שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מונית לגיהנום
    ההצגה הראשונה של צעירי "הבימה" מעוררת תיאבון להמשך

    לפני 15 שנים שר אביב גפן "אנחנו דור מזוין" והצליח להגדיר תקופה. לפי ההצגה "טקסי", שיצרה קבוצת הצעירים של "הבימה", נראה שניתן לתקן את מילות השיר כדי להתאימן לדור הצעירים הנוכחי: "אנחנו דור מזדיין – בשירותים".

     

    ההצגה הקצבית והסוחפת שסיגל אבין העמידה וכתבה בשיתוף השחקנים, מציגה בפנינו את תרבות המועדונים כתערובת של סמים, ריקודים וזיונים מנוכרים

    ומזדמנים. מאחורי כל זה חושפת אבין את החיפוש הנואש אחר אותו מוצר ישן ובנאלי, אהבה, שאף אחד לא מוכן להעניק לשני. אז כתחליף נוסעים במונית הצהובה שניצבת במרכז הבמה למועדון הקרוב.

     

    מבחינת הטקסט ההצגה רחוקה מלהרשים. כל הדמויות משורטטות בצורה סכמטית ביותר והדיאלוגים נשמעים כמו אין-סוף וריאציות על נושא אחד. אך עוצמתה של ההצגה היא בהעמדות, וכאן אבין מוכיחה שהיא במאית בחסד, שחושבת ויזואלית ותנועתית בצורה נפלאה. יש כאן מספר תמונות, בעיקר תמונות המין המסוגננות, שנחרטות עמוק בזיכרון.

     

    תרומתם של יוצרי המשנה – ענת שטרנשוס (תפאורה ותלבושות), ישראל ברייט (מוסיקה) וקרן גרנק (תאורה) – להצלחת הערב, אדירה. שבעת השחקנים מגישים ביצועים אנרגטיים וקצביים, ואינם נרתעים מללכת עד הסוף עם החומר החושפני. ביניהם ראויים לציון אורית נחמיאס, בתור הבחורה השמנה שהייתה עם כל-כך הרבה בחורים שהיא כבר לא זוכרת אותם; יובל רז, ההומו המוחצן שמאמין שכל הגברים הם בסתר ליבם גייז, ורותם זיסמן, נהגת המונית המאוהבת בליצן הדו-פרצופי.

     

     כעבודה ראשונה של קבוצת הצעירים החדשה זו בהחלט הצגה מגרה שעושה תיאבון לעוד. יש לקוות שבהמשך תשכיל אבין לצרף לצוותה גם כותבים ראויים, שיעניקו להצגות הקבוצה קצת יותר עומק רגשי ומורכבות מאשר המסע הלילי ההזוי הזה לגיהנום של המועדונים ובחזרה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים