שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מאוחר מדי
    "ניר קלינגר היה צריך להניח את המפתחות על השולחן כבר מזמן, כדי לשמור על הכבוד המקצועי והאישי. אבל הוא נתן לעקשנות לשבש לו את המחשבה, וייתכן שגרם לעצמו פגיעה קשה בקריירה". עודד שלו על סיום הקדנציה של מאמן מכבי ת"א

    הדבר הראשון שניר קלינגר צריך לעשות עכשיו זה לשחרר אנחת רווחה, לנגב את הזיעה מהמצח ולהדליק את הסיגריה שאחרי. שלוש וחצי השנים שלו במכבי תל אביב היו אינטנסיביות יותר ממה שעובר על לא מעט מאמנים בקריירה שלמה. את המפתחות הוא היה צריך להניח על השולחן כבר מזמן, כדי לשמור על הכבוד המקצועי והאישי.

     

    קלינגר, שהעקשנות היתה סימן ההיכר שלו כשחקן, נתן לאותה עקשנות לשבש לו את המחשבה, וייתכן שבכך גרם לעצמו פגיעה קשה בקריירה. קלינגר הוא האחראי הבלעדי לכך שמרזומה יפה של אליפות, גביע ושלב הבתים בצ'מפיונס ליג, יזכרו אותו בעיקר כמאמן שנאחז בקרנות המזבח, והחליט לעזוב רק אחרי שלוני נשבר ואמר כי הגיע הזמן לחשבון נפש.

     

    חשבון נפש אחרי זכיה בגביע

     

    הכל התחיל באותו ערב שבו מכבי זכתה בגביע המדינה בעונה שעברה. האימפריה של שיימן ופרדי דוד ממכבי הרצליה, קבוצת מרכז טבלה ומטה בליגה הלאומית, כפתה על מכבי הארכה ופנדלים, והיתה ראויה לתואר הרבה יותר מהצהובים. כבר באותו ערב היה צריך ניר ללכת. זו כמעט היתה ההשפלה הגדולה בתולדות המועדון. שלוש שנים בדיוק אחרי ההדחה בחצי הגמר על ידי האימפריה של הפועל רמת גן.

     


    קלינגר, האיש שלא ידע ללכת בזמן (צילום: גיל נחושתן)

     

    ואם לא באותו ערב, אז כמה שבועות לאחר מכן, לאחר שנרקח רעיון הגלאקטיקוס לשנת המאה של המועדון. לפני שבוע, לאחר התיקו המאופס מול מכבי פתח

    תקווה, שחרר קלינגר רמז ראשון לכך שהוא היה בונה את הקבוצה אחרת, כשאמר כי "לא הוא אחראי לרעיון הגלאקטיקוס". הסגל שנבנה יועד בעיקר למכירת מנויים, כשבדרך נעצמו הרבה עיניים. קשה להאמין שקלינגר הסכים לשינוי מוחלט ולשבירת הקונספציה של שחקני בית פלוס כמה זרים איכותיים. זה נראה קלוש שהמאמן נתן יד להחתמת שלושה שחקנים שכמעט לא שיחקו עונה שלמה – רוסו, קאקו וברקוביץ'. כבר אז היה צריך קלינגר להגיד תודה ושלום, וללכת הביתה.

     

    קלינגר המשיך בעקשנות והאמין באמת ובתמים ביכולתו להצליח בגדול. אבל איך בדיוק הוא התכוון לעשות את זה? למרות השינוי בסגל השחקנים והכיוון היותר התקפי, הטקטיקה ההגנתית נשארה. לשיא הגיעו הדברים במשחק אתמול. איל ברקוביץ' יוצא בדקה ה-60 למרות שהוא בכושר ליותר דקות משחק, ונכנס קשר הגנתי (תמיר כהן). אופיר חיים נכנס, אבל במקום לשחק עם שני חלוצים הוא מוריד את דוארטה לספסל. אלה הוכחות חותכות לכך שהסגל השתנה (אולי בניגוד לרצונו של קלינגר), אבל שיטת המשחק ההגנתית נותרה בעינה. הבעיה, שהשנה אין לקלינגר את הכלים לשחק הגנתי. מכבי קבוצה איטית, מבוגרת, שאילולא אבי נמני היתה נאבקת היום על הישרדות בליגת העל.

     

    והנקודה החשובה ביותר, לטעמי, היא אובדן שחקני מפתח ושחקני בית. ג'ון פנטסיל וברוך דגו הם דוגמא נהדרת. המגן הגנאי פתח את הפה אחרי ההפסד במינכן, ומצא את עצמו משאיר את הפועל תל אביב בליגה ומצעיד אותה לצמרת העונה. ומה מכבי קיבלה בתמורה? אדוארדו מארקש. ברוך דגו, האיש שחתום על 4 שערים בליגת האלופות ועל הרבה דברים אחרים, גם הוא בהפועל. אלי ביטון, אחד השחקנים האהובים ביציעים, לא מפסיק להבקיע בבני יהודה. לירן כהן ותמיר כהן, שהחזיקו את מכבי בשנה שעברה בעצמם, שרפו כבר את הספסל בבלומפילד וברמת גן.

     

    מי שצריך לחשוש מאוד מהעתיד הם ראשי המועדון. יהיה להם קשה מאוד לרכוש מחדש את אמונו של הקהל, מה שאומר פחות מנויים לעונה הבאה. המשמעות של פחות מנויים - תקציב יותר קטן, ובתקופה שבה ארקדי גאידמאק קונה כל מה שזז, ויעקב שחר ממשיך לשדר יציבות כלכלית ומקצועית, יהיה למכבי קשה עד בלתי אפשרי להיות פקטור בצמרת הגבוהה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גבי מנשה
    עודד שלו
    צילום: גבי מנשה
    צילום: עודד שלו
    קלינגר. נאחז בקרנות המזבח?
    צילום: עודד שלו
    מומלצים