כהנא חי בבית"ר ירושלים

בית"ר ירושלים הפכה זה מכבר בית יוצר לגזענות, אלימות ושנאת ערבים. הקבוצה הפכה למפגע ויש לשקול להוציא את מאות אוהדיה החוליגנים אל מחוץ לחוק ומחוץ למגרש. "כהנא חי" בבית"ר ירושלים.

מפגן האלימות התורן של אוהדי בית"ר באיצטדיון דוחא בסכנין לא היה צריך להפתיע איש. גם תחושות הזעם, העלבון, הרתיעה והתיעוב שחשים אזרחים ערבים רבים כלפי קבוצת בית"ר ירושלים, אינן חדשות. הקבוצה הירושלמית הצהובה והשחורה הפכה מזמן שם נרדף לסיוט עבור האזרח הערבי.

שחקנים ערבים, אזרחים ערבים, האוכלוסייה הערבית בכללותה ונבחרי ציבור ערבים, היו למשיסה עבור אוהדי בית"ר. גם פרנסיה ופטרוניה של הקבוצה המכוערת הזו אסור שיינקו מן החרפה.

התפרעויות בסכנין (צילום: ראובן שוורץ) 

יש להוקיע אלימות במגרשי כדורגל. לא אבנים ולא נפצים. ועל השחתת האצטדיון שאנחנו עמלים על טיפוחו ושדרוגו הנהלת בית"ר חייבת לשלם בתביעה אזרחית של עיריית סכנין. מאות מאוהדי בית"ר התפרעו בתוככי המגרש במופע אימים שנמשך כשעה וחצי מול עיני המשטרה האפטית. 

תארו לכם מצב שבו מאות מאוהדי סכנין מתקיפים בתוך 'טדי' את מאמן בית"ר ואת כוכבי הקבוצה ותוקפים את עמדת השידור. כמה זמן היה לוקח למשטרה כדי להפעיל אלות, פרשים ואולי גז מדמיע, וכמה מאוהדי סכנין היו נעצרים או מוצאים את עצמם מרוסקים בבית חולים?

אהוד אולמרט ראה לא פעם את המראות ושמע את הקולות, אך טרם הגיב. חשוב שדבריו יישמעו. האוליגרך גאידמק קיבל את התופעה כמובנת מאליה בראיון עיתונאי ורק אחרי שהסבירו לו שגזענות זה פוייה ויש לגנותה, לפחות מהפה אל החוץ, סינן משהו.

אין לגלות יחס סלחני כלפי גזענים, אין לתמוך כלכלית בקבוצה גזענית, ואין דו-קיום עם גזענות. וגם אצלנו, על מספר אנשים להפסיק את החנופה כלפי בית"ר. אין גם להשתעשע ברעיון של שחקן ערבי בקבוצה. בית"ר אינה ראויה לכבוד של הכללת כוכב ערבי בשורותיה.