מורה קשרה תלמיד בנייר דבק - עונש או משחק?

היכן עובר הגבול בין עונש מוצדק לעונש מוגזם? בנציבות שירות המדינה בודקים בימים אלו תלונה חמורה על מורה שקשרה תלמיד בכיתה ג' לכסא באמצעות נייר דבק (צלוטייפ). מפרטי המקרה שהגיעו לידי ynet עולה שהמורה ביקשה להשתלט על תלמיד שהפריע לה בבית ספר בירושלים, ליפפה סביבו נייר דבק והצמידה אותו לכסא. כ"מחווה מבדחת" הדביקה לכסא עוד שני תלמידים שביקשו. המורה מגיבה: "זה היה משחק", אבל במשרד החינוך לא צוחקים: "לכאורה, מדובר במקרה קשה של התעללות בילד". בגלל החומרה שבה רואים את המקרה במשרד החינוך ובהנהלת בית הספר, הושעתה המורה עד לבירור העניין.

הכל קרה לפני כשלושה שבועות. אחד התלמידים בכיתה קם ממקומו, יצא ונכנס מהכיתה מספר פעמים והפריע למהלך התקין של השיעור. המורה הוותיקה למתמטיקה, המלמדת בבית הספר כבר 12 שנים, העירה לו מספר פעמים שאם ימשיך כך, תיאלץ לקשור אותו לכיסא. התלמיד ענה לה "בצחוק" ואז המורה הפסיקה את השיעור, ליפפה סביבו נייר דבק מול כל התלמידים והצמידה אותו לכיסא. המעשה זכה לפרץ צחוק מתלמידי הכיתה. בסופו של דבר, חברו גזר את נייר הדבק במספריים. שני תלמידים נוספים ביקשו ממנה שתקשור גם אותם, וכך עשתה.

התלמיד סיפר על המקרה להוריו והם שדיווחו למנהלת בית הספר. אביו של התלמיד אמר ל-ynet: "גם אם מה שנעשה זה לא מקובל, אני לא בא להגן על אף אחד ולא להאשים אף אחד. אנחנו לא מעוניינים להיות צד בסיפור הזה". התלונה הועברה לקצינת ביקור סדיר ונבדקת בנציבות שירות המדינה. למחרת המקרה יצאה המורה לחופשת מחלה, ולאחר מכן הורה לה בית הספר לצאת לחופשה יזומה עד להחלטת הנציבות בעניינה.

מנהלת בית הספר מסרה כי "העניין נמצא בטיפולם של הגורמים המתאימים" ובמשרד החינוך אומרים כי "לכאורה, מדובר במקרה קשה של התעללות בילד. פרטי המקרה שמתייחס גם לשני ילדים נוספים שביקשו להיקשר הועברו על-ידי הממונה על משמעת עובדי הוראה במשרד החינוך, יהודה אהרון, לגורמי המקצוע בנציבות שירות המדינה, כדי לקבל הנחיות בעניינה של המורה. במקביל הוצאה המורה לחופשה של ארבעה ימים, עד למתן תשובה מטעם הנציבות בדבר מתן השעיה דחופה למורה".

המורה מסבירה: זה היה משחק וכולם צחקו

בשיחה עם ynet, הסבירה המורה: "זה משהו שנעשה בצחוק, לא אלימות, חס וחלילה. הוא באמת ילד שלא ישב אף פעם, אבל הלכתי איתו הכי בעדינות. למדתי המון פסיכולוגיה ועשיתי איתו דברים שהפסיכולוגים אפילו לא העלו על דעתם".

לדבריה, "זה היה משחק שלא אני יזמתי אותו. הטענה שמדובר בהתעללות היא פשוט שקר וכזב. אני זאת שמתעללים בה ולא הפוך. הכל היה בדיאלוג, בחיים לא כעסתי על הילד. הוא לא פוחד ממני, בדיוק להיפך. הוא שיתף איתי פעולה כנראה ברמה שלא שיתף אף אחד. לא כולם רצו לשחק. אני פשוט וירטואוזית בשטח הזה. אנשים עובדים בצורה סטנדרטית וקשה להם לקבל דברים אחרים. לא נעשה לו נזק גופני, ההיפך, אלה עובדות שהוכיחו עצמן וממצב X הוא עבר למצב Y. לפעמים תלמידים רוצים שתקשיב להם".

לטענת המורה, התלמידים הם אלה שיזמו את הקשירה: "התלמידים מבקשים סוג מסוים של דינמיקה והדבר הזה הופך להיות שולי בעצם. כולם מחייכים, צוחקים ונהנים והם בפאזה אחרת באמצעות המשחק הזה, לא ביוזמתי. התלמידים יזמו בפירוש וזה משחק לשמו. וכולם מבינים את זה. התלמידים לא מבינים מה רוצים מהם".

המורה אומרת שלא עודכנה לגבי העברת התלונה עליה לנציבות שירות המדינה. לגבי השתתפותם של שני ילדים נוספים שנקשרו אף הם בצלוטייפ, מגיבה המורה: "לא נגעתי בהם או משהו. חלילה. הם שמו את הצלוטייפ סביבם. הם ביקשו שאני אהדק להם אותו לצדדים וזה הכל. זה היה משחק. זו דינמיקה מאד מורכבת בשטח".

חשבת לרגע שאת עושה משהו לא בסדר?

"כביכול, לקחתי את הסיכון עלי. זה מבחינתי רק מוכיח אכפתיות כלפי הילד שזועק לי לעזרה. ילד שצועק לי לעזרה, אני שם. אני הבנתי מה שהוא ביקש.

הובלתי אותו למצב שהוא מחובר לעצמו. הילד עבר מטאמורפוזה. זה לא היה נראה לי בכלל נורא. תגידי, כשילד נחגר באוטו זה התעללות? כשקושרים תינוק לעגלה? אתה יכול לחנוק אנשים עם צלוטייפ? רצועת צלוטייפ דבילית? אני יושבת וחושבת מישהו כאן השתגע. איזה עוול יכול להיגרם מזה?

"הרבה פעמים יש משחקים ודינמיקות ומכל דבר אפשר לעשות טרררם. הצלוטייפ היה על השולחן במקרה והוא היה גם די פתוח".

המורה מסכמת: "אנחנו נמצאים כל הזמן בדילמה. אני בסדר? לא בסדר? המורים משקיעים את נשמתם, עושים הכל למען המערכת. מופעלים לחצים עלינו ואין גיבוי מלמעלה. אני לא הבנתי את זה בכלל. באמת נעשה לי עוול עצום, כי אני הצלחתי להוביל את התלמיד בצורה מדהימה. לא שאני מסלפת. זו המציאות ואלה העובדות בשטח. אני לא עושה דברים בשבילי, אלא בשביל לעזור לילדים שפונים אלי לעזרה ועזרתי לו".