"אהה, אני שמח לראות אתכם, כן?"
מי אמר שהתקשורת מתרכזת רק בנבואות שחורות? הדיווחים על השיפור הקל במצבו של ראש הממשלה השרו אופטימיות על כתב ynet, שמביא בפניכם תסריט עתידני-דמיוני, מתוך תקווה לימים טובים יותר. קבלו את אריק החדש, שהפתיע את כולנו, ששרד את הניתוחים, שצחק על כל ה"הספדים" שנכתבו עליו - ובין הסיפורים לנכדים בחווה מוצא זמן גם לסייע למפלגת קדימה
ברקע, הטלוויזיה משדרת ללא קול תמונות מישיבת הממשלה האחרונה. אהוד אולמרט, ראש הממשלה בפועל, נראה מקריא הודעה מן הכתב. יתר השרים מקשיבים לו. אנשי קדימה סביב שולחן הממשלה נראים מתוחים, פניהם משדרים חוסר רוגע. בחצי מבט, קולט שרון את חבריו ומחייך. הוא יודע שתוך זמן קצר הם יעלו אליו לרגל, יבואו לבקש את עזרתו, את עצותיו.
מאז הפתיע שרון את העולם כולו והחלים לאחר ניתוחיו המורכבים, הוא החליט להישאר בבית, רחוק מאור הזרקורים, רחוק מהפוליטיקה. רופאיו המליצו לו לנוח כמה שיותר, והפעם החליט שרון להקשיב להם. גם בניו, עמרי וגלעד, הפצירו בו לעזוב הכל, לנוח, לתת לזמן לרפא את הפצעים. שרון הבין כי למרות האהדה הגדולה בציבור כלפיו, הוא לא יכול לקחת על עצמו אחריות כה כבדה, בתקופה כה מסובכת, ולהמשיך לנהל את המדינה. הממלכיות, הסביר שרון למי ששאל אותו מדוע הוא לא חוזר לחיים הפוליטיים, מחייבת אותי לפנות מקום לאחרים, לצעירים יותר, לבריאים יותר.
"אריק, אנחנו צריכים אותך"
הטלפון צלצל, אולם שרון התעלם, והמשיך לספר לנכדיו השקועים בפרטים המרתקים על אחד הקרבות שבהם השתתף. מי מבני הבית ענה לטלפון. "זו לשכת ראש הממשלה", אמר גלעד שרון לאביו. "רוצים לחבר אותך לראש הממשלה". שרון הנהן, והושיט ידו אל שפורפרת הטלפון שליד הכורסה. הנכדים, מורגלים בשיחות טלפון חשובות, הבינו את הרמז, ויצאו את החדר. "שלום אהוד", בירך שרון לראש הממשלה. "איך הולך?"
אולמרט לא ביזבז זמן. "תודה, אני בסדר. אבל אריק, אנחנו צריכים אותך. הסקרים לא טובים לאחרונה. אני יודע שאתה צריך לנוח, אבל אני צריך אותך. היועצים אומרים שחייבים להחזיר אותך לתמונה, וכמה שיותר מהר. קדימה מאבדת מנדטים מדי יום".
אולמרט הגזים, אבל שרון שתק. שלושים יום לפני הבחירות, המפלגה שהקים החלה אובדת בערפל, מאבדת מנדטים בצורה די רצינית. שרון תהה מה יבקש ממנו אולמרט. "אני מוכן לעזור", אמר לראש הממשלה, "אבל אתה יודע שאני מוגבל בצעדיי".
אולמרט פרס בפניו את התוכנית שגיבשו יועציו. שרון עצמו ידע על חלק מהתוכניות, ואף אישר אותן. היועצים הוותיקים שלו, אייל ארד וליאור חורב, המשיכו לעבוד עם אהוד אולמרט ולסייע לו במאבק על ראשות הממשלה: הרעיון היה להמליך את שרון בתפקיד נשיא המפלגה החדשה, להפוך אותו למעין "גורו" כל יכול שעל פי חזונו יישק דבר. חלק מהיועצים רצו להפוך אותו בדעת הקהל לסוג של בן גוריון חושב וכותב, שהרחק בביתו בנגב חושב על עתידה של המדינה, על עתיד האומה.
"אעשה כל מה שצריך"
אריק הבין שהוא לא יכול לומר "לא" לאולמרט. הוא גם לא רצה. המפלגה שהוא הקים, אליה גרר אחריו לא מעט פוליטיקאים, עומדת בצומת דרכים רציני. היא אומנם לא היתה נעלמת מעל המפה הפוליטית, אבל בלעדיו – היא נחלשה מאוד. הסיכויים של אולמרט, שנבחר לממשיך דרכו, להרכיב ממשלה יציבה אחרי הבחירות הצטמצמו והלכו. היה צורך במהלך פוליטי משמעותי, דרסטי, אפילו דרמטי.
