צה"ל מציג: המילואימניקיות בפעולה

הכוח הנשי: בפיקוד צפון נערך השבוע לראשונה אימון להקמת יחידה חדשה, רובה המוחץ על טהרת חיילות במילואים - מדריכות ביחידות השדה. המחזה הלא שגרתי נראה בבסיס אליקים, המהווה את בסיס ההדרכה של פיקוד הצפון. עשרות מילואימניקיות הציפו את הבסיס. רובן הגיעו עם חיוך, נהנו להתרפק על זכרונות העבר ועל ריח אבק השריפה. בין לבין, אפילו הספיקו לעשות קצת שפם, וגם לקטר.

"במשך השנים", הסביר ל-ynet אחד הקצינים בבסיס, "הצטברו הרבה מדריכות ששירתו כאן והיוו את חוט השדרה בכל הקשור להכנת כוחות למגוון פעולות. תמיד נהגנו לזמן חלק מהבנות לשירות מילואים קצר, אבל הדבר לא היה מעוגן תחת קורת גג אחת והיו נוצרים פערים אפילו עד כדי ביטול אימון כתוצאה מחוסר במדריכה המתמחה במקצוע מסוים".

 צילום: ענת ברשקובסקי

המדריכות בצה"ל עוסקות במגוון תחומים, החל מקליעה, מרגמה, סוגיות שונות במערך החי"ר, נגמ"ש ומשוריינים אחרים. "הבנו שיש צורך להקים יחידה מסודרת, כך שנוכל תמיד לזמן את המדריכות הנחוצות לנו ולא לפגוע באימונים השוטפים", הסביר הקצין. "יש בהחלט מוטיבציה אצל הבנות", אמר הקצין בהתלהבות, והן יסייעו לנו במגוון פעולות הדרכה".

מדובר במילואימניקיות שרובן השתחררו בשש השנים האחרונות. לפי החוק היבש, הן צפויות להיקרא למילואים עד גיל 38 ולמשך שבועיים בשנה, ולהדריך הן את אנשי המילואים של צה"ל ואת היחידות בשירות סדיר של הפיקוד. אולם בפועל, אף אחת מהן לא תגויס עד גיל כל כך מתקדם. מי שלא ממש חפצה בבוץ, ירי ומיטות שדה, תוכל להשתחרר מיידית מהעול כשתהפוך לאמא.  

"מורה במילואים? לא שמעתי על דבר כזה"

ואיך הסביבה מקבלת את זה? רחל, מורה לחינוך מיוחד במרכז, הפתיעה את הנהלת בית הספר עם צאתה למילואים. "המנהלת פנתה אלי בתמיהה וכך גם התלמידים, הם לא יודעים מה לעשות איתי. אמנם זאת חופשת חנוכה לתלמידים, אבל הצלחתי להעמיד את כל משרד החינוך על הרגליים עם המילואים האלה. המנהלת אמרה לי שאף פעם לא הייתה לה מורה שיצאה למילואים".

הדס פוטשניק, בת 25, סטודנטית לתואר שני למדעי החיים, הייתה באמצע הניסוי המסכם של התואר, כאשר נאלצה לשים עליה את המדים הירוקים. "אם יקרה משהו לניסוי אני לא יודעת מה אני אעשה. זאת עבודת מחקר של כמה שנים והכל עשוי ללכת לפח בגלל שלצבא יש קפריזות".

רוזלין השתחררה לפני כשנה: "אני, בשונה משאר הבנות, הצעירה בחבורה. אני עדיין לא סטודנטית אך אני ניגשת לבחינת הפסיכומטרי ביום ראשון הקרוב. במקום לשבת בבית וללמוד אני כאן, משחקת בנשק".  

ריח אבק השריפה העלה אצל ליז כהן זיכרון לא כל כך נעים. "בפעם הראשונה שיריתי בנשק בצבא ירדו לי דמעות, היום כשירינו בנשק פשוט התפתחה לי מיגרנה נוראית מריח אבק השריפה, אבל התאוששתי".

יפה, מש"קית הקישור של החטיבה, משוכנעת ש"בנות זה עם קשה, לא כמו גיוס בנים. דיברתי עם בחורה שהתחתנה והתגרשה וכבר שנה שהיא יושבת בבית בדיכאון ולא עובדת או עושה משהו אחר. אותה למשל לא גייסנו".