שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    כיכר רבין - הכיכר הלאומית או החניון של המדינה?
    השבוע החלה הוועדה המחוזית תל-אביב בשמיעת 160 ההתנגדויות לתוכנית הקמת החניון התת-קרקעי בכיכר רבין - 2,000 כלי רכב, 5 קומות מתחת לאדמה, והוצאה של 200 מיליון שקל לעיריית ת"א - איך תיראה הכיכר של המדינה ומי צריך את זה?

    התוכנית להקמת חניון תת-קרקעי ענקי מתחת לכיכר רבין תופסת תאוצה, ונכנסת השבוע לאחד מהשלבים הקריטיים בדרך לאישורה - השמעת 160 ההתנגדויות שהוגשו נגד התוכנית בפני חוקר מטעם הוועדה המחוזית תל אביב של משרד הפנים.

     

    בסיום שמיעת כל ההתנגדויות יגיש החוקר את מסקנותיו לוועדה וזו תחליט סופית אם יוקם חניון תת-קרקעי בעומק של 5 קומות מתחת לכיכר. בכך, למעשה, יוסר החסם העיקרי בדרך למימוש התוכנית, ומשם הדרך להקמת החניון יוצאת לדרך - הפקדת התוכנית ונתינת תוקף, פרסום ברשומות, חזרה לוועדה המקומית - אישור התב"ע, אישור נספח עיצוב, תכנון אדריכלי, תכנון מפורט יציאה למכרזים, בנייה.

     

    כיכר רבין (לשעבר כיכר מלכי ישראל), המשתרעת על שטח של כ-40 דונם, נחשבת לכיכר העיר במלוא מובן המילה - היא ממוקמת במרכז העיר ומקיימת בשטחה אירועים עירוניים ולאומיים. רצח ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995 בכיכר, חצה באחת את גבולות העיר תל אביב והעניק לכיכר משמעות לאומית-סימבולית בעלת חשיבות. 

     

    למרות זאת, נדמה כאילו תוכנית הבנייה המשמעותית מתחת לכיכר ובסביבותיה, ירדה למחתרת. עבור רבים, בעיקר מי שאינו תושב העיר, הקמת חניון המתחת לכיכר היא בגדר רעיון שנזרק לאוויר, הבליח ונעלם כלעומת שבא. מעטים יודעים שכיכר רבין צפויה לעבור שינוי משמעותי, אם אכן תאושר התוכנית.

     

    התוכנית: יצירת מצאי חניה

     

    באוקטובר 2002 הופקדה התוכנית להקמת החניון בוועדה המקומית. מטרת התוכנית הוגדרה: "לתרום להתחדשות העירונית ולרווחת התושבים", זאת על ידי יצירת מצאי חנייה לטובת שיפור סביבת הולכי הרגל וצמצום עומסי התנועה, ניצול מיטבי של המרחב התת קרקעי לפתרונות חנייה מקלטים ותשתיות.

     

    על פי התוכנית, יוקם חניון תת-קרקעי עד 5 מפלסים, בשטח של 110 אלף מ"ר, הכולל חניון ל-2,000 מקומות חנייה, מקלטים, מתקנים טכניים, ושטחי אחזקה ואחסון.

     

    בנוסף מדברת התוכנית על חידוש ופיתוח השטחים הציבוריים ושיפור הקשר והנגישות בינם לבין מערך השירותים העירוניים "בכפוף לעקרונות הבינוי ועיצוב ומגבלות הבנייה". הכוונה לשיפוץ פני הכיכר שיכלול בין היתר פסלים, סככות הצללה ופרגולות, בריכת נוי, צמחיה, ריהוט רחוב, במות, לוחות מידע ואמצעי תאורה. עלות התוכנית - כ-200 מיליון שקל. על פי התחזית התוכנית צפויה לייצר גירעון של 6.5 מיליון דולר.  

     

    חבר, אני חונה  

     

    אלא שדווקא תושבי סביבות הכיכר, שהתוכנית אמורה הייתה בסופו של דבר לשפר את סביבתם, היו עם ראשוני המתנגדים לתוכנית. עליהם נוספו גורמים נוספים בהם הירוקים, כמו החברה להגנת הטבע, מהנדס העיר לשעבר ישראל גודוביץ' והמשורר נתן זך המתגורר בסמוך. בסך הכל הוגשו כ-160 התנגדויות רשמיות לתוכנית. המתנגדים הציגו שלל טיעונים נגד התוכנית בהם טיעונים תכנוניים, עיצוביים, שיקולי איכות סביבה ועלות.

     


    כיכר רבין המחודשת. גודוביץ': החניון יחייב כ-20 ארובות אוורור - כך זה יראה (דגם)

     

    אחת השאלות הבסיסיות שעלו סביב ביצוע הפרויקט המורכב והיקר כל כך היא האם נחוץ חניון בכיכר רבין, נוסף לחניון "גן העיר?. ישראל גודוביץ' שימש מהנדס העיר תל אביב ב-1998, כאשר ראש העירייה, רון חולדאי, פנה אליו והעלה את עניין הקמת החניון. "אני אמרתי לו שלא צריך חניון נוסף, חניון גן העיר לא מתמלא מעולם, וגם סקרים שעשו בעירייה הוכיחו את זה", אומר גודוביץ'. לטענתו ראש העירייה התעקש שקיים צורך ממשי לחניון. 

     

    "אבל ראש העיר הוא חכם", אומר גודוביץ', "כדי להגביר את הדרישה לחנייה הוא עשה שינוי בהסדרי התנועה ואלה גרמו לכך שאלפי עובדי העירייה היקרים הגיעו לעבודה בשאטל מחניון ברחוב ארלוזרוב. ועד העובדים לא אהב את זה והעובדים כבר עמדו לשבות ואז ראש העיר הבטיח: יהיה חניון לטובת ולרווחת עובדי העירייה". כיום, בחניון גן העיר 1,000 מקומות חנייה, וככל הידוע ברוב ימות השנה החניון אינו מגיע לתפוסה מלאה. 

     

    סניף תל אביב של החברה להגנת הטבע ערך בדיקה של מצאי החניונים הציבוריים הנמצאים במרחק הליכה מכיכר רבין והגיע ל-11 אלף מקומות חנייה. לצפיה במפת פיזור החניונים לחץ כאן.

     

    שימוע ציבורי על עיצוב הכיכר

     

    לגודוביץ' טיעונים נוספים כנגד הפקדת התוכנית ובמרץ 2004 הגיש יחד עם נתן זך עתירה מנהלית נגד חולדאי ונגד יו"ר הוועדה המקומית, שמואל לסקר, בנוגע להליך הפקדת התוכנית. בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין משה זינגל ואילן דפדי, טענו השניים כי החלטת הוועדה המקומית להמליץ לוועדה המחוזית על הפקדת התוכנית נעשתה ללא שמיעת קול הציבור על ידי שימוע ציבורי ועל כן יש לבטל את הפקדת התוכנית.

     

    יצוין, כי על פי חוק התכנון והבנייה אין חובה לקיים שימוע ציבורי, החוק מסתפק בפרסום בעיתונות הארצית והמקומית, אך בשל חשיבותה של הכיכר ומקומה הייחודי בהוויה הישראלית, חייב בית המשפט קיום שימוע ציבורי שידון אך ורק בהשלכת התוכנית על עיצובה של הכיכר ולא בנושאי התוכנית עצמם לרבות החניון התת קרקעי. 

     

    20 ארובות על כיכר אחת

     

    האם ניתן לבנות חניון תת-קרקעי ענק שישליך על פני שטח? בעתירה נטען: "לא צריך להיות  מומחה כדי להבין כי מבנים אלה מעל פני הקרקע, אשר אמורים לשרת חניון תת קרקעי של 5 קומות תת קרקעיות בשטח של 110 אלף מ"ר, עלולים להשפיע על כיכר רבין".

     

    כל הכניסות והיציאות לחניונים ימוקמו בתחום הכיכר. בעוד שאת הכניסות והיציאות הקבועות ניתן למקם בשולי הכיכר, היציאות לשעת חרום צריכות להיות ממוקמות בתוך שטח הכיכר. בנוסף, יהיה צורך לאוורר את החניון. עיריית תל אביב מתכננת כי האוורור יהיה באמצעות "חצרות אנגליות" - החלפת קטעים מהריצוף בשבכות ברזל אשר מהן יצא אוויר מזוהם היישר אל העוברים בכיכר.

     

    גודוביץ': "בדקו כל מיני אופציות - ארובות גבוהות או ארובות נמוכות, הארובות הנמכות יפלטו את הגזים ישר לפרצוף של האנשים אז זה צריך להיות מעל לגובה מסוים וכו'. איך שלא ינסו לכופף את החוקים בשורה תחתונה, חוקי התכנון יחייבו בפרויקט כזה כ-20 ארובות לאוורור ופתחי יציאת חירום רבים. נו, אז תגיד אתה, ככה אפשר לעצב משהו בכיכר?". גודוביץ' אף בנה עבור החברה להגנת הטבע דגם של הכיכר לאחר השיפוץ (ראה מסגרת). קשה להגיד שהמראה מלבב.       

     

    במאי השנה ערכה עיריית תל אביב שימוע ציבורי במרכז עינב בעיר. 150 ההתנגדויות הושמעו בזה אחר זה ותועדו המצלמת וידאו. הוועדה המקומית נוהגת לסכם את ההתנגדויות ולהעביר את הסיכומים והמסקנות לוועדה המחוזית, לא כך נהגה הוועדה במקרה הזה. היא העבירה את המלצתה לוועדה להפקדת התוכנית וללא התייחסות ל-150 המתנגדים. 

     

    "זו תהיה כיכר מזוהמת"

     

    אחד הטיעונים הבולטים בהתנגדות לתוכנית הוא נושא הפגיעה באיכות הסביבה. החברה להגנת הטבע וגופים ירוקים מתנגדים נחרצות להפקדת התוכנית. התוכנית כוללת גם דו"ח סביבתי האמור להציג את ההיבט של פגיעה באיכות הסביבה עם הקמת החניון.

     

    טענתם המרכזית של גופי איכות הסביבה היא כי הנתונים עליו מבוסס הדו"ח הם שגויים. כך למשל בהתנגדות הפורום הירוק לאיכות חיים בתל אביב-יפו נטען כי "במתחם מתוכנן חניון תת קרקעי ל- 1,000 כלי רכב, בארבעה מפלסי חניה" בעוד שהתוכנית מתייחסת לחמישה מפלסים האמורים להכיל עד 2,000 מקומות חניה, המייצרים יותר תנועה, יותר עומס על כניסות ויציאות, יותר זיהום אוויר בכבישים ויותר הצטברות גז.  

     

    בהתייחס לפליטת הגזים קובע הנספח: "כל מכונית נוסעת בממוצע כ-100 מטר בחניון". בפועל, טוענים בפורום, זה חסר היגיון שבחניון בגודל כזה מכונית תסע מרחק של 100 מטר בלבד. עוד נטען כי יש לקחת בחשבון את זמן ההמתנה בכניסה לחניון, פרק זמן אשר במהלכו ממשיכים כלי הרכב לפלוט גזים מזיקים.  

     

    "הרעש, הגזים שפולטים הרכבים, יביאו לפגיעה באיכות הסביבה -  זו תהיה כיכר מזוהמת" אומר גודוביץ'. "בנוסף, הם הולכים לחפור מתחת למי התהום ותידרש שאיבת מים. זה מערער את המאזן האקולוגי של הבתים בסביבה והם עלולים לנטות על צידם, בדיוק כמו שקרה ברחובות אסתר המלכה ופרישמן פינת דיזנגוף", אומר גודוביץ'. החברה להגנת הטבע פרסמה עצומה הקוראת לביטול התוכנית, ועד כה החתימו פעיליה כ-4,000 תומכים בביטול.

     

    בינתיים, הטיפול בתוכנית נמשך כרגיל ועם סיום השמעת ההתנגדויות תגיע התוכנית לדיון הגורלי בוועדה המחוזית. בשלב זה לא ברור מי ינצח בקרב הזה - מצוקת החנייה בעיר או 160 ההמתנגדים לתוכנית. דבר אחד בטוח - כיכר רבין לא תישאר כפי שהכרנו אותה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: שי רוזנצוויג
    כיכר רבין - גם בעצב, גם בשמחה
    צילום: שי רוזנצוויג
    צילום: שאול גולן
    גודוביץ': "זו תהיה כיכר מזוהמת"
    צילום: שאול גולן
    מומלצים