הקלף החדש של פרץ: רפורמה במערכת המשפט

אנשיו של יו"ר מפלגת העבודה, עמיר פרץ, פרסמו אמש (יום ב') הצעה מפורטת לרפורמה במערכת המשפט בישראל, במטרה לייעל את הטיפול באזרח במערכת המשפט ולהפוך אותה לידידותית יותר.

מטרתה המוצהרת של הרפורמה, היא הגברת הנגישות לצדק, וכפי שהסיסמא האנגלית גורסת: להעביר את מערכת המשפט "ממודל הרולס-רויס למודל האופניים". רולס רויס היא מכונית שרק מעט מאוד אנשים יכולים לרכוש, בעוד שהמשפט צריך להיות נגיש כמו אופניים. עם מעט עזרה כל אדם יכול לקנות אופניים ולרכב עליהם. הדבר משפיע על אמון הציבור במערכת המשפט הישראלית שהולך ויורד.

במרכז הרפורמה - מעבר מהמודל הקיים של סיוע משפטי לנזקקים למודל של הגברת הנגישות לצדק. כלומר, לא להסתפק במתן שירותי ייצוג וייעוץ לפרטים נזקקים על ידי האגף לסיוע משפטי ממלכתי, אלא הקמת רשות ממלכתית שתגביר באופן אקטיבי את הנגישות לצדק. הרשות לקידום הנגישות לצדק תפעיל, בין השאר, מערך לאספקת שירותים משפטיים, לרבות שירותי מידע הסברה וחינוך: הרשות תביא "ליצירת מדיניות לאומית מגובשת בנושא הנגישות לצדק" בדרך של שינוי חקיקה ותאמץ גישה מניעתית ליישוב סכסוכים.

על פי המודל, לכל בית משפט יוצמד מרכז מידע ידידותי לבאי בית המשפט, שיספק שירותי ייעוץ והסברה לאנשים בלתי מיוצגים: שירותי תרגום לאלו שאינם דוברים את השפה העברית על בוריה ושירותים אחרים, כמו לדוגמא: כל מתדיין שיגיע למרכז המידע יקבל הערכה מראש על עלות ההליך המשפטי ומשכו. הערכה זו תאפשר לו להחליט אם להתפשר מראש, או אם לשכור שירותי עורך דין. במידת הצורך מוצעות לו שיטות חלופיות לפתרון סכסוכים שמתאימות יותר לצרכיו וליכולתיו.

כמו כן, יועברו סדנאות והכשרות מיוחדות לעובדי בתי המשפט, לרבות שופטים, ויפעלו להקטנת החיכוך בינם לבין אוכלוסיות שונות שבאות להתדיין בפניהם.

סדנאות משפטיות של "עשה זאת בעצמך"

בנוסף, ישפרו את איכות המערכות התומכות בבתי המשפט ותפושט הביורוקרטיה, תחת הסיסמא "האזרח הוא צרכן בית המשפט". לא מדובר ברמת התוצאה המשפטית, כמובן, אלא ברמת השירות המשפטי שניתן לו. כמו כן ייערכו מסעי פרסום על שירותי הסיוע המשפטי לנזקקים שיורחבו, כמו גם תוכניות לחינוך משפטי וסדנאות "עשה זאת בעצמך" לגבי הליכים משפטיים שכיחים (כמו עריכת חוזים ולקיחת הלוואות).

לטובת זאת תפעל מפלגת העבודה להגדלת תקציב הסיוע המשפטי הממלכתי. "לשם השוואה, בשש השנים האחרונות הוקצו בבריטניה 12 דולר מכל 10,000 דולר לטובת סיוע משפטי, בעוד שבישראל תקציב הסיוע המשפטי הממלכתי הוא 86 סנט לכל 10,000 דולר. כך שבריטניה מוציאה פי 14 על סיוע משפטי לנזקקים מאשר מדינת ישראל. בריטניה אינה דוגמא חריגה. זה המצב גם בקנדה, באוסטרליה, באירלנד, בניו זילנד, בהונג קונג, בצרפת, בגרמניה ובמדינות רבות אחרות. בכולן משקיעה המדינה כסף רב בהנגשת מערכת הצדק מתוך הכרת חשיבות הנושא לשמירת הדמוקרטיה", נמסר.

מפלגת העבודה מבטיחה ליישם את רפורמת הנגישות לצדק אם תנצח בבחירות. רפורמה דומה בוצעה בבריטניה על ידי נשיא בית המשפט העליון של אנגליה וולס, הלורד הארי וולף, בשנת 1998. 

אנשי המפלגה מסרו: "מערכת המשפט היא חלון הראווה של הדמוקרטיה. לצד זה היא גם מקור הביטוי הבולט ביותר לריבונותה של המדינה, שכן ביכולתה לשלול את חירותו ולפגוע ברכושו של הפרט. דווקא משום כך על המערכת להבטיח כי מתקיים בה שוויון מרבי. ואולם, בשנים האחרונות גוברת התחושה שאי השוויון חודר באופן בוטה גם אל תוך מערכת המשפט, דבר המערער את יסודותיה. לכן ומתוך אמונה שהמשפט אינו רק כלי לישוב סכסוכים אלא גם מכשיר לשינוי חברתי תהייה מערכת המשפט בישראל נגישה לכולם.