"אעשה כל מה שצריך", אמר שרון בלאקוניות לאולמרט, "תגיד להם שאני מוכן". אולמרט היה מרוצה: "תודה, אריק. אני מקווה לראות אותך בקרוב". שרון הניח את השפורפרת, ונאנח.
בלשכת ראש הממשלה בירושלים דלקו האורות באותו לילה עד השעות המאוחרות. היועצים ישבו וגיבשו מסמך שיצורף לתקנון קדימה, שיקבע את סמכויותיו של אריק שרון כנשיא המפלגה. מדי פעם הובא המסמך בפני אהוד אולמרט, וזה אישר או מחק מילה פה, מילה שם. היועצים היו צריכים לסיים את העבודה כמה שיותר מהר. אולמרט ושרון היו אמורים להיפגש לפגישה מתוקשרת היטב בחוות השקמים כבר בבוקר. אולמרט בא כדי להציע לשרון, באופן רשמי, את תפקיד נשיא המפלגה, ושרון, מצידו, היה אמור להביע את תמיכתו הפומבית והרשמית בממשיך דרכו, לספר לעם עד כמה הוא סומך על האיש שהיה לצידו בכל המהלכים והפוליטיים והמדיניים המשמעותיים בשנים האחרונות.
מסיבת עיתונאים משותפת
סביב השעה שלוש תם ונשלם ניסוח מסמך הסמכויות של נשיא מפלגת קדימה. שרון, נכתב שם בין השאר, יהיה שותף להחלטות הנוגעות לדרכה של המפלגה. אולמרט קרא, ונתן את האישור להדפיס עותקים סופיים, רשמיים. בדרכו החוצה מן הלשכה, ביקש מאחת המזכירות לחבר לו לרכב את אברהם הירשזון, את שמעון פרס ואת ציפי לבני. הוא רצה לעדכן אותם לפני שדבר המסמך ידלוף, מה עוד שחלק מהם ידעו על כוונתו להחזיר את שרון לתמונה.
בשמונה וחצי בבוקר יצאה השיירה של ראש הממשלה מירושלים לכיוון חוות השקמים.
צוותי התקשורת כבר היו שם, ולחלק מהכתבים הודלף כי מדובר במהלך פוליטי מפתיע ודרמטי. ערוצי הטלויזיה המשיכו בשידורים מיוחדים, עמוסי פרשנים, פוליטיקאים וספקולציות. אף אחד לא רצה לרדת מן האוויר בבוקר פוליטי כה דרמטי מן האוויר.
בשעה עשר, דקות אחדות לאחר מהדורות החדשות ברדיו, הופיעו שרון ואולמרט מול המצלמות בחצר חוות השקמים. המצלמות תקתקו ללא הרף את התמונה ההיסטורית: שרון מניע בעצמו את כסא הגלגלים בו הוא יושב. מאז יצא מבית החולים, שרון לא נראה לבדו מול התקשורת. הוא בוודאי לא דיבר, לא במסיבת עיתונאים.
"אריק, אתה בריא"
שרון פתח: "אהה, אני שמח לראות אתכם, ואני שמח שבאתם עד לנגב הגשום, כן? יש פה אוויר נפלא. אני רוצה לברך את ראש הממשלה אהוד אולמרט, ולאחל לו הרבה הצלחה".
אולמרט הרכין ראשו לאות תודה. "תודה אריק", פתח אולמרט. "אני תמיד שמח לבוא לכאן, והבוקר זוהי שמחה כפולה. אתה בריא, ואני רואה חשיבות מכרעת שתמשיך בחיים הציבוריים. לכן, אני מבקש ממך, אריק, שתחזור לקחת חלק בפעולתה של קדימה, המפלגה שקמה בזכותך, המפלגה שזקוקה לך בימים אלה, כמו המדינה כולה. אנחנו רוצים שתהיה נשיא קדימה, ושתיקח חלק בהכרעות המרכזיות של המפלגה ושל המדינה".
שרון הודה לו, ואמר כי הוא מסכים לקחת על עצמו את המשימה, "כדי לעצב את גבולות הקבע של המדינה ולהוביל אותה לחוף מבטחים". השניים לחצו ידיים, וחזרו פנימה, לתוך הבית. בחוץ, הכתבים שידרו את דברי שני האישים.
למחרת בבוקר, על עמוד שלם, נמרחו תוצאות סקרי דעת הקהל. "קדימה מתחזקת", נכתב באחד העיתונים, ופרשן בכיר כינה את המהלך הפוליטי "מגע הקסם של אריק". גם אולמרט זכה לשבחים. "מהלך פוליטי מבריק", אמר אחד הכתבים ברדיו. "אולמרט עשה את מהלך חייו".
לפנייה לכתב/ת 
