גם אולמרט יכול?
לא רק אצלנו, גם בארה"ב מנסים לעמוד על קנקנו של אהוד אולמרט, ותוהים אם יצליח להיכנס לנעליו הגדולות של אריאל שרון. העיתונות האמריקנית מציינת את ניסיונו הפוליטי הרב, אך לא שוכחת את היעדר ניסיונו הצבאי ואת העובדה שהוא פחות פופולרי משרון - ולכן, לא ברור אם יוכל ליטול את הסיכונים ששרון נטל בדרך להסדר
אמריקה מתחילה לשאול מיהו אהוד אולמרט והיום (שבת) מופיעות בתקשורת כתבות ראשונות המציגות לציבור האמריקני את ממלא המקום של שרון, כפוליטיקאי רב ניסיון, בעל הופעה מלוטשת ואנגלית מצוחצחת - בצד השאלה הגדולה: האם הוא מסוגל לעמוד במבחן הירושה.
"אולמרט יוצא מצילו של שרון אל קו האש", היא כותרת היום ב"ניו יורק טיימס". היא מציגה את אולמרט כ"איש הימין הראשון הבולט בפוליטיקה הישראלית שקרא לפני שנתיים לנסיגה מרצועת עזה".
כממלא מקומו ראש הממשלה, לפחות למשך כמה חודשים, תהיה לאולמרט הזדמנות להטביע את חותמו על התהליך המדיני לקראת פתרון של שתי מדינות לשני עמים. אולמרט התבטא בעבר על הצורך לבצע נסיגות משמעותיות בגדה, כותב העיתון.
הכסא הריק בישיבת הממשלה ביום חמישי. צילום: איי אף פי
"אבל אולמרט האמביציוזי ולעיתים הנועז, למרות קריירה פוליטית בעיקר בממשלה, מעולם לא זכה לחיבה העמוקה לה זוכה שרון. אין לו גם את הרקורד של אסטרטג צבאי שנון. וכמה פרשנים ישראלים מאמינים שלא יהיה לאולמרט ההון הפוליטי ליטול את הסיכונים ששרון נטל".
הניו יורק טיימס כותב כי "בעוד למר אולמרט יש רקע צבאי קטן, מעט ישראלים יכולים להציג כמוהו ניסיון רב כל כך בממשלה", כותב ניו יורק טיימס,
ומוסיף כי "הוא גם שולט באנגלית אלגנטית ושנונה והוא יכול ליצור קשר ישיר עם קהל אמריקני".
אתר האינטרנט של "טיים" כותב פרופיל על "האיש שעשוי לרשת את שרון". הוא מוצג שם כאיש שהוא "לא דמות פופולרית במיוחד בישראל" והחסר את הרקורד הצבאי והביטחוני של שרון. "וושינגטון טיימס" מציג פרופיל של אולמרט בעמוד השער שלו וכותב שכיון שאף אחד לא באמת אוהב או שונא אותו, יש לו עכשיו הזדמנות לשכנע את הציבור.
"הלוואי שבארה"ב היו פוליטיקאים ברמתו"
אריאנה האפינגטון היא אחת מבעלי הטורים המוכרים בארה"ב. חדה ופרובוקטיבית, אבל במאמר שלה היא משבחת את אולמרט ומביעה תקווה שבבית הלבן ובקונגרס האמריקני יהיו פוליטיקאים ברמתו של אולרמט. האפינגטון נפגשה עם אולמרט בחודש יוני בבית השחקן ריצ'רד גיר, ולמחרת האזינה לנאום שלו במלון וולדורף אסטוריה.
לדעתה, היה ברור שתפיסתו אולמרט על הצורך בנסיגה חד צדדית מרצועת עזה לא נולדה כניסיון לבדוק את המים הפוליטים עבור שרון, כפי שחלק טוענים, אלא מתוך שיכנוע עמוק כי זו הדרך היחידה של ישראל להשיג ביטחון ושלום בר קיימא.
בהופעה בוולדורף אסטוריה אמר אולמרט: "אנחנו עייפים ממלחמות. אנחנו עייפים מלהיות אמיצים. אנחנו עייפים מלנצח. אנחנו רוצים לחיות באווירה שונה לחלוטין של יחסים עם אויבינו. אנחנו רוצים שהם יהיו ידידינו, שותפינו, ושכנינו הטובים. ואני מאמין שזה אפשרי".
האפינגטון כותבת שבבית של גיר ובהופעה למחרת בוולדורף אסטוריה "אולמרט הוא דובר מבריק ונלהב, עם חוש הומור קנטרני". היא מציינת כי בנאומו הוא לא קרא כלל מהכתב.
אולמרט סיפר לה שהוא הצביע נגד הסכם קמפ דיוויד של מנחם בגין עם מצרים: "אמרתי לו שזו שגיאה היסטורית וכמה זה מסוכן ועכשיו אני מצטער שהוא לא חי כדי שאוכל לומר בפומבי שהוא היה חכם ושאני טעיתי. הוא צדק ואני טעיתי. תודה לאל שנסוגנו מסיני".
אולמרט מוצג בכתבה כבעל ניסיון רב ופרגמטי, האיש הנכון ברגע הזה בהיסטוריה של ישראל. הוא "חסר פחד, פרגמטי והמוכן לסכן את העתיד הפוליטי שלו לעשות את המעשה הנכון למען ארצו".
לפנייה לכתב/ת 
