שתף קטע נבחר

ברוורמן: המודל שלי ושל פרץ - סקנדינביה

נשיא אוניברסיטת בן-גוריון שהצטרף למפלגת העבודה שוחח עם גולשי ynet ופירט בפניהם את תפישת עולמו. "שר האוצר הקודם טען שעלינו לבנות כאן חברות כמו 'וולמארט', אבל בחברה זו עובדים בשכר עבדים. צריך לפעול לפי המודל הסקנדינבי". עם זאת, ברוורמן מרגיע את הקהילה העסקית ואומר שהעלאת שכר המינימום תתבצע בהסכמה. הוא מבטיח שיקצץ את תקציב הביטחון, "כי גם חינוך הוא ביטחון לאומי"

הגולשים שאלו, ברוורמן ענה: הכוכב החדש בשמי מפלגת העבודה, פרופ' אבישי ברוורמן, התארח בפורום חי ב-ynet וסימן את התוואי הכלכלי-חברתי שלו ושל עמיר פרץ. "המודל של הממשלה החדשה בראשות עמיר פרץ, שבה אהיה שותף מרכזי, הוא מודל של שבדיה, נורבגיה ושל פינלנד, שבהן יש חברות שאינן חברות היי-טק, המשלמות שכר ראוי, ומרוויחות".

 

עם זאת, הוא הבהיר שהעלאת שכר המינימום "תהיה בהסכמה עם המעסיקים ובהדרגה". ברוורמן גם הבטיח שכשר אוצר יקצץ בביטחון ויעביר השקעות מהשטחים לנגב ולגליל. הוא הביע תמיכה בהעלאת שכר המורים, כדי לעודד צעירים משכילים לפנות למקצוע ההוראה וכדי להעלות את כבוד המורה.

 

מראיין: ארז ארליכמן, צילום וידאו: גלעד לוי

 

הגולש אסף הפנה קריאה לפרופ' ברוורמן: "נמאס לי שבמדינה הזאת יש רק היי-טק. מה עם קצת עבודה לאנשים שהם לא גאוני הדור? צריך לייצר גם להם מקומות תעסוקה. בנאדם מסיים צבא או שהולך ללמוד מדעי המחשב או שיזדכה על עצמו.

 

פרופ' ברוורמן השיב: "כדי שישראל תהיה מעצמת היי-טק היא חייבת להכפיל את ההשקעה במחקר ופיתוח. מדינת ישראל קיצצה בשנים האחרונות בצורה דרסטית את תקציבי המחקר והפיתוח. חתני פרס הנובל הם תוצאה של השקעת עבר. מזה שנים המדענים הבכירים בישראל מתחננים בפני ההנהגה שתבין שעתיד ישראל הוא בעוצמה מדעית טכנולוגית. חייבים להכפיל את ההשקעה, כי התחרות שלנו היא עם הארוורד, סטנפורד, עם הודו, סינגפור ועם סין.

 

"יש לנו מוחות אדירים אבל אנחנו בעיקר יצואני ידע ויוצרים המון סטרט-אפים, כאשר החברות עצמן מוקמות מעבר לים ובכך אנו מונעים צמיחה גבוהה בישראל ותעסוקה לנוער המבריק. עלינו להחזיר הביתה גם אלפי צעירים מוכשרים שנמצאים ברחבי העולם ומקומם עימנו. כדי לעשות זאת, צריך לחתוך מהר את כל חבלי הבירוקרטיה הישראלית ולתת עדיפות לבעלי יוזמה, להזמין את ראשי החברות בעולם ולתת להם את כל האפשרויות להשקיע. שר האוצר הקודם טען שעלינו לבנות כאן חברות כמו 'וולמארט', אבל בחברה זו עובדים בשכר עבדים. אנחנו צריכים לפעול לפי המודל הסקנדינבי".

 

הגולש טל הביע חשש שכאשר תמומש תוכניתם של פרץ וברוורמן להעלות את שכר המינימום, "עשרות מפעלים יעתיקו את קווי הייצור שלהם למדינות אסיה ובכך יגרמו לאלפי מובטלים חדשים בישראל".

 

על כך השיב ברוורמן, "יש רבים בישראל שעובדים בשכר רעב ולא מקבלים אפילו את שכר המינימום. צריך לאכוף את שכר המינימום. לא ייתכן שבימדינה שבה אומרים 'צדק צדק תרדוף' יעבדו בשכר עובדים. מצד שני, העלאת שכר המינימום תהיה בהסכמה עם המעסיקים ובהדרגה. "אם אדם מקבל יותר, הוא נותן מעצמו יותר, ואם הוא אוכל יותר הוא חזק יותר. אני רואה את זה בהרבה מקומות בעולם. ישבתי עם הרבה מעסיקים בארץ והם מסכימים עם זה. הנקודה היא שזה צריך להתבצע במסגרת תוכנית חברתית-כלכלית כוללת, שמצד אחד תעלה את התחרותיות, אבל תעניק מציאות חברתית צודקת יותר".

