כוכב גווע

"משאלה מכוכב", העבודה החדשה של השחקנית סמדר יערון, היא יצירה מרתקת ומגרה של יוצרת אוונגרדית בשלה, שאינה מפחדת להתמודד עם נושאים שנויים במחלוקת.

המופע, שנוצר במרכז לתיאטרון עכו במהלך השנים מאז רצח רבין, נבנה סביב יחסיה של יערון עם מגן דוד ענקי. הכוכב, העטוף בדים המזכירים תחבושות או תכריכים, נע למעלה ולמטה על כבל חשמלי, כשהיא תלויה עליו בחלקים רבים של הערב. הוא הפרטנר שלה במסע סימבולי, משעשע והזוי לנבכי הזיכרון הקולקטיבי הישראלי, בין החלומות התמימים עליהם גדלנו לבין הצדדים היותר אפלים של אותו חלום משיחי על גאולת הארץ.

מעבר לטון הסאטירי ממנו היא מתחילה, יערון חושפת את הפן האישי שלה. היא מדברת בגילוי לב על ניתוח מעקפים שעברה וגם מודיעה ברגע מסוים שאינה מסוגלת לשחק תמונת לידה, כי מעולם לא ילדה. החשיפה העצמית שלה, כמו גם תעוזתה הפיזית בקטעים האקרובטיים, גוררות סוג של הערכה, שגם מי שאינו מסכים לביקורתה הנוקבת על החלום הציוני, יתקשה שלא להעניק לה. הופעתה בנויה משילוב מרתק בין דיוק ביצועי, במיוחד בקטעים על הכוכב, לבין ספונטניות ופתיחות מפתיעות בהגשת המונולוג, הנע כמו זרם חופשי של מחשבות ואסוציאציות.

התיאטרון שהיא יוצרת הוא לא רק תיאטרון פוליטי-ביקורתי, הנוגע בפצעים העמוקים ביותר של המציאות הישראלית, אלא גם תיאטרון טוטאלי, מרשים וחסר גבולות, הפולש לתוך הקהל ומזמין את הצופה להגיב בהתאם. בסיום היא יוצאת כשהכוכב כרוך עליה כמו צלב בדרך ייסורים פרטית שאין לה סוף, אך עד אז היא מעבירה את התחושה שהמסע הזה הוא לא רק שלה, כי הוא שייך לכולנו.