שתף קטע נבחר

ישראל מחכה לסנטה קלאוס

למה שהרחובות לא יתקשטו גם כאן? האטימות לכל סממן דתי שאינו יהודי אוטמת אותנו בפני העולם, שאנחנו כל-כך רוצים להיות חלק ממנו

יום חג היום. תסתכלו מסביב - אילו צבעים מרהיבים. איך הרחובות מקושטים ועוטים חג. איך חלונות הראווה ססגוניים ושמחים מאי-פעם. איזו שמחה ואושר על פני כולם. אם כמוני, אתם לא רואים את כל זה, אלא רק מנסים לדלג מעל השלוליות ברחובות הרטובים של תל-אביב - זה בגלל שאנחנו יחידי סגולה. למעשה עם סגולה. כשכל העולם המערבי חוגג, אנחנו חייבים להדגיש במופגן שאצלנו לא יהיה סימן וזכר לחג המולד.

 

חג המולד אינו החג שלי כיהודיה, ולא עולה על דעתי להעניק בו מתנות לבני משפחתי. אבל כבת לעם שרוצה להיות אור

לגויים, אני מבקשת למצוא קודם חלק ונחלה בין הגויים. אני רוצה שהמדינה שלי תהיה פתוחה לעולם, תדבר איתו בשפתו, תזמין אליה תיירים, גם אלה שהם לא יהודים מבית טוב, אלא סתם אנשים שחושבים שישראל היא מקום אטרקטיבי ומעניין ששווה ליהנות מההיסטוריה שלו ומנופיו. אבל כדי שהם יבואו, הם צריכים להרגיש רצויים. כדי שהם ירגישו רצויים, אסור לנו להתכחש אליהם.

 

ההתעלמות הישראלית מחג המולד אינה נובעת מכך שזה אינו חג יהודי. יהודים יכולים לשמוח גם בשמחת אחרים. אבל האורתודוכסיה היהודית הנחילה לנו תפיסה של צרות אופקים ובעיטה בכל מה שעלול להתחרות עם עולם האמונות והטקסים שלנו. איזה נזק היה נגרם אם גם ברחובותינו היו מתקשטים כמחווה לעשרות אלפי תיירים, שהיו שמחים מאוד לחוג את חג-המולד בעיר הקדושה להם ביותר? האם משהו היה נגרע מאופייה היהודי של מדינת ישראל אם היינו מנצלים את ההזדמנות העסקית, השיווקית והתדמיתית הזאת, ומשקיעים בחגיגות בערי הולדתו וצליבתו של ישו? במקום שננצל את העובדה שישראל היא מרכז שלוש הדתות המונותיאיסטיות, אנו מצליחים בכל פעם להפוך את הדבר למקור לבעיה ומחלוקת.

 

העניין נוגע כמובן לא רק ליחסינו לנוצרים מהעולם, המבקשים לחגוג בישראל את נוצריותם. ביננו חיים כ-150,000 נוצרים עולים מברית-המועצות לשעבר, ערבים ועובדים זרים, שנאלצים לחגוג את חגם החשוב ביותר כמעט בהיחבא, בשולי החברה. מדוע שהמדינה לא תחבק את אזרחיה החוגגים? ממש כפי שכל איש ציבור נוצרי בניו-יורק לא שוכח בימים אלה לברך את תושבי העיר ב"האפי האנוקה", מתבקש היה לשמוע גם מאישי הציבור שלנו מברכים את האזרחים הנוצרים במלים המפורשות: "חג מולד שמח".

 

אלא שהאטימות הממסדית הישראלית לכל סממן דתי שאינו יהודי, סוגרת ואוטמת אותנו בפני העולם שאנחנו כל-כך רוצים להיות חלק ממנו. ההתעלמות מכל מה שקדוש, פרט למה שקדוש לנו, מאפשרת לנו לא רק להזניח את האתרים הקדושים לנצרות, אלא גם להרים את חומת ההפרדה בתוואי שהופך את הדרך מבית-לחם לירושלים המזרחית והעיר העתיקה לויה דלורוזה עבור כל חוגג.

 

החברה החילונית, שבטוחה מספיק ביהדותה, אינה צריכה להיכנע לתכתיבי חוסר הביטחון של האורתודוכסיה הגלותית, המבקשת לסגור אותנו בדלת אמות. ההגיון התיירותי, הכלכלי והאזרחי - אילו היו חופשיים מהכבלים האלה, היו מאפשרים לאזרחים ולתיירים הנוצרים לחגוג היום את חג המולד בגאון, וליהודים להסתכל מהצד ולחייך מתוך השתתפות בשמחתם של אחרים.

 

שיהיה לכולם חנוכה שמח וחג מולד מאושר.

 

  • למגיבים: ציינו תחילה אם אתם תומכים בתוכן המאמר או מתנגדים לו 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים