שתף קטע נבחר

התינוק שלא נולד

"לרובנו יש תינוק שלא נולד, משהו שאנחנו מאוד רוצות, משהו שיהפוך אותנו למאושרות ורגועות ברגע שהוא יגיע, אבל בינתיים - כלום". מה עושים? איך מתגברים על התסכול ונחלצים ממערבולת האובססיה שמאיימת להטביע אותנו? אורלי כץ מציעה את אמנות השחרור

לכל אחת מאיתנו, או לפחות לרובנו, יש תינוק שלא נולד. הכוונה היא למשהו שאנחנו מאוד רוצות, חולמות עליו ומשתוקקות לו, משהו שיהפוך אותנו למאושרות ורגועות ברגע שהוא יגיע, אבל בינתיים - כלום. הוא לא מגיע.

 

וזה לא שאיננו פועלות בכיוון, אלא להיפך, אנחנו לא מפסיקות להתאמץ ולהשקיע ובכל זאת החלום מסרב להתגשם, התוצאות המיוחלות פשוט לא מתקבלות. ואז, מה קורה? אט אט אנחנו מוצאות את עצמנו לכודות במערבולת של רגשות עזים, לחצים מיותרים ואובססיה. עד כדי כך שאיננו חושבות כמעט על דבר למעט על הנושא הזה: אם אין לי אז רע לי, לא טוב לי, הקיים מתגמד, ורק כשאגשים את חלומי, אחזור לחיות. לכל הנשים שמזדהות עם ההקדמה הזו - מוקדש הטור הנ"ל. 

 

אמא לא שם בשבילם

 

בתיה, אם לשני ילדים בוגרים הנמצאת בסוף שנות ה-30 לחייה, החליטה עם בעלה להביא לעולם בן זקונים. תינוק שיתרוצץ בבית, יעלה חיוך על השפתיים ויביא אושר ללב. תינוק שימגנט אליו את כולם בחיבוקים, נשיקות ודגדוגים, ויישאר עם הוריו בבית כשהגדולים יעזבו.

 

עם שני ילדיה לא היתה לבתיה כל בעיה בכניסה להריון. והפעם - כלום! בתיה לא נקלטת. בכל חודש לפני מועד המחזור היא מייחלת בליבה להתבדות, מתפללת לאיחור, אבל כמו להכעיס, מופיע המחזור מדי חודש, כאילו מתריס כנגדה: אין סיכוי, הפעם לא תצליחי. בתיה, בעלת תפקיד בכיר באחת מחברות ההייטק, החלה בסדרת טיפולי הפריה. היא עברה מטיפול לטיפול, ועדיין - אין קליטה!

 

כתוצאה מכך, רמת התפקוד שלה בעבודה ירדה פלאים, היא החסירה ימי עבודה, וכשכבר הגיעה, לא התפנתה הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית לסוגיות השונות במשרד. גם התפקוד שלה בבית התערער. ילדיה חשו בשינוