מושב החורף בכנסת: בין חוקה לציפורני חתול

ההתנתקות הרחק מאחור, "המורדים" בתהליכי פירוק מתקדמים וההתנהלות בזירה הפוליטית אמורה ללכת "חלק". לראשונה זה 17 שנים, אפילו עשויה הכנסת להשלים קדנציה מלאה. אבל ראש הממשלה לא יכול לנוח על זרי הדפנה.  

כבר בפתחו של מושב החורף ביום שני הבא, תעמוד הקואליציה למבחנה הראשון. שרון יישא נאום מדיני, שלפי הערכות, לא יכלול חידושים מסעירים. בהמשך הוא יבקש את אישור הכנסת למינוי שלושת שרי הליכוד המיועדים - אולמרט כשר אוצר קבוע ונאמניו זאב בוים ורוני בר-און, שישודרגו ויזכו במפתחות לוולבו.

אך המבחן המשמעותי ביותר יהיה, כמו תמיד, הקרב על תקציב המדינה. תחילה מקווה שרון לראות את שותפו, שמעון פרס, מנצח ב-9 בנובמבר בהתמודדות על ראשות העבודה. ניצחון של עמיר פרץ, שהצהיר לא מכבר כי אם יזכה, יעביר את מפלגתו אל ספסלי האופוזיציה, ויטרוף את כל הקלפים. בלשכת רה"מ לא רגועים, למרות (ואולי בגלל) יתרונו הבולט של פרס בסקרים.  

הסעודה האחרונה

וזו כבר מסורת בעידן שרון: ארוחת ערב לחברי סיעת הליכוד, על בני ובנות זוגם, לפני החזרה מתנומת הקיץ. לעומת הסעודה הראשונה, שלא סיפקה את הסחורה בתקופת הפילוג הגדול, הפעם יש בליכוד תקווה לאיחוי הקרעים - גם אם באופן זמני בלבד, עד להתמודדות הבאה עליהם לטובה. מבחינתם של ח"כים רבים, זו עלולה להיות הסעודה האחרונה תחת כנפיו של שרון - ולא רק תחתיהם.

לאחר מאמצים רבים הצליח ארז חלפון, יועצו הפוליטי של ראש הממשלה, למצוא תאריך מוסכם, שלא מתנגש עם שום כנס פוליטי. וכך, יותר ממחצית הסיעה - כולל כמה מ"המורדים" - כבר אישרה את השתתפותה בארוחה של ערב המושב. אך בכל זאת יש חריקות: עוזי לנדאו "בדיוק עסוק בפגישה עם מגורשי גוש קטיף, ולא יקנו אותו בשניצל ומנה אחרונה". לדוד לוי ולנעמי בלומנטל לא צריך כנראה להכין כיסאות. ולנעדרים עשוי להצטרף גם ח"כ בנימין נתניהו, שאנשיו מתעלמים מההזמנה (מלשכת שרון התקשרו כבר פעמיים).

אם נדמה לכם שמדובר ברכילות בלבד, תחשבו שוב: הופעתו או אי-הופעתו של ביבי בסעודה עשויה להעיד על האופן בו הוא מתכוון לכלכל את צעדיו במהלך מושב החורף הארוך שבפתח. האם יישאר לבדו כ"גרעין הקשה" וישמש כמעין סיעת יחיד, או שינטוש את המחלוקות וירתום עצמו לאחדות התנועה? על כל פנים, כדי להישאר רלוונטי לקראת קרב הענקים הצפוי מול שרון, יהיה עליו לייצר אג'נדה משלו - וללא יכולת לעשות כן ממשרד האוצר, לא נותר לו אלא להיאחז שוב בנושא המדיני-ביטחוני.

המפץ הכתום

עתידו של "המפץ הקטן", בדמות איחוד מפלגות הימין, תלוי ועומד ברצונו של איש אחד - זבולון אורלב, שלא ממהר בינתיים לרדת מהגדר. במהלך הפגרה נרשמה פעילות ערה בתחום. מנהיגי המפד"ל והאיחוד הלאומי נפגשו פעמים רבות ועברו את שלב הגישושים, וגם סקר מיוחד הוכיח כי איחוד פירושו הכפלת מניין המנדטים. אלא שהשמחה מוקדמת.

נראה כי ההדלפות הרבות, שהגיעו בעיקר מצד האיחוד הלאומי, נועדו לדחוק את אורלב לפינה ולמנוע ממנו חזרה אפשרית אל שולחן הממשלה - אפשרות שלא נפסלו מצדו על הסף. התנהלותו בכנס הקרוב צפויה להשפיע על שרידותה של ממשלת שרון, שלא יתקשה לזכות בתמיכת המפד"ל בתקציב המדינה תמורת הקצאות לחינוך הדתי-לאומי. גם החרדים יוכלו אולי להיות שבעי רצון, לאור הבטחתו הטרייה של אולמרט: "הם ייצאו ממנו יותר מרוצים מכפי שנכנסו".    

דואגים לציפורני החתולים

כיאה לכנס אחרון, חברי הכנסת יניחו על שולחן הכנסת מגוון הצעות חוק, חלקן ביזריות משהו, שנועדו בעיקר למשוך קצת תשומת לב תקשורתית. אחמד טיבי למשל מציע לאסור עקירת ציפורניים לחתולים. אבל גם נושאים קצת יותר רציניים יידונו במליאה, כמו הצעתו של רומן ברונפמן לחוק יסוד: הזכות לדיור, ודרישתם של יולי אדלשטיין, אהוד יתום ומשה כחלון להחיל את הריבונות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון.

אולם גולת הכותרת של החקיקה תהיה המירוץ נגד הזמן שמנהל יו"ר ועדת החוקה בדרך לסיום כתיבת "חוקה לישראל". מיכאל איתן הקציב לוועדה לוח זמנים דוחק, במסגרתו יש להשלים את המהלך עד לפיזור הכנסת הנוכחית.

על כל פנים, לאחר מושב חורף ארוך - עד פגרת הפסח - ועוד מושב אביב קצרצר, תתפזר הכנסת ה-16. המערכת הפוליטית יש מי שמעריך שגם הפעם, כמו בכל הכנסות האחרונות, זה יקרה עוד קודם.