זה הכל בראש שלך: 10 עובדות מדעיות על אהבה
מיהם ההורמונים שגורמים לך להימשך אל זו, ולא לאחרת? האם המוח הגברי בנוי אחרת מהמקבילה הנשית? ומה לעזאזל קרה לזקפה שלך דווקא עם בת הזוג שאתה כל-כך רוצה? 10 דברים ששווה לדעת על מדע האהבה
אתה יושב בהרצאה מייגעת, מרוכז כולך בניסיון להפנים את החומר, כשלפתע היא נכנסת לאולם באיחור. לא, לא נפגשתם קודם, לא בטוח שהיא בכלל קולעת לטעם שלך (ואולי אתה בכלל לא פנוי...) - ובכל זאת אתה מהופנט למראה הירכיים, השדיים ותנועת השיער.
בתוך שניות אתה ממוגנט אליה, כל גופך הופך לרפלקסים ולאותות חשמליים שמתרוצצים בין המוח למערכת העצבים ולמערכת המין. זו אולי התגובה אוטומטית ביותר שלך, אבל היא גם כנראה החזקה ביותר שתרגיש במשך כל היום. מה בעצם קורה שם?
אי-שם במוחך הרדום נדלק גזע המוח ומשחרר אל מערכת העצבים מולקולה קטנה בשם פנילאתיל אמין (PEA) שאליה חוברים המוליכים העצביים דופאמין ונוראדרנלין. ביחד הם מעוררים בך היי חוקי לחלוטין. קצב פעימות הלב שלך עולה, אתה חש ריגוש שעובר בכל הגוף, חושיך מתחדדים, והלב, הלב מתרחב מוכן להכיל כל כולו, ולו רק לכמה רגעים, את זו שחלפה לה.
מי הם אותם הורמונים שגורמים לך להימשך אל זו, ולא לאחרת? האם המוח הגברי בנוי אחרת מהמקבילה הנשית? ומה לעזאזל קרה לזקפה שלך? זה הזמן למדעי האהבה.
בזמן שאתה שקוע כולך בריאקציות הכימיות שהשתלטו על מה שנשאר מההיגיון שלך, היא בינתיים, נמצאת במקום אחר לגמרי.
אתה מהופנט מהצורה שלה ומהפנטזיות שרצות לך במוח; היא בשליטה מלאה על כל הורמוניה. כי מה נשים באמת רוצות? מבחינה אבולוציונית גרידא, זרע משובח ומגן - עליה ועל צאצאיה. היא מכווננת על תוכניות עבודה של מ-י-נ-י-מ-ו-ם שנתיים קדימה, בזמן שאצלך התכנון הרחוק ביותר כרגע הוא הצורך העז להכניס לה יד מתחת לחולצה.
אבל "דייגת אוהבת דגים", ובשביל לחזור הביתה עם שלל מספק היא מוכנה לשחק את המשחק שלך. לכן הקפידה על חולצה עם מחשוף נדיב וחצאית שקופה מתנפנפת. כי לעולם אין לדעת באיזו סיטואציה תצליח לפתות את המיועד – אותו גבר שתצליח לשכנע, בעזרת גופה, להפוך לצייד ממותות מיומן.
הטסטוסטרון, ההורמון האחראי לכך שאתה כה גברי ומסוקס, עוזר לך כבר ברחם של אמא שלך לפתח את כל אותן תכונות שאנחנו מגדירים "גבריות". בזכותו אתה תחרותי יותר, אקטיבי יותר ובעל יותר יכולות טכניות. הוא שמחדד את יכולת הראייה התלת-מימדית שלך (יתרון נחוץ כדי לצוד ארנבות בסבך) ואת יכולותיך המתמטיות (כך שתוכל לחשב מיד שמידת החזייה שלה היא 80C).
בנוסף לכך, אותו טסטוסטרון משדר לגזע המוח - השחקן הראשי באגף שחרור ההורמונים - שאתה גבר מבטן ומלידה. וזה הופך את גזע המוח שלך לגדול פי שניים מגזע המוח אצל נשים.
נהרות הטסטוסטרון שמציפים אותך כעובר הם התפרצות הטסטוסטרון הראשונה שתחווה. השיטפון הבא יתקוף קצת יותר מעשור אחר כך, בתקופה נפלאה המכונה "גיל ההתבגרות", שבה תהפוך מפוטנציאל גברי לדבר האמיתי.
פעמים רבות (ואל תקפצו מיד עם דוגמאות של יוצאים מן הכלל) בני זוג הבוחרים לחיות יחד, מוצאים שהם גם קרובים מאוד גנטית. כך שאתה יכול לנסוע להודו ולחזור משם עם שידור אקזוטי שיתגלה לבסוף כצאצאית מאותה עיירה פולנית שממנה יצאה סבתא שלך.
למה? לדעת הפסיכולוגים, החלום המודחק שלנו הוא לשוב ולהתחבר עם אמא, אבל אינסטינקט מולד מונע מאיתנו גילוי עריות. באותה הטבעה שלילית אנחנו מחתימים גם אחיות, אבל לגבי קרובי משפחה מדרגה שנייה הדברים קצת שונים. בנות דודות, שהן קרובות משפחה לגיטימיות, הופכות מושא משיכה עבור גברים רבים במהלך שנות חייהם. ההסבר פשוט: הן מספיק קרובות ומספיק רחוקות כאחת.
אגב, בכל מה שקשור בנישואי קרובים, ולפני נישואים בכלל, שווה לוודא שאין לשניכם בעיות גנטיות שעלולות לפגוע בצאצאים פוטנציאליים. למה? כיוון שקרבה גנטית (לא רק משפחתית) נחשבת למקדם סיכון למחלות גנטיות ותורשתיות.
גברים לא שטחיים יותר מנשים, פשוט גירויים ויזואליים עושים להם את זה הרבה יותר. מחקר שנערך באוניברסיטת "אמורי" באטלנטה ג'ורג'יה, ארה"ב, גילה כי האמיגדלה (אותו חלק מגזע מוח האחראי על מצבי הרוח, האינסטינקטים והזיכרון לטווח ארוך) פעילה הרבה יותר אצל גברים מאשר אצל נשים שצפו בחומרים ויזואליים הקשורים בסקס. אולי זו הסיבה שבגללה גברים נמשכים לפורנוגרפיה הרבה יותר מנשים.
זו גם הסיבה לכך שנשים יכולות להימשך מאוד גם לגברים שאינם דוגמני-על. אצל רבות מהן הגירוי הוויזואלי משני (ולכן הן יכולות להסתכל על דונלד טראמפ ולחשוב: "נכון, הוא קשיש, והתסרוקת שלו מזכירה עוגה שלא תפחה, אבל כמה אמרת יש לו בחשבון הבנק?"). האם אתה היית עושה לטראמפ טובה תמורת ההבטחה שיתמוך בך? לא בטוח...
על פי הגישה הארומותרפית, התאהבות היא עניין של כימיה ויש קשר ישיר בין בלוטות ההרחה לבין מרכז העוררות במוח. כשאתה קולט ריח מסוים, ההודעה נשלחת היישר אל הליבידו שלך, שמסמס לתודעה האם הריח הנ"ל לטעמך או לא (פיסת טריוויה מעניינת: הבושם "שאנל 5 " – ששורד בהצלחה יותר מ-50 שנה - מופק מהשמן האתרי ילאנג ילאנג, הידוע כמעורר מינית).
אבל עם כל הכבוד לתעשיית הבשמים, הניחוח המוצלח ביותר הוא זה שסיפק לנו הטבע. ממחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ארה"ב, עולה, שנשים שנחשפו לכימיקל בשם AND הפכו מגורות מינית. הבשורה הטובה: הכימיקל הזה מצוי בזיעה הגברית באופן טבעי.
הכוונה כאן היא לזיעה הטרייה והסקסית. ולא, זה לא אומר שאתה אמור להפסיק להשתמש בדאודורנט. אבל אם תיקח אותה למקום קר ותעטוף אותה בז'קט שלך, תוכל להציף אותה בניחוח האישי שלך ולגרום להורמונים שלה להגיב בהתאם.
נכון זה אף פעם לא קרה לך, אבל שמעת מחבר טוב שזה עלול להביך.
לפעמים, עם בת זוג חדשה או כזו שמוצאת חן בעיניך במיוחד, או שהיא תובענית במיוחד, התודעה נכנסת ל"חרדת ביצוע" והגוף מגיב לכאורה "הפוך": במקום להפוך ל"הרקולס על ויאגרה" עם הבחורה הכה נחשקת, הוא מעלים את זקפתך והופך את מה שנותר מהאגו שלך למרק אפונה.
למה? כי בשביל הגוף, חרדה היא חרדה היא חרדה. כלומר: הגוף מתוכנת לראות בחרדה מצב של איום פיזי (כמו שחשו אבות אבותיך במסע ציד מסוכן). בזמן החרדה מוגבר קצב פעימות הלב, מתח השרירים עולה והדם מוסט מהידיים, הרגליים ואיבר המין אל השרירים הגדולים יותר, כמו הירכיים והכתפיים – כך שתוכל לנוס על נפשך. לצערנו, התגובה זהה גם כאשר מדובר ב"חרדת ביצוע מינית" וגם כאשר מדובר בחרדה קיומית. הפתרון? הפתרון היחיד הוא להירגע ולהאמין לקלישאה "כן, זה קורה לכולם..." הנחמה האמיתית? זה כנראה באמת קורה לכולם. לפעמים.
הורמון האוקסיטוצין הוא נקטר האהבה, הוא זה שנמצא בבסיס כל קשר רגשי ויוצר את ההתקשרות והחיבור. לאשה, באופן טבעי, רמות גבוהות יותר של אוקסיטוצין מאשר לגבר. אבל לא בגלל שהיא נורא מאוהבת בך, אלא בגלל שהגוף שלה מוודא שהיא תוכל ליצור קשר רגשי בריא ומגונן עם צאצא עתידי. ובכל זאת, כששני המינים חשים אהובים ומקובלים רמות האוקסיטוצין בגוף שניהם עולה, והיכולת להפוך את כל הרגש הזה לסקס היא קלה יותר.
לכן, מגע, חיבוק, נשיקה – כל אלה מעלים את רמת ההורמון בגוף, ומחזקים את הקשר. בגלל זה חיבוק ליד הטלוויזיה או ליטוף אקראי במטבח יכולים להוות תחילתו של משחק מוקדם מופלא כל-כך.
לפי מחקרים שונים, סערת ההורמונים האוחזת בנו בתחילת הקשר מתפוגגת לאיטה אחרי ארבע שנים בממוצע, כשהורמוני המשיכה מפנים מקום לנוירו-הורמונים אופיאטיים (דומים לאופיום), שהם סמי ההרגעה הטבעיים של הגוף. ואכן, סטטיסטית, זוגות רבים מתגרשים בפרק הזמן שבין שנתיים לארבע שנים אחרי הנישואים.
אבל אם אתם חפצים בחגיגות חתונת הזהב, האוקסיטוצין והסרוטונין הם ההורמונים שעליכם לאמץ ללבכם, ובעיקר למוחכם. הם אמנם לא מסעירים כמו הורמוני המשיכה הראשונית, אבל הם ניחנים בהשפעה מתמשכת יותר. והם, כמו שאוהבים להגדיר זאת בפואטיות המגזינים לנשים – "האהבה שבאה אחרי ההתאהבות".
ומה אם גם ברמות הסרוטונין שלכם חלה ירידה? בכל קשר ארוך-טווח עליות ומורדות. לזינוקים בעלייה, להפרחת השממה וליצירת הוריקנים חדשים של הורמונים כדאי לנסות פתרונות יצירתיים בסגנון "טלנובלה בע"מ": לבלות יחד סופשבוע רומנטי, לעשות סקס במקומות אקזוטיים, או אפילו סתם להירדם מחובקים - כל אלה יעוררו את הורמוניכם הרדומים ויחזירו את הכימיה לתמונה. וזה מדעי.
במרכז המוח האנושי שוכנת לה בנחת בלוטת האיצטרובל, שממנה מופרש ההורמון מלטונין, שגורם לנו להגיב בצורה שונה לשעות היום והלילה.
החוקרים טוענים, שהירידה ברמת המלטונין בעונת הקיץ, בגלל שעות האור הרבות, מעלה את רמת הורמוני המין – מה שעלול להסביר את חרמנות היתר הפוקדת אותנו (חיות ובני אדם) עם בוא העונות החמות. בחורף, רמת המלטונין עולה, הנטייה היא להתכנס בבית ויש שאפילו חשים דיכאון קל, הקרוי דיכאון חורף, או SAD (Seasonal Affective Disorder).
החוקר ג'רלד לינקולן מהיחידה לחקר התנהגות האדם באוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד חקר וגילה, שאצל כבשים, למשל, יורדת רמת הטסטוסטרון בחורף והם – זכרים ונקבות כאחד - מאבדים עניין במין.
אבל אל דאגה, גברים הם לא כבשים. ויש כאלה שאצלם הירידה ברמת הטסטוסטרון כמעט בלתי מורגשת. אם בכל זאת נדמה לך שעגמומיות החורף משפיעה על המיניות שלך, נצל את האנרגיה שהתפנתה לרענון האינטימיות: סקס רומנטי ליד האח (אין אח? תנור ספירלה זה כלום?), או שבת בבוקר מתחת לפוך עם שוקו למיטה. היא לא תאמין שהצליחה למצוא אוצר כמוך, ואתה תמלא מצברים ותתכונן לאביב.
למרות שתוכנתת משחר לידתך לסובב את הראש אחרי כל זוג שדיים מזדמן ו"לפרות ולרבות כחול אשר על שפת הים", עדיין, גם את אתה גבר - חוננת בקורטקס. והקורטקס הוא קליפת המוח, החלק המפותח יותר במבנה המוח שלך, ותפקידו לשלוט בדחפים החייתיים שלך, המגיעים מגזע המוח, בצורה הגיונית.
למרות שלכולנו מבנה מוח זהה, יש שמצליחים בכך יותר, ויש שפחות, יש שזקוקים לחינוך קפדני יותר, ויש שבלי אילוף מקצועי לא יצליחו. ובכל זאת - אתה עדיין שונה מעט מהסבא הקדום שלך ומסוגל לבחור בין האינסטינקטים הקדומים לבין ההיגיון החברתי המפותח.
יש לך בת זוג ועדיין העיניים שלך מתרוצצות והזקפה מתעוררת בקלות מדי?
נסה לחזור לשליטה ושאל את עצמך: "מה המטרות שלי בחיים? עד כמה אני מסוגל לבחור?"
להתבונן בתשוקה שעולה, לראות אותה - ולהמשיך הלאה, זוהי בחירה שונה מאוד מההזדהות הטוטלית שנוצרת אוטומטית עם כל תחושה שעולה. גם במכנסיים. נסה להיות אדם מודע יותר ולהפריד בינך ובין האינסטינקטים הכימיים שלך. ברגע שתוכל לבחור אם ללכת על זה באמת או להמשיך הלאה, תהיה, קרוב לוודאי, אדם מאושר יותר.
לפנייה לכתב/ת 
