שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אריסטוקרטיה אהובתי
    "טוב ויפה, ג'יבס" המשעשע מהלל את האיפוק האריסטוקרטי ומעורר געגוע למה שחסר לנו כאן כל-כך: פרופורציות

    הקריאה ב"טוב ויפה, ג'יבס", הספר הראשון שמופיע בעברית מתוך השפע שכתב של פ.ג'. וודהאוס - מן הפוריים, המשובחים והמשעשעים שבסופרי הממלכה הבריטית, הזכירה לי כמה הרבה הפסדנו מעזיבת הבריטים את מחוזותינו. בספר מתקיים שילוב מתוק בין עלילה חסרת עלילה, כלומר עלילה בה אכן מתרחשים דברים אבל הם כל כך שוליים שעצם ההצגה שלהם בתור התרחשות, דרמה, מעוררת גיחוך מסוים, לבין כתיבה שהיא מופת של אנדרסטייטמנט.

     

    עלילת הספר נטועה עמוק בתוך התרבות האנגלית: ערימה של אריסטוקרטים שלא עושים כלום חוץ מלהסתבך בדברים הכי פשוטים. זוגות נפרדים וזוגות אחרים נוצרים, וברטי, הג'נטלמן שמספר את הסיפור, מין הומאז' גברי ל"אמה" של ג'יין אוסטין, מקפיד לתת עצות כושלות ולפרש את המציאות באופן שגוי. כשהמצב נראה חסר סיכוי, ג'יבס - העוזר האישי של ברטי, מר שכל ישר והגיון בריא ודמות ששמה התגלגל להיות שם של מנוע חיפוש באינטרנט - www.ask.com, Ask Jeeves - נקרא לעזור ופותר כל הסתבכות בצ'יק. וכל החגיגה העולצת הזאת מתקיימת באנגליה שהיא אידילית ממש, אנגליה של בתי אחוזה גדולים וגינות נוי פורחות ושמים כחולים בהירים ומזג אוויר ללא דופי.

     

    ככה מתאפקים

     

    הספרים של פ.ג' וודהאוס, שאצל כל זאטוט בריטי הם חלק מתפריט תרבות החובה, הפכו אצלנו לאירוע חגיגי. כמעט 90 שנה אחרי הופעת הבכורה של ג'יבס (הדמות שלו הופיעה לראשונה בספר של וודהאוס ב-1917. הופעה קצרה, רק שני משפטים לג'יבס, אבל הופעה), הוא מגיע עכשיו גם אלינו. "טוב ויפה, ג'יבס" נכתב ב-1922, והוא אחד מסדרה של 11 ספרים ועוד כמה סיפורים קצרים שנכתבו בין 1917 ל-1947.

     

    ברטי הוא ג'נטלמן קלאסי: הוא מכיר את לוח השנה לפי לו"ז מרוצי הסוסים וזוכר מאורעות מהעבר לפי מי ניצח באיזה
    מירוץ. אין לו עבודה, אבל יש לו כסף. אין לו משפחה קרובה (ילדים, אשה), אבל יש לו טונה של דודות. הוא יוצא הרבה ושותה הרבה ומפטפט בלי הכרה ומסתבך בקטנות בכל הזדמנות. יש לו יכולת התמודדות מוגבלת ביותר וכל חריגה מהשלווה הסדורה של חייו "משאירה אותי טרף לרגשות הקודרים ביותר" (דברי ברטי, עמ' 36). מצד שני, אין בחייו של ברטי אף זוועה שכוס תה או רקיחה מימית אחרת ממטבחו של ג'יבס לא יכולה לפתור, או לפחות לשפר באופן ניכר.

     

    גם וודהאוס (1881-1975) הוא בריטי גם מלידה וגם במהות, למרות שאת רוב חייו העביר מחוץ לאי הבריטי. בשנת 1924 נסע לצרפת ומשם המשיך להוליווד, ארצות הברית. בתקופת מלחמת העולם השנייה נשאר בצרפת. הגרמנים ראו בכך התנהגות חשודה ואסרו אותו. במשך שנה ישב בבתי סוהר בבלגיה ופולין. אחרי השחרור מהכלא, והוא כמעט בן 60, עבר לברלין, משם שידר שורה של תסכיתי רדיו המבוססים על חומרים שכתב בהיותו בכלא. הבריטים לא אהבו את זה. היו דיבורים על וודהאוס כמשתף פעולה עם הגרמנים. הספרים שלו הוצאו מהספריות והוא היה במרכזו של פולמוס ציבורי נרחב (בין התוקפים היה א.א. מילן, מחבר "פו הדב", בין התומכים - ג'ורג' אורוול, מחבר "1984"). וודהאוס, אולי במחאה, הפך בשנת 1955 לאזרח אמריקאי מן השורה ולא חזר לאנגליה. בשנת 1975, ממש לפני מותו, הוא קיבל תואר אבירות מן המלכה.

     

    "טוב ויפה, ג'יבס" הוא ספר שכולו בידור ואלגנטיות. הקסם של הספר מצוי בטון של הדברים. הכתיבה של וודהאוס היא שיר הלל לתכונות כמו איפוק, מידה ופרופורציות. וודהאוס מתייחס באותו כובד ראש משועשע לכל אירוע, גדול כקטן, שולי כמרכזי, אמיתי כמדומה. וזה מה שבעיני כל כך אנגלי בספר, וזה גם התבלין שכל כך חסר בתרבות שלנו: פרופורציה.

     

    התרגום של ג'וד שבא זורם, והספר כולו, על כל האנגליות שבו, מאוד מאוד נגיש. עד כדי כך נגיש שלרגעים לא היה לי ברור למה לכל הרוחות לא תרגמו את וודהאוס קודם (אולי היה צריך למשל לשלם על הזכויות ולכן חיכו 70 שנה?) ככה זה כשהתרגום עובד, לא מבינים למה נזכרו רק עכשיו ובעיקר רוצים עוד.

     

    "טוב ויפה, ג'יבס" מאת פ.ג'. וודהאוס, תרגום: ג'וד שבא, הוצאת חרגול
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים