"עדיף לי למות מאשר לראות את זה"

החלטתי לא לפחד יותר ולעשות סוף לסבל. 18 שנה הוא מתעלל בי מילולית ונפשית. די, אני כבר לא יכולה. כבר שבוע אני קוראת בכל יום סיפור אחרי סיפור, ולספר את שלי אני מפחדת. חיה בשקר, אבל הגרוע הוא שאני משקרת את עצמי, אני זו שנותרה בלי כבוד ורק אני סובלת.

החלטתי שדי, עדיף שילדיי לא יזכרו אמא שקוראים לה 'זבל' ו'אפס', שיורקים עליה. עדיף שיזכרו אמא שנלחמה על כבודה גם אם זה עלה ביוקר. לפעמים אני חושבת מה הילדים שלי רואים בבית, רק שנאה ודברים שלא צריך לראות. לא מגיע להם. לא רוצה שיגדלו לתוך זה, לא רוצה שיחשבו שככה מתנהגים לאשה. לא רוצה שבעוד 20 שנה הבן, שיהיה בעזרת השם בעל משפחה, יתנהג ככה כי "זה מה שראה בבית". עדיף לי למות מאשר לראות את זה.