היורוליג במספרים: כשסולומון טוב - מכבי מפסידה
עם תום הסיבוב הראשון ביורוליג ניתן להצביע על מספר מגמות מעניינות: כשמדד היעילות של סולומון גבוה משל פארקר - מכבי מפסידה, ניקולה וויצ'יץ' מעמיד ממוצע מסירות דומה לזה של יאסיקביצ'יוס ויותם הלפרין הוא השחקן שזוכה להכי הרבה דקות משחק ביבשת
פיני גרשון הבטיח וקיים. במשך כמה שבועות הוא צפה מראש שמכבי תל אביב לא תשחק טוב, וזה גם מה שהתרחש בפועל על הפרקט, אבל הסביר שברגע שכמה משחקניו יחזרו לעצמם, יהיו לפתע הרבה פחות שאלות על הבעיות בקבוצה. אז לפני שלושה שבועות זה היה מייסיאו באסטון, בשבוע שעבר אנתוני פארקר והפעם טל בורשטיין הצטרף לחגיגה. והתוצאה? באסה בבארסה. יכול להיות שמפלס הגעגועים לשרונאס יאסיקביצ'וס גבוה היום בקטאלוניה הרבה יותר מאשר בישראל.
עם או בלי קשר, אל כל אלו שחוברו להם יחדיו, מצטרף וויל סולומון, שככל שנוקפים השבועות מעורב ותורם פחות ופחות. ולא בכדי. הדקות הטובות ביותר של מכבי העונה, להוציא את המשחק הראשון נגד סופוט שלא לימד כלום, היו ברבע השלישי מול מילאנו וברבע הראשון בברצלונה. בשניהם היה זה פארקר שהשתלט על המשחק, כשסולומון לא מורגש - מהספסל או על הפרקט.
המשוואה פשוטה: בשני המשחקים בהם העמיד סולומון מדד יעילות גבוה משל פארקר, מכבי הפסידה. בארבעה מחמשת הנותרים, כשפארקר היה טוב יותר, מכבי ניצחה. אלא שבטווח הארוך, פיני גרשון יצטרך גם את הרכז שלו בפורמה. בינתיים לא הצליחו שני הכוכבים לתת משחק טוב ביחד, ואולי פה קבור המפתח. החדשות הטובות הן שגם שאראס, בעונתו הראשונה במכבי, לא ממש הצליח לבוא לידי ביטוי בסיבוב הפותח ואיך זה נגמר בסוף, כולם יודעים. וניקולה וויצ'יץ'? על סנטר שמדורג במקום השני בטבלת מלך האסיסטים ומעמיד ממוצע מסירות דומה לזה של יאסיקביצ'וס, באמת שכל מילה מיותרת.
סולומון. מכבי תצטרך אותו (צילום: איי.אף.פי)
עם סיום הסיבוב, זו הזדמנות טובה להעיף מבט קצת יותר חודרני לעבר היריבות, השמות הגדולים שמן הסתם עוד יעשו פה צרות וגם הנציגים הישראלים בגלות.
שחקן הסיבוב: ריקרדו גריר (שטרסבורג)
העונה, כולם חוגגים על כולם ביורוליג. ריטאס ניצחה בברצלונה, איסטנבול ות"א, אבל בכלל לא בטוח שתנצח מישהי מהקבוצות הללו בווילנה בסיבוב הבא. צסק"א פתחה עם שני הפסדים ומאז רק מנצחת, ז'לגיריס גברה על בולוניה וטאו, אבל נפלה מול א.א.ק. אחת הקבוצות הסימפטיות בליגה היא שטרסבורג, שבעונתה הראשונה ביורוליג אמנם הפסידה חמישה משחקים, אבל לא התפרקה באף אחד מהמקרים, עשתה חיים קשים לכל היריבות שלה, בעיקר במשחקי הבית, והשבוע הדהימה את סגנית אלופת אירופה, טאו ויטוריה.
העוגן של הספינה הצרפתית הוא הגארד ריקרדו גריר, שדישדש בשנים האחרונות במקומות כמו קייב וגראבלין, אבל מוכיח יציבות ואחריות ברמה הכי גבוהה ביבשת ולא ירד אפילו פעם אחת מ-15 נקודות מדד. גריר הוא השם המפתיע בין השחקנים המובילים ביורוליג, אבל לצידו אפשר למנות גם חברים מוכרים בהרבה שעדיין לא נמצאה הנוסחה לעצור אותם, כמו חורחה גרבאחוסה ממלאגה, לואיס סקולה מטאו, דיאן מילוייביץ' מפרטיזן בלגרד, מרקוס גורי ודרו ניקולאס מבנטון טרוויזו וגם אנתוני פארקר, שסיבוב בינוני שלו זה שיא הקריירה עבור שחקנים אחרים.
צפו בשחקני מכבי תל אביב עם תום הסיבוב הראשון (צילום: אמנון פיקר)
השחקן המתקדם: יותם הלפרין (אולימפיה לובליאנה)
יותם הלפרין עזב בקיץ את מכבי ת"א, לפני הכל, כדי לצבור ניסיון ולקבל דקות משחק בלובליאנה. אבל ספק אם על הנתון הבא אפילו הוא חלם: הלפרין מקבל יותר דקות משחק מכל שחקני היורוליג, עם 36:57 דקות לערב. לאורך שבעת משחקי הסיבוב ישב הגארד הישראלי רק 26:15 דקות על הספסל, ובסך הכל צבר 258:45 דקות - יותר מאשר בשנתיים האחרונות שלו במכבי גם יחד.
ומה הלפרין עושה עם כל הדקות שנחתו עליו? לא מעט. הוא קולע 14.5 נקודות למשחק, ושני בקבוצתו רק לג'ימי אוליבר הוותיק. בשאר המספרים הוא ראשון בלובליאנה: מוסר 4.4 אסיסטים, מדייק ב-92 אחוז מהעונשין, חוטף ומאבד 2.4 כדורים ותורם מדד של 15.4 לערב. עכשיו, עם חזרתם של המנג'ר זמאגו סאגאדין והמאמן סאשו פיליפובסקי ללובליאנה, הלפרין גם ייצא שחקן יותר שלם, והמניות שלו בקבוצה רק עולות ועולות.
יותם הלפרין, פורח בלובליאנה (צילום: Union Olimpija ,Aleš Fevžer)
אגב, כל זה לא אומר שמכבי טעתה כשהיא שיחררה את הלפרין. באיזשהו מקום נראה שהוא התקבע במעמד של שחקן ספסל, ולא בטוח שגם בסיטואציה הנוכחית הוא היה הופך לשחקן חיוני. כשהלפרין יחזור לגופייה הצהובה, ולא מן הנמנע שזה יהיה כבר בקיץ הקרוב, הוא יגיע במעמד שונה לגמרי, ואולי אפילו יחסוך לצוות המקצועי של מכבי את החיפושים אחר רכז זר.
לצד הלפרין, יש לציין עוד שני שחקנים שעשו התקדמות גדולה: שותפו לקו האחורי בלובליאנה, הפיני טימו ראניקו, ומרקו בלינלי מקלימאמיו בולוניה, שהפך בגיל 19 משחקן של 4 נקודות למשחק לאחד שקולע 15 לערב, ב-58 אחוז מחוץ לקשת.
מדד הישראלים
הנציגים הישראלים האחרים ביורוליג מצליחים הרבה פחות. דרור חג'ג' צבר בשני המשחקים הראשונים שלו בא.א.ק אתונה 57 דקות משחק, אבל בחמישה הבאים קיבל רק 56 דקות מצטברות, והוא עומד על ממוצע זעום של 4 נקודות ב-26 אחוז מהשדה. עמית תמיר הפך לנציג הבכיר של השלוחה הישראלית באתונה, וגם זה כמובן באופן יחסי, עם 4.6 נקודות ו-4.3 ריבאונדים ב-15.5 דקות לערב, כשהוא מיידה 17 שלשות ומתוכן קולע רק 3. הרבה יותר מדי בשביל שחקן בגובה 2.08 מטר.
מאמן בנטון טרוויזו, דייויד בלאט, עומד בציפיות עם מאזן 2:5 בבית א' החלש יחסית. מרקוס גורי, שהובא בזמנו למכבי על ידי בלאט, פורח תחתיו בטרוויזו, עם 14 נקודות, 7.5 ריבאונדים ומקום בין חמשת השחקנים היעילים ביורוליג. האקסים האחרים של מכבי נראים בערך כמו שניתן היה לצפות אחרי העונות הלא מוצלחות בעליל שהפגינו בהיכל נוקיה. נסטוראס קומאטוס מבולוניה נראה כמו הצל של עצמו, וקווינסי לואיס מעמיד באולימפיאקוס את המספרים הבנאליים המוכרים שלו.
אלווין יאנג, בעונה שעברה בבני השרון, הוא אחד מעמודי התווך של שטרסבורג, עם 13.8 נקודות לערב. כריסטיאן דלמאו מהגליל נותן עונה סבירה בהחלט בסופוט. מנגד עומד חברו לקבוצה, תומאס פצ'סאס, שריכז במכבי ראשון לציון לפני שבע שנים ומוכיח כי הוא כבר גמר את הסוס.
תגלית הסיבוב: ואסיליס ספאנוליס (פנאתינייקוס)
ז'ליקו אוברדוביץ' בנה קבוצה מפחידה למדי באתונה, והיא היחידה שצברה עד עכשיו רק הפסד בודד. השועל הוותיק החליט להסתמך השנה על שני רכזים תוצרת יוון, ועד עכשיו הרוויח בגדול. דימיטריס דיאמנטידיס, שכבר בשנה שעברה נבחר לשחקן ההגנה של היורוליג, ממשיך להציג יעילות אדירה, ואליו מצטרף השחקן המפתיע ביותר של הסיבוב הראשון, ואסיליס ספאנוליס.
ספאנוליס, 23, היה ה-MVP של המחזור כבר בהופעתו השנייה ביורוליג. יש לו את המדד הגבוה ביותר מבין כל הרכזים, הוא קולע באחוזים מצוינים מהשדה ומהעונשין, קולט ריבאונדים, מוסר, חוטף, סוחט עבירות, גם קצת מאבד. בקיצור, עושה הכל. לאוברדוביץ', אסור לשכוח, יש בקו האחורי גם את יאקה לאקוביץ' הסלובני, ואף אחד לא באמת יופתע אם כיכר אומוניה באתונה תתמלא בעשרות אלפי ירוקים שיכורים ב-30 באפריל 2006.
יוון מספקת ליורוליג עוד שני רכזים מצוינים, תיאו פפאלוקאס מצסק"א וניקוס זיסיס מבנטון. פפאלוקאס בדרך כלל עולה מהספסל, למרות שהוא שחקן הרבה יותר שלם וטוב מג'יי.אר הולדן. דייויד בלאט רואה בזיסיס (22) את שחקן המפתח של טרוויזו בטווח הארוך. ואחר כך יגידו שאין רכזים תוצרת כחול-לבן.
הפתעת הסיבוב: דאריוס לברינוביץ' (ז'לגיריס קובנה)
זה כבר נדוש ולעוס להגיד את זה, אבל באמת שכל מה שנותר לעשות הוא להביט על הכדורסל הליטאי ולקנא. שם אחד גדול אין בז'לגיריס קובנה וריטאס וילנה, ובכל זאת צברו שתי הקבוצות הללו מאזן 2:5.
את ריטאס ניתחו כאן כבר מכל הכיוונים, אבל מה שקורה בקובנה הוא באמת דבר מיוחד. שני המקומיים המובילים, מינדאוגאס טימינסקאס ודאיניוס שאלנגה, עזבו בקיץ. טאנוקה בירד, הבאנקר ברחבות, שיחק משחק אחד ומאז התאייד לו למסדר הפצועים. הרכז שהוחתם, רוד סטריקלנד, הבריז מפתיחת האימונים. ובכל זאת, ז'לגיריס משחקת טוב ומגיעה לתוצאות.
עם כל הכבוד לזרים לארי איוסו, רג'י פרימן ואד קוטה שדועך לאיטו, להצלחה בירוק אחראים יותר מכל שני הגבוהים, הליטאים כמובן, פאוליוס יאנקונאס ובעיקר דאריוס לברינוביץ', שללא בירד מעמיד ממוצעים אדירים של 17 נקודות ו-7 ריבאונדים למשחק, יותר מכפול ממה שנתן בעונה שעברה. לברינוביץ' ויאנקונאס הפכו את ז'לגיריס לקבוצת הריבאונד הטובה ביורוליג, ואם ימשיכו ככה, טאנוקה יוכל לשבת בשקט על הספסל בלבוש אזרחי עד סיום החוזה שלו, בעוד שלוש שנים, בגיל 37.
אכזבת הסיבוב: טראג'ן לנגדון (צסק"א מוסקבה)
אטורה מסינה הגיע בקיץ למוסקבה כדי לאושש את צסק"א המוכה מהכישלון המהדהד בפיינל-פור הביתי. עוד לפני שהמאמן האיטלקי חתם, נפרדו הרוסים מכוכבם הגדול, מרקוס בראון, שהמחיש את סיפור הקבוצה כולה: היה מצוין לאורך כל העונה, אבל קרס ברגע האמת.
לעמדה החשובה הזו הביא מסינה את טראג'ן לנגדון, שב-2003 הוביל אותו ואת בנטון לפיינל-פור בברצלונה על חשבון מכבי ת"א. אבל עד עכשיו לנגדון עומד על ממוצע של 9.8 נקודות למשחק ב-34 אחוז מהשדה, וגם לנתונים האלה הוא מגיע רק אחרי שיפור מסוים בשבועות האחרונים. במוסקבה הוא קופא מקור 8 נק' ב-30 אחוז.
שחקנים אחרים שלא ממש ענו על הציפיות עד כה הם אנטוניו גריינג'ר, שממש כמו בראון נחתך בקיץ מצסק"א ונחת לקדנציה שניה באפס פילזן; הרכז המקדוני של אולקר, ורביצה סטפאנוב; בוטסי ת'ורנטון מברצלונה; ולדימר בויסה הגרוזיני, שכיכב בלובליאנה אבל לומד על בשרו שבסיינה החיים הרבה יותר קשים; והסנטר של מילאנו, ג'וזף בלייר.
האקס שלי ואני
ביצת הכדורסל האירופי, מתברר, לא כל כך גדולה. לא פחות מ-18 מפגשים נקרו בסיבוב הראשון בדרכם של שחקנים עם אקסיות מיתולוגיות שלהם. חלקם שיחקו טוב יותר באופן אישי, חלקם פחות, אבל בסופו של דבר הצליחו אותם שחקנים להשיג רק 5 ניצחונות לעומת 13 הפסדים.
מכבי ת"א הפסידה פעמיים, משני צידי המתרס. במחזור השני היא הפסידה לאולימפיאקוס של קווינסי לואיס, ששיחק אצלה לפני שלוש שנים ונתן באותו ערב לא פחות משליש מכלל תרומתו לאורך הסיבוב. אבל גם במקרה הפוך, כששחקן צהוב התארח אצל אקסית שלו, זה לא עזר. וויל סולומון קלע 28 באבדי איפקצ'י, אבל אפס פילזן היתה זו שניצחה.
לפנייה לכתב/ת 
