חבל שלא הצלחתי להפגיש בינך לערפאת
אחרי 22 שנה שהעיתונאי ואיש השמאל אורי אבנרי לא החליף מלה עם אריאל שרון, הוא נזכר בכמה רגעי חסד מהעבר, ומאחל לאריק החלמה: "תמיד הצטערתי שלא עלה בידי להפגיש בינך לבין ערפאת בעוד מועד - אולי היית עולה על דרך ההידברות, שהיא לבדה יכולה להביא לשלום אמיתי"
לאריאל שרון, שלום רב!
אני מקווה שבקרוב תהיה מסוגל לקרוא מכתב זה.
זה 22 שנה - מאז פרשת סברה ושתילה - לא החלפנו מלים. כשהיינו נפגשים באקראי, הקפדנו שנינו שעינינו לא תיפגשנה, ושלא נצטרך להחליט אם ללחוץ ידיים או לא.
נעים לי יותר לחשוב על השנים שקדמו לכך, כאשר סיפרת לי על תוכניתך להקים מפלגה שתהיה מורכבת מן הטובים בחברה הישראלית, המצטיינים בכל המקצועות, אנשי שמאל וימין גם יחד. במקום זה הקמת את מפלגת "שלומציון", ולא כדאי להזכיר את ההמשך.
אני שומר לך את חסד השנים ההם, כאשר היית בין הראשונים בצמרת הישראלית שהכיר באפשרות לכרות ברית עם העם הפלסטיני. בספטמבר השחור של 1970, כאשר גולדה מאיר הצילה את כיסאו של המלך חוסיין על-ידי הגשת אולטימטום לנשיא חאפז אל-אסד (אם לא תעצור את חייליך, צה"ל יתערב) היית אתה היחיד בין מפקדי צה"ל שהציע לתמוך דווקא בפלסטינים. אני, מצדי, הייתי אז היחיד בכנסת שהציע את אותו הדבר.
כעבור כמה שנים, ב-1976, כשנודע לך שאני מקיים מגעים סודיים עם צמרת אש"ף, ביקשת ממני לסדר לך פגישה עם יאסר ערפאת. הסברת לי שאתה מתכוון להציע לו שיחולל בעזרתנו מהפכה בירדן ויהפוך אותה למדינה פלסטינית. העברתי את הצעתך לידידי עיצאם אל-סרטאווי, שליחו של ערפאת, והוא חייך (ייתכן שאינך יודע את ההמשך. ערפאת סיפר על כך למלך חוסיין, המלך סיפר על כך לעיתון כווייתי, ושם פורסם כל העניין).
אחר-כך נפתח הדו-קרב הגדול בינך ובין ערפאת. שניכם הייתם לוחמים גדולים. שניכם הייתם מנהיגים בעלי כריזמה. אתה רדפת אותו אלי קבר. עכשיו ירדתם שניכם מהבמה הפוליטית, במרחק של 14 חודשים בלבד זה מזה. תמיד הצטערתי שלא עלה בידי להפגיש ביניכם בעוד מועד - אולי היית עולה על דרך ההידברות, שהיא לבדה יכולה להביא לשלום אמיתי. ומי יודע, אולי אז היית גם לוחץ את ידו.
אני מאחל לך החלמה.
לפנייה לכתב/ת 
אבנרי. "הקפדנו שעינינו לא ייפגשו"
צילום: גבי מנשה
עם ערפאת
צילום: איי פי
מומלצים