 

נקצץ בביטחון, כי גם חינוך זה ביטחון לאומי

 

אורי שאל: "האם אתה בעד ביטול הרפורמה במס הקיימת? האם אתה בעד הוספת מיסים חדשים? האם אתה בעד שינוי סדרי העדיפויות בתקציב המדינה קרי קיצוץ עמוק בתקציב הבטחון לפני ביטול הרפורמה?".  

 

פרופ' ברוורמן השיב: "אני חושב שישראל אכן צריכה לשנות את סדר העדיפויות שלה. מצד אחד, היא צריכה להקל, לחזק, וליזום הבאת משקיעים זרים לארץ. אין כוונתה להכביד על העם. נהפוך הוא - המטרה היא לחזק את המעמד הבינוני, ולפעול למען השכבות החלשות, ובמקביל לא לפגוע בבעלי ההון, ולגרום לתחרותיות מוגברת, שבה לא יהיה ריכוז הון מוגזם וקשר מסוכן בין הון ושלטון.

 

"לגבי התקציב, אנחנו נקצץ בהשקעות בהתנחלויות וביהודה ושומרון, ונעביר אותן לנגב, לגליל, לחינוך. נשמור על בטחון ישראל בכל מאודנו, אבל גם פה יהיה קיצוץ, כי מטרתו של עמיר פרץ ללכת בדרכם של בן גוריון ורבין, שני ראשי ממשלה דגולים, שהחליטו לקצץ בביטחון כדי לחזק את הביטחון הלאומי. הביטחון הלאומי הוא בחינוך, בסולידריות, בטיפול באי-שיוויון ובעוני".

 

אחד הגולשים אמר: אינני רואה כיצד הגדלת קצבאות רווחה תוכל לסייע למיגור העוני. נהפוך הוא, לדעתי דבר זה רק יעמיק את התלות של אוכלוסיות אלה בקצבאות ולא יביא לשינוי תרבותי של יציאה לעבודה בדומה לחברות מערביות אחרות.

 

ברוורמן השיב: "לגבי הקצבאות, אני מסכים על עמדתך על אנשים שמסוגלים לעשות, צריך ליצור תמרוץ ליציאה לעבודה, מצד שני, גם אותם אנשים בריאים, חייבים ליצור להם תעסוקה ולכן מדיניותנו תהיה הרבה יותר אגרסיבית לגבי משיכת השקעות ויצירת תעסוקה. לגבי הקשישים שאינם מסוגלים לעבוד, לגבי נכים וציבורים שנפלו למעגל העוני, נחזיר אותם למעגל החיים, נחזיר להם את הכבוד על-ידי העלאת הקצבאות, כי ישראל הוקמה על רעיון הצדק, הערבות ההדדית והחמלה".

 

א.ג בר-און שאל: "אלו חסמים מונעים מאיתנו לתפקד בהרמוניה חברתית סבירה?

   

פרופ' ברוורמן השיב: "הבעיה הגדולה שלנו כחברה היא שבירת הסולידריות, הידרדרות לעוני, אי שיוויון, אלימות ושחיתות. במשפט אחד - הבעיה האמיתית מתחת לנקודות אלה, היא הבעיה המוסרית. ישראל חייבת לשאוף להיות אור לגויים. הרבה מהצעירים שאני יושב איתם ומעורבים חברתית, נקעה נפשם מצורת ההתנהלות ועליית השחיתות בממסד ובחברה הישראלית. ללא רדיפת צדק, כל ההצלחה החומרית של חלק מהמדינה הזו, לא תביא להגשמת הדרך הציונית של בניית חברה בעלת ערכים, בעלת תרבות, שבמרכזה האדם".

 

רואי שאל את פרופ' ברוורמן מה דעתו על הצטרפותה של שלי יחימוביץ', וברוורמן השיב: "אני חושב שזה דבר נהדר מה שקרה לפוליטיקה הישראלית. התהליך שנוצר עם בחירתו של עמיר פרץ והמהפך שבעקבותיו, מביא אנשים רציניים מאוד לכל המפלגות. אנשים שמקומם אינו בפוליטיקה ועם ישראל אינו מתכבד בהם, יפנו את מקומם. אנחנו זקוקים לפוליטיקה חדשה, שיש בה אכן גם הגינות, גם מוסר וגם דרך ארץ".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלי אלגרט
המודל השבדי. ברוורמן
צילום: אלי אלגרט
צילום: אלי אלגרט
עם עמיר פרץ
צילום: אלי אלגרט
צילום: עמית שאבי
מברך על כניסתה של יחימוביץ'
צילום: עמית שאבי
מומלצים