המשקל של אריק, הטחורים של בוש

הידעתם כי נשיא ארצות-הברית, גורג' וו. בוש, סובל, בין השאר, גם מטחורים? שהנשיא הקודם, ביל קלינטון, סבל גם מנזלת אלרגית? מידע רפואי בעל חשיבות עליונה זה הוא נחלת הציבור האמריקני והעולמי כולו בזכות החוק המחייב גילוי מלא של מצבו הרפואי של המנהיג. המעיין בתיקים הרפואיים הגלויים של שליטי עולם אלה אינו יכול שלא לתמוה באם אכן נדרשת מידה שכזאת של חשיפה רפואית לציבור.

אין עוררין על העובדה כי בעיות רפואיות חמורות של מנהיגי מדינות, העלולות לגרום לפגיעה בשיקול דעתם, חייבות להיות מובאות לידיעת הציבור שגורלו האישי תלוי באותם מנהיגים. ואולם מכאן ועד לחובה לגילוי מלא ומפורט של כל התיק הרפואי של המנהיג ארוכה הדרך, ובינתיים נפגעת ללא צורך זכותו הבסיסית של המנהיג לצנעת הפרט. לא בכדי נשבע כל רופא בעולם בעת קבלת תוארו את שבועת היפוקרטס. צנעתו הרפואית של כל אדם היא מהזכויות הבסיסיות ביותר לה זכאי כל בן אנוש, ומהווה את אחד מאבני היסוד שהן מנשמת אפה של הרפואה בכל הדורות. מנהיגים הם קודם לכל בני-אדם, וככאלה זכאים אף הם להנות מאותה זכות בסיסית של צנעה.

משנפגם, או משעלול להיפגם כושרו של מנהיג אומה לשיקול דעת, חובתם של רופאיו להביא מידע מדויק זה לידיעת הציבור, ממש כשם שמוטלת עליהם חובה דומה לגבי כל חולה שמגבלותיו הרפואיות עלולות, לדוגמה, לסכן את הציבור אם יינתן לו רישיון נהיגה. ואולם בעוד שהמחוקק בכל מדינה בעולם הגדיר לרופאים במדויק מהם אותם מצבים רפואיים המחייבים אותם בדיווח לשלטונות באשר למגבלות במתן רישיון נהיגה, אין בנמצא הגדרה תואמת באשר למצב בריאותם של המנהיגים. וכך אימצה לה כל מדינה דמוקרטית נוהל משלה, שנע בין הקיצוניות של ארצות-הברית לבין רוב מדינות המערב, בהן מוסתר בדרך כלל מצבם הבריאותי של המנהיגים גם אם קיימת בעיה רפואית מסוכנת אמיתית.

חשיפה תיקו הרפואי המלא של ראש הממשלה שרון מעלה לסדר היום את ההכרח בקביעה חוקית של הנוהל הקיים (או לא קיים) בישראל. הצורה בה נחשף התיק ודאי אינה ראויה, וגם לא משרתת את טובת הציבור שלשמה נועדה. כך, למשל, התמקדה מטבע הדברים מרבית תשומת הלב הציבורית בנושא הפגם הלבבי שהיה, ככל הנראה, המקור לאירוע המוחי החולף; אך בעיית אבני הכליה מהן סבל בעבר הוזכרה רק בחטף. באם שרון איננו סובל עוד מבעיית האבנים, מה התועלת שיש בהבאת מידע זה לציבור? מאידך, באם ממשיך ראש ממשלתנו לסבול מבעיה זאת, ובעטייה נזקק לעיתים תכופות לנטילת תרופות חזקות המשככות כאבים - תרופות העלולות לגרום למצבי טשטוש ושהנוטל אותן אסור אף בנהיגה - חייב גם חייב הציבור בארץ לקבל מידע שכזה.

מעבר לכך, מידע רפואי גולמי שיובא בפני הציבור, מקיף ככל שיהיה - הוא חסר תועלת באם לא תתלווה אליו פרשנות רפואית מוסמכת באשר למידת הסיכון הרפואי הקיימת באשר ליכולת תפקודו של המנהיג. בהיעדר פרשנות כזאת, תספק החשיפה אך ורק את יצר המציצנות. וכדי למנוע אפשרות של מניפולציות פוליטיות מכל סוג במידע הרפואי הרגיש, טוב יעשה המחוקק אם יורה על הקמת פורום רפואי מכובד, למשל: ועדה קבועה של שלושה רופאים (נשיאי האיגודים הישראלים לרפואה פנימית, כירורגיה ופסיכיאטריה) אליה יצורפו רופאו האישי של ראש הממשלה ומומחים נוספים לפי הצורך; בסמכות הפורום הזה - ובסמכותו בלבד - יהיה לקבוע מהו המידע הרפואי שיובא בפני הציבור, ומהן השלכותיו באשר לסיכון בתפקודו התקין.

במצב החקיקה כעת, גם לא ברור למי הסמכות לקבוע אם מצבו התפקודי של ראש הממשלה נפגם עקב מצבו הבריאותי

במידה כה קשה, עד כי קיים צורך להעביר זמנית את סמכויותיו למחליפו. השבוע למשל יעבור שרון את התיקון הצנתורי של הפגם במחיצה הבין-פרוזדורית שאובחן בליבו, פעולה המחייבת בדרך כלל הרדמה קצרה. כדי למנוע אפשרות של מניפולציות פוליטיות במצבים מעין אלה, על המחוקק להעניק לאותה ועדת רופאים מומחים קבועה גם את הסמכות הבלעדית להמליץ על העברה זמנית של סמכויותיו של ראש הממשלה.

בעקבות החשיפה התקדימית של תיקו הרפואי המלא של אריאל שרון, נשמעו קריאות דומות לעשות זאת גם עם בנימין נתניהו ועמיר פרץ. הרב רביץ לא המתין, והחליט לאחרונה לשתף אותנו מיוזמתו במידע הקריטי כי עבר בשעתו כריתה של שתי אצבעות בכף רגלו. עד לחקיקתו של החוק הנדרש בנושא, יואילו נא מנהיגינו - המכהנים בשלטון או הטוענים לכתר - להתאפק ולחסוך מאיתנו את כל מכמני תיקם הרפואי, שכן אין זה באמת מעניינו של הציבור לדעת באם הם סובלים, למשל, משפשפת כרונית במפשעתם.

ד"ר יעקב (ג'יי) לביא, מנהל היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר, ומנהל פורום השתלות לב וריאה ב-ynet