שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סטירה לסאטירה
    'מבקר המדינה' בהבימה היא לא יותר מקומדיה עממית שאפילו לא תפיל אתכם מהכיסא

    'מבקר המדינה' הוא עיבוד מודרני שיצר לפני כעשור אילן חצור לקומדיה המופלאה של ניקולאי גוגול – 'רביזור' – החושפת את הטימטום והשחיתות בעיירה פרובינציאלית נידחת ברוסיה הצארית. הגרסה של חצור ממוקמת בעיירה שכוחת אל בנגב והמחזה עודכן לימינו עם אזכורים של רוב פרשיות השחיתות הגדולות של השנים האחרונות. אפילו הקסאמים על שדרות מוצאים להם מקום בטקסט המשודרג.

     

    ההצגה, שביים אילן רונן, היא מסוג ההפקות הקומיות היעילות שהאיש רונן יודע להגיש. הכל דופק כמו שעון והביצוע יושב בצורה מחושבת על הגבול

    הדק שבין הוולגרי לפארודי. ישנם ביצועים קצת יותר מעודנים ואנושיים (דב רייזר, דביר בנדק ובעיקר יגאל נאור המצוין בתפקיד ראש העיר), ויש כאלה שבהם הקריקטורה המוגזמת היא מהות התפקיד (בעיקר חנה לסלאו בתור אשת ראש העיר הגרוטסקית וטלי אורן כבתה המטומטמת). יעקב כהן עושה תפקיד קומי מדויק ומהוקצע, לרגעים אפילו מבריק, בתור הנוכל הקטן ההופך בטעות למפקח אימתני, ואילו עמי סמולרצ'יק כמעט גונב את ההצגה בתור עוזרו השתקן. רודי סעדה ואודי גוטשלק מקסימים בתור צמד הפקחים התמימים, מורדוב ודוידוב.

     

    יש בהחלט רגעים משעשעים, בעיקר במחצית השנייה, אבל זו לא הצגה שמפילה אותך מהכיסא מרוב צחוק. לעומת זאת, המסר מוכנס בסיום בעדינות של פיל, כשראש העיר ניגש לקדמת הבמה ואומר לקהל: "על מה אתם צוחקים? על עצמכם אתם צוחקים". הבעיה היא שכדי שסוג כזה של מהפך דידקטי יעבוד צריך שלפני זה הצחוק שיעלה מהקהל יהיה צחוק מתפרץ ומשוחרר, שייחנק בגרון באותו רגע מפתיע. בהצגה הזו זה לא מתרחש, ולכן המהפך די מוחמץ. במקום סאטירה חריפה אנו מקבלים קומדיה עממית מבדרת ועשויה היטב, כזו שוודאי תמלא את קופת התיאטרון, כי היא לא ממש מסכנת אף אחד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים