התחילו שנה בריאה: כך תעשו את זה טוב יותר

• לחיזוק המערכת החיסונית של התינוק: אמבטיה עם טיפת לבנדר על בסיס יומי, מגיל חודש ומעלה.
  
• שיטה נוספת: תיפוף על בלוטת הטימוס, שנמצאת במרכז החזה, לכיוון הגרון. היא האחראית לגדילה ולמערכת החיסונית, והתיפוף עליה ממריץ אותה ומגביר את פעילותה.
  
• עם הופעת סימנים ראשונים להתקררות: שאיפת אדים עם תה קמומיל.
  
• לחיסול נזלת: סוחטים מיץ מבצל, מספיגים צמר גפן ומחדירים לנחיריים.
  
• סירופ בצל ודבש לשיעול: פורסים בצל לפרוסות דקות, מכסים בדבש, מניחים להשהיה ללילה ולמחרת שותים מהסירופ שנוצר. הוא מכייח ומקל שיעול.
  
• למניעת הידבקות: אם מישהו מבני הבית חלה, השתמשו במבער עם שמנים אתריים כדי לטהר את האוויר מווירוסים. השמנים המתאימים הם אקליפטוס, הדס, לימון, לבנדר, מנטה ואורן.
  
• לכאב גרון: כדאי לגרגר כוס מים חמימים עם כף מלח וכמה טיפות מיץ לימון טרי, מדי שעתיים.
  
• לחימום ולחיזוק הגוף: שותים תה מזנגביל ומקלות קינמון, מומתק בדבש.
  
• לדרכי הנשימה: דבש וכורכום מחטאים את דרכי הנשימה, מקילים שיעול ומייבשים ליחה. מומלץ לערבב כמויות שוות של כורכום ודבש ולאכול כפית או שתיים, שלוש פעמים ביום.
  
• למניעת הצטננות: מרק עוף אמיתי – כזה שמבושל מעוף טרי, בצל, בטטה, גזר, לפת, סלרי ופטרוזיליה – יעיל במניעת הצטננות. לא בכדי הוא נחשב לאנטיביוטיקה של האם היהודייה. (שיר-לי גולן-מאירי)
  

איך מפחיתים את עוצמתם?

1. מכירים בפחדים, נותנים להם לגיטימציה, לא כועסים על הילדים ולא צוחקים מהם.
   
2. מדברים על החורף ומתארים את התופעות שנלוות לו בעזרת סיפורים, קלטות ויצירות מוזיקליות, כמו 'ארבע העונות' של ויוולדי.
   
3. מסבירים את התופעות באופן הגיוני ומדעי, בהתאם לרמת ההבנה של הילד, בעזרת אנציקלופדיות לילדים. בהסברים אפשר ורצוי להדגיש את ההיבטים החיוביים של התופעות ואת העובדה שהן חולפות במהירות והשמש שוב זורחת.
   
4. אם צפוי לילה סוער במיוחד – כדאי לדבר על כך מראש בערב.
   
5. אם הילד מתעורר בבהלה – כדאי לגשת אליו ולשבת בחדרו עד שיירדם, ואפשר גם לפתוח מעט את התריס, לאפשר לו לראות את הנעשה בחוץ ואפילו להוציא יד ולחוש את הגשם והרוח.
   
6. במידת הצורך – אפשר להכניס את הילד למיטת ההורים. הקירבה הפיזית והחום תחת השמיכה המשותפת מגבירים את תחושת הליכוד המשפחתית ואת הביטחון בהורים. (שיר-לי גולן-מאירי)
   

שיני חלב בריאות, מסביר ד"ר מתן אביטל, מומחה לשיקום הפה מרשת מרפאות מכבידנט, מאפשרות התפתחות תקינה של מערכת הלעיסה. הן גם שומרות מקום בלסת לשיניים הקבועות, והרס בהן יכול לגרום לזיהום ולפגיעה בנבט השן הקבועה, שכלואה בלסת ואמורה לבקוע עם נשירת שן החלב.

אז איך שומרים עליהן?

1. עם בקיעת השיניים מומלץ לנקותן בעזרת מברשת קטנה ורכה בעדינות ותוך שימוש במשחת שיניים לילדים. רצוי לצחצח את השיניים פעמיים ביום – אחרי ארוחת הבוקר ולפני השינה.
   
2. רצוי לצמצם ככל האפשר צריכת ממתקים ושתייה ממותקת בקרב הילדים. חיידקים שנמצאים בפה באופן טבעי מצטברים על שכבת שאריות המזון שמצטברת על השיניים ומפרקים את הסוכר שהיא מכילה. אחד מתוצרי הפירוק הוא חומצה ציטרית, שמעכלת את חומר השן ויוצרת חור.
   
3. לפני השינה ובלילה – רצוי שהשתייה תהיה מים בלבד.
   
4. כדאי לברר ברשות המוניציפלית לגבי נוכחות פלואור במי השתייה וכמותו, ואם היא נמוכה אפשר להשתמש בתוספי פלואור. זאת כיוון שהפלואור תורם להיווצרות זגוגית שן עמידה בפני עששת (ה'חורים' בשיניים).
   
5. מגיל 3 – כדאי להביא את הילד לבדיקה אצל רופא שיניים כדי לוודא שאין נגעים שדורשים טיפול. אם מזהים בגיל מוקדם יותר כתמים חומים או שחורים על השיניים, רצוי להקדים את הביקור הראשון.
   
6. מגיל 4 – מומלץ להגיע עם הילד לבדיקה שגרתית מדי חצי שנה.
   
7. לפעמים מומלץ לבצע איטום חריצים – ציפוי החריצים בשיניים הטוחנות בחומר פלסטי, שמונע את חדירת החיידקים לחריצים וכך מונע התפתחות עששת. הטיפול הראשון מתחיל עם בקיעת השיניים הטוחנות החלביות האחוריות, ובגיל 6-7 עושים איטום חריצים לטוחנות הקבועות שבקעו. (שיר-לי גולן-מאירי)
   

איך עושים את זה?

1. התקינו סורגים בחלונות או השתמשו באביזרים שיגבילו את פתיחת החלונות ל-10 ס"מ בכל חדרי הבית. דאגו לפתח אחד בבית שבו לא יהיה סורג קבוע ויאפשר מילוט בשעת חירום.
   
2. הרחיקו מחלונות רהיטים כמו מיטות ושידות.
   
3. התקינו מעקה תקני בכל גרם מדרגות.
   
4. אל תאפשרו לילדים לשחק על אדן החלון ובמדרגות.
   
5. משחק במרפסות ועל גגות בעלי מעקות – בהשגחת מבוגר בלבד.
   
6. שימוש בקומה העליונה במיטת קומתיים מומלץ לילדים מעל גיל 6.
   
7. אין להשאיר תינוקות לבד, אף לא לרגע, במקום שממנו הם עלולים ליפול, כמו שידת החתלה או מיטת הורים.
   
8. בכיסא אוכל, בעגלה ובטרמפולינה יש להקפיד על חגירת התינוקות.
   
9. יש להתקין שערים בראשו ובתחתיתו של כל גרם מדרגות בבית שבו יש ילדים עד גיל 3. דאגו שהשער יהיה סגור תמיד.
   
10. סל-קל יש להניח על הרצפה ולא על רהיטים ולהקפיד תמיד לחגור את הילד ברצועות.
    
11. אין להשתמש בהליכון. הוא לא תורם להתפתחות הילד ועלול לגרום לפגיעות. (שיר-לי גולן-מאירי)
    

בטיולים המשפחתיים גדלה הסכנה לפגיעות כמו כוויות, חתכים, תפיסת שרירים, בחילות, שלשולים ועקיצות. דודו פפו, יו"ר סניף תל אביב של הסתדרות הרוקחים, ממליץ על מוצרי החובה בתיק העזרה הראשונה כשיוצאים לטיולים האלה:

1. לעקיצות ואלרגיות: ג'ל להרגעת העור בעקבות גירודים, עקיצות ואלרגיות, שמקרר מיידית את האזור, מטפל במקור הגירוי ומרגיע את העקצוץ. כדאי להצטייד גם בכדורים נוגדי אלרגיה, וכמובן בתכשירים שדוחים יתושים וחרקים.
   
2. לשלשולים, עצירות וכאבי בטן: כדורים לטיפול בסימפטומים כמו כאבי בטן, נפיחות ובחילות ותכשירים להקלת עצירות. במקרה של חום – חשוב לפנות לרופא.
   
3. לפצעים, כוויות וחתכים: משחות מחטאות או תחליפי יוד, גזות סטריליות ופלסטרים לפצעים ולחתכים ותכשירי אלוורה לכוויות.
   
4. לחום וכאבים: תרופות להורדת חום ולהקלת כאבים וטיפות אוזניים להקלת כאבים מהסוג הזה.
   
5. לכאבי שרירים ונקעים: משחות ותכשירים שמכילים חומרים אנטי דלקתיים, וכן תחבושות אלסטיות.
   
6. לכאבי גרון ונזלת: טבליות מציצה ותכשירים להקלת הגודש באף, בהתאם לגיל.
   
7. לבחילות: תכשירים הומאופתיים מקילים.
   
8. לפטריות ושפשפות: קרמים קוטלי פטרת. (שיר-לי גולן-מאירי)
   

תינוק סרבן-אוכל הוא בעיה שמטרידה הורים רבים. לפעמים ההורים נלחצים ללא סיבה, אבל במקרים מסוימים התינוק באמת לא אוכל, דבר שצריך להדליק נורה אדומה.

למעשה, 7% מהתינוקות בישראל סובלים מהפרעות אכילה בשנה הראשונה לחייהם, כך עולה מנתונים שנאספו בבית החולים לילדים אלי"ן. התסמינים כוללים אכילה מועטה, קושי ללעוס, קושי לשתות מבקבוק או לינוק, סירוב לאכול או לשתות ופליטות והקאות מרובות.

לא רק שרבים מההורים לא מודעים כלל לבעיה, אצל שליש מהתינוקות שסובלים מהפרעות אכילה הסיבה היא בעיות בקשר עם ההורים, מסבירה ד"ר מורית בארי, מומחית לבעיות אכילה שמנהלת את המרפאה להפרעות אכילה באלי"ן. "האכלת התינוק היא הפעולה הראשונה שהאם עושה אחרי הלידה. כשתינוק או ילד קטן לא אוכלים, הם מסכנים לא רק את שלומם המיידי, אלא גם את עתידם. ידוע שהמזון חיוני להתפתחות המוח בגיל הצעיר", אומרת ד"ר בארי.

לפעמים הבעיה חמורה כל כך, עד שהילדים מגיעים למצב של אנורקסיה והרעבה עצמית, שאמנם שונה מזו של גיל ההתבגרות, כי התינוקות לא מרעיבים את עצמם כדי לרזות, אבל פעמים רבות הגורם להפרעה הוא רגשי.

ד"ר בארי נותנת 10 עצות ליולדת איך להאכיל נכון את הרך הנולד, וחשוב יותר, איך לזהות בעיות אכילה שעלולות להשפיע על התפתחותו בטווח הארוך:

1. שעת האוכל היא שעת איכות עם תינוקכם. הירגעו. השתדלו להימנע מעיסוקים אחרים בזמן האוכל. כבו את הטלפון הנייד. 
   
2. היו קשובים לסימנים שמראה התינוק. האם נוח ונעים לו בזמן האוכל? תגובה מהירה לרצונו תמנע תסכול ובכי.
   
3. הקפידו על קשר עין עם התינוק. שוחחו איתו. הארוחה שלו היא אירוע תקשורתי וחברתי לא פחות מארוחה שלכם עם חברים. 
   
4. אי שקט בתחילת הארוחה: לפעמים רעב גורם לאי שקט, והילד מתקשה להירגע לקראת האוכל. הציעו לו אוכל במרווחי זמן קצרים יותר. 
   
5. אי שקט בזמן הארוחה: תנו לתינוק לנוח ולפלוט אוויר. בהאכלה מבקבוק – בדקו שזרימת החלב לא חזקה/חלשה מדי. אי שקט בעת הארוחה עלול להעיד על כאב בשל דלקת מקומית. היוועצו ברופא.
   
6. אי שקט אחרי הארוחה: האם התינוק פלט אוויר? האם צריך להחליף לו חיתול? במקרה של אי שקט מתמשך ופליטות רבות כדאי להיוועץ ברופא הילדים בנוגע לרפלוקס (חזרת מזון מהקיבה לוושט). 
   
7. תיאבון ירוד: אם הילד עולה במשקל, אין חשיבות לכמות שהוא אוכל. אם הוא לא עולה במשקל, היוועצו ברופא הילדים. אם הרופא לא מצא סיבה לחוסר התיאבון והילד לא עולה במשקל, פנו למרפאת האכילה הקרובה למקום מגוריכם. 
   
8. הקאות: אם הילד עולה במשקל וההקאה מתרחשת בתדירות לא גבוהה, התעלמו. ילד שמקיא הרבה ו/או לא עולה במשקל זקוק להערכת רופא ילדים. אם רופא הילדים ורופא גסטרואנטרולוג לא מצאו סיבה להקאות והילד לא עולה במשקל, פנו למרפאת אכילה. 
   
9. חוסר עלייה במשקל: נהלו יומן אכילה ונסו לשקול את התינוק לפני ההנקה ואחריה. אפשר להגדיל את כמות החלב בשדיים על ידי הנקות תכופות. 
   
10. אם התינוק מסרב לאכול בעודו ער ומקבל מזון רק תוך כדי שינה, פנו למרפאת אכילה. (ליאת משאט-פריזם)
    

דכדוך אחרי לידה הוא תופעה שכיחה שמתאפיינת בעצב, בדכדוך, בבעיות שינה, בבכי ללא סיבה, ולפעמים אפילו בתחושה שלילית כלפי התינוק, מלווה ברגשות אשם.

פרופ' מרק גלזרמן, מנהל בית החולים לנשים ויולדות על שם הלן שניידר, מסביר שהתופעה מופיעה ימים ספורים אחרי הלידה, ולהבדיל מדיכאון אחרי לידה היא חולפת בדרך כלל בתוך כמה ימים. פרופ' גלזרמן מציע טיפים להתמודדות עם הדכדוך:

• זכרי שאת לא לבד. כל יולדת שנייה סובלת בצורה זו או אחרת מהתופעה.
  
• קרוב לוודאי שהתופעה קשורה לשינויים הורמונליים שמתרחשים בגוף אחרי הלידה. לכן אל תדאגי, המרה השחורה תחלוף עד מהרה.
  
• הקפידי על מנוחה רבה.
  
• גייסי תמיכה רחבה מבני משפחה ומחברות. התמיכה תעזור לך לעבור את הימים הקשים.
  
• אם הדכדוך לא חולף ונדמה לך שאת שוקעת בדיכאון של ממש – פני לפסיכולוג להתייעצות. (שיר-לי גולן-מאירי)
  

להתפתחות הראייה של התינוק בינקות יש השפעה על התפתחותו הכללית, ולכן גילוי מוקדם של כשל ושל ליקויי ראייה בקרב תינוקות הוא משמעותי ועשוי למנוע נזקים בלתי הפיכים.

לדברי ד"ר סטיב וונטש, המנהל המקצועי של רשת מכבי ממבט ראשון, תינוקות וילדים לא מסוגלים לדעת עד כמה טוב הם רואים. מובן שהם לא יכולים לדווח על בעיות ראייה כמו טשטוש או ראייה כפולה. לכן, מדגיש ד"ר וונטש, חשוב שההורים יהיו ערניים לתגובות התינוק ולסימני מצוקה מצידו ויקפידו על בדיקות תקופתיות אצל אופטומטריסט או רופא עיניים מומחה לילדים החל מגיל שישה חודשים.

הוא גם מסביר איך לעשות בדיקות מעקב אחרי כושר הראייה של התינוקות בבית:

• בגיל 0-3 חודשים: התקרבו אל התינוק מזוויות שונות ודברו אליו תוך כדי תנועה. התינוק אמור להסתובב אל כיוון התנועה.
  
• בגיל 4-6 חודשים: קרבו את פניכם לפני התינוק והזיזו אותן באיטיות מימין לשמאל, מלמטה למעלה, לרוחב שדה הראייה שלו. בדקו אם הוא עוקב אחריכם. בנוסף, תלו צעצוע נייד מבריק מעל מיטת התינוק במרחק של כ-40 ס"מ ממנו ובדקו שהוא מעורר את תשומת לב התינוק ומביא אותו להסתכל עליו.
  
• בגיל 6-12 חודשים: תלו צעצוע נייד במרחק של כ-30 ס"מ מהתינוק, כך שהוא יוכל להושיט את ידיו ולאחוז בו, ובדקו שהוא אכן עושה את זה. (שיר-לי גולן-מאירי)
  

ילדים, בייחוד עם הגיעם לגיל בית הספר, מייחסים חשיבות רבה למקומם בחברת הילדים האחרים ולקשרים החברתיים שהם יוצרים. אלא שלא תמיד קל להם לפתח קשרים כאלה עם בני גילם.

דיאן לוין, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום הבריאות בשירותי בריאות כללית, מציעה להורים טיפים שיעזרו לילדיהם ליצור חברויות טובות:

1. עודדו את הילדים לפעילות חברתית בשעות אחר הצהריים, בדקו איתם אפשרות ללכת לחוגי ספורט או יצירה שבהם יפגשו ילדים וישחקו איתם, ואגב כך יפתחו את יכולתם לעבודה בצוות.
   
2. גלו עניין בחברים של הילדים, הזמינו אותם לביתכם ואפשרו לילדיכם לבקר אצלם.
   
3. צרפו חברים של הילדים לפעילויות משפחתיות שלכם, כשזה מתאים.
   
4. חזקו בילדים את תחושת הערך העצמי שלהם ואת האמונה שלהם ביכולתם. כך הם יהיו פעילים ויצירתיים יותר בבית הספר וגם יעמדו בהצלחה מול לחצים חברתיים של בני גילם, כשהם 'נדרשים' להתנהג באופן שלא תואם את הבנתם ותפיסתם. לצורך כך הציבו להם משימות שיוכלו לבצע והתייחסו בחיוב לביצוע מוצלח.
   
5. תנו לילדים הזדמנויות להתמודד בכוחות עצמם עם קשיים שהם מסוגלים להם ואל תזדרזו לפתור עבורם בעיות.
   
6. בטאו שוב ושוב את ההערכה והאהבה שאתם חשים כלפי הילדים, את הרצון לבלות עימם חלק מזמנכם, את חשיבותם בחייכם ואת הערך הרב שיש להם בעיניכם. (שיר-לי גולן-מאירי)
   

"חשוב שארוחות העשר ששולחים עם הילדים לבית הספר, בכל גיל, יהיו ארוחות מאוזנות ומשביעות שמתבססות על כל אבות המזון", אומרת הדיאטנית הקלינית עמליה אשד, מחברת הספר 'דיאטת עשרת השבועות'. ארוחה מאוזנת תורמת להרגשת שובע ולתחושת השקט של הילד, לריכוז ולשיפור הזיכרון בטווח הקצר.

לפניכם כמה עצות איך לעשות את זה נכון:

1. הכינו את הכריכים עם לחם, לחמניה או פיתה מקמח מלא.
   
2. כדי לספק את המרכיב החלבוני בארוחה מומלץ למרוח על הלחם ממרחים שונים, לדוגמה: חומוס, גבינה, חביתה, חמאת בוטנים, נתחי בשר דלי שומן (פסטרמה) וממרחי טופו לילדים שאוהבים.
   
3. יש לשלב בכריך פרוסות של ירק, ולהוסיף לתיק פרי.
   
4. יש לצייד את הילד בבקבוק מים אישי (קפוא בימים החמים), ואם אין ברירה, במיצים מדוללים.
   
5. עדיף לוותר על ממרח השוקולד. אם אין ברירה, יש לאפשר לילד לבחור יום אחד בשבוע שבו הוא יקבל כריך שוקולד.
   
6. ערבו את הילדים בהכנת האוכל. ילדים נוטים לאכול יותר את ארוחת העשר אם הם עזרו בתכנונה ובהכנתה.
   
7. יש ילדים שאוהבים לאכול את אותו דבר כל יום. אבל אם הם משתעממים, השתמשו בסוגים שונים של לחם. נסו לחתוך את הסנדוויצ'ים, הפירות והירקות בצורות שונות כדי לגוון את המראה והמרקם.
   
8. אם הבוקר שלכם לחוץ ועצבני, הכינו את תיק האוכל כבר ערב קודם. (ליאת משאט-פריזם)
   

מציצת אצבע יכולה להיות דרך מרגיעה להעביר את הזמן עבור ילדכם הפעוט, אבל גם עלולה להוביל לחשבונות מנופחים אצל רופא השיניים בהמשך הדרך.

מציצת אצבע אחרי שהשיניים הקבועות צומחות יכולה לגרום לבעיות בהתפתחות התקינה של הפה ובמערך השיניים, מסבירים באגודה האמריקאית של רופאי השיניים. הדבר גם עלול לגרום לשינויים קבועים בחלק העליון של הפה. ילדים צריכים להפסיק למצוץ אצבע עד התקופה שבה שיניהם הקבועות הקדמיות מוכנות לבקוע, לרוב בין גיל שנתיים לארבע.

כדי לסייע לילדכם להיגמל מההרגל המגונה שבחו אותו על כך שהוא לא מוצץ אצבע, במקום לנזוף בו כשהוא עושה את זה. בנוסף, נסו לאתר את המקור לחרדה שלו, שכנראה מעודדת את ההרגל הזה מלכתחילה. אם זה לא הועיל, חבשו את אצבעו או בקשו מהרופא להמליץ על תרופה מרירה לציפוי האצבע. (ליאת משאט-פריזם)