה, שיותר ישראלים מעדיפים כיום פיצה, עדיין כ-30% מהאוכלוסיה אוכלים פלאפל בקביעות. ואם רוצים להיזכר בפלאפל בלי לאכול אותו ממש, ניתן להשיג מגוון מוצרים מוכנים "בטעם פלאפל" – משניצל ועד צ'יפס.

 

ומה יקרה לכדור שלנו בגלגולו הבא? אם תשאלו את אורנה ואלה, בעלות בית-הקפה הידוע ברחוב שינקין בתל-אביב, העתיד כבר כאן. כדי לעזור לאלה לגבש חלום ישן, הבנות יצאו לפני כמה שנים למסע בעקבות הפלאפל, שהוביל אותן לדוכנים ומסעדות בכל הארץ, כולל טייבה, נצרת ומעלות תרשיחא. התוצאה היתה המזנון "מלכות הפלאפל" שהוקם ברחוב יהודה הלוי בת"א.

 

אורנה ואלה כבר לא בעלות המקום, אבל עדיין מוגש בו הפלאפל המיוחד שבראו, בשלושה גלגולים שונים מדי יום – הקלאסי בצבע ירוק, העכשווי בצבע אדום (עם פלפלים קלויים), וה"חצוף", שצבעו כתום (עם בטטה). כל אחד מהם מוגש עם סלט המותאם לו. מה עוד אפשר יהיה לעשות עם פלאפל, רק ימים יגידו.

 

פלאפל בטטה של "מלכות הפלאפל", ת"א

 

המלצה: להשתמש בכפפות כשעובדים עם צ'ילי.

 

החומרים:

1/2 קילו פולי חומוס

250 גרם בטטה, מקולפת וחתוכה לקוביות

250 גרם בצל

30 גרם פלפל אדום חריף טרי (צ'ילי), ללא גרעינים

5 שיני שום קלופות

1 כף אבקת סודה

1 כפית מלח

1/2 כפית קינמון

3/4 כפית זרעי כוסברה כתושים

1/2 1 כפיות כמון

פלפל שחור

שמן קנולה לטיגון

 

אופן ההכנה:

  1. שורים את פולי החומוס במים ל-8 שעות לפחות. רצוי להחליף את המים פעם אחת במשך ההשריה.
  2. שוטפים, מסננים וטוחנים במטחנת בשר (עדיף) או במעבד-מזון עם הבטטה, הבצל, השום והצ'ילי (השימוש בצ'ילי, לפי הטעם). אין לטחון יתר על המידה (אם משתמשים במעבד-מזון, יש לעבוד בפולסים). מכסים ומקררים.
  3. כשעה לפני הטיגון, מוסיפים את הסודה והתבלינים ומערבבים היטב. מרטיבים את הידיים ויוצרים כדורי פלאפל (או משתמשים בכף מיוחדת לצורך זה). מטגנים בטיגון עמוק עד שהפלאפל משחים מכל הצדדים. מגישים בפיתה עם סלט כרוב, ג'ינג'ר וכוסברה.

 

סלט כרוב עם ג'ינג'ר וכוסברה

 

החומרים:

750 גרם כרוב לבן

1 כפית חרדל אנגלי

1 כפית סוכר

קליפה מגוררת מלימון אחד

1/2 כפית (או יותר, לפי הטעם) ג'ינג'ר טרי מגורר

1 כפית זרעי כוסברה, טחונים

1-3 כפות דבש

1/3-1/2 כוס חומץ אורז

מלח ופלפל לפי הטעם

 

אופן ההכנה:

  1. מגררים דק את הכרוב על פומפיה או במעבד-מזון. בקערה קטנה, מערבבים חרדל וסוכר וכמה טיפות מים ובוחשים עד שלא נשארים גושים. בעזרת מטרפת יד, מוסיפים קליפת לימון, ג'ינג'ר, אבקת כוסברה, חומץ ו-1 כף דבש. מערבבים לקבלת רוטב חלק.
  2. יוצקים על הכרוב, מערבבים קלות, מכסים ומקררים במשך כמה שעות לשילוב טעמים.
  3. לפני ההגשה, מתבלים במלח ובפלפל שחור לפני הטעם. ניתן להוסיף עוד חומץ או דבש אם רוצים.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סלימאן אבוגוש
מאכל עם שורשים עתיקים?
צילום: סלימאן אבוגוש
צילום: אלכס קולומויסקי
מה שבטוח - מאכל לאומי
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים