שתף קטע נבחר

דעה לא פופולרית. עובדה

כמו שלא היינו מצפים מגוף מסחרי לתקוף אחד מלקוחותיו, גם לא כאשר הוא מסתתר מאחורי "חופש" עובדיו, כך אין לדרוש זאת מזכייני הטלוויזיה. מי שטוען אחרת הוא צבוע

מה לא אמרו ומה לא כתבו על שידורי קשת שנכנעה לדרישת עורך הדין של ישראייר, ומנעה את שידור כתבת התחקיר על החברה שהיתה אמורה להיות משודרת בתוכנית "עובדה"? דיברו על יחסי הון ותקשורת, לעגו לפחדנותה של הנהלת קשת, הזכירו שפנים ואפילו האשימוה בבגידה בשליחותה. המבקרים העוקצניים יותר, נהנו להוכיח עד כמה קשת גיבורה על חלשים אבל חלשה מול חזקים.

 

כיוון שאני כבר רגיל להיות בדעת מיעוט, אני רוצה לנצל במה מכובדת זאת כדי להביע, שוב, דעת מיעוט. אולי אפילו דעת יחיד. על כל פנים, דעה שלא
תקנה לי אוהדים רבים (כמו שיוכיחו בוודאי הטוקבקים).

 

ידוע לכל המלינים, כי זכייני הטלוויזיה מעולם לא התיימרו להיות שומרי החומות של חופש העתונות בישראל ותוכניות שעניינן חשיפת שחיתויות או עוולות אינן אלא אמצעי בידור שמטרתם האחת והיחידה היא לשעשע את הצופים, להשיג

רייטינג גבוה ולשמש פלטפורמה אטרקטיבית למכירת זמן אויר. וזהו. מטרות כגון: תיקון העולם ו/או החברה מעולם לא נזכרו בסדר היום של זכייני הטלויזיה. לא בארץ ולא בעולם.

 

הזכיינים התחייבו אמנם, במסגרת המכרז, לכתבות תחקיר ותעודה אבל הכוונה היא לתוכניות מסוג: שומר מסך, יצאת צדיק ובולדוזר שחושפות נוכלים, עבריינים ומוסדות ציבור המתעמרים באזרחים או את עובדיהם המושחתים.

 

המקום היחיד על המסך שאמור להיות מחויב לנושאים שיש בהם עניין לציבור ומוגן בפני לחצים כלכליים ו/או אחרים הוא שידורי החדשות. ולא אף תוכנית אחרת. זו גם הסיבה שחברת החדשות היא גוף נפרד העומד בפני עצמו. לכל שאר התוכניות יש רק מטרה אחת:לעשות כסף.

 

אחרי הכל, זכייני הטלויזיה הם גופים מסחריים, בבעלות אנשי עסקים שאינם שונים במהותם ובמטרותיהם מן המפרסמים שלהם. ובחלק מהמקרים הם אפילו אותם האנשים. הם מוכרים זמן אויר ללקוחותיהם והדבר האחרון שהם צריכים או צפויים לעשות זה לתקוף אותם ולשבור את מטה לחמם. את זאת יודע כל בר דעת, כולל כל המתייפייפים שרוממות "חופש העתונות" בגרונם.

 

טועה מר מוזי ורטהיים, מבעלי קשת, כשהוא אומר שקשת בכלל לא צריכה להתעסק בתוכנית מסוג "עובדה". היא צריכה, כי היא מביאה רייטינג.אלא שיש להציב בפני האחראים לתוכנית גבולות ברורים, כשהראשון שבהם

הוא: אין תוקפים לקוחות.

 

כמו שלא היינו מצפים מאף גוף מסחרי שיתקוף את אחד מלקוחותיו, גם לא כאשר הוא מסתתר מאחורי "חופש" עובדיו, כך אין לדרוש זאת מזכייני הטלוויזיה. וכל מי שטוען אחרת, הוא צבוע.

 

תשאלו, אם כך, "אז, מי בכל זאת אמור לשמש ככלב השמירה שלנו?" התשובה לכך פשוטה ומתבקשת. הטלויזיה הציבורית. אצלנו זה ערוץ 1 . זהו גוף משוחרר ממטרות רווח, לקוחותיו הם הצופים המשלמים את דמי האגרה ולהם הוא מחוייב. להם ורק להם.

 

לכן, כל הקמים והמתקוממים על "רפיסותה" של קשת, "נובחים" על העץ הלא נכון. הכתובת האמיתית לתקיפותיהם, צריכה להיות, הנהלת ערוץ 1 שאיננו מצליח "להרים" תוכנית נשכנית, חושפנית ולוחמנית, כמו שהיינו מצפים ממנו או כמו שהמבקרים דורשים מ"עובדה".

 

אז למה הם לא עושים זאת ולא תוקפים את ערוץ 1? מהסיבה הפרוזאית שתקיפת ערוץ 1 משולה להתעללות בגווייה.

 

הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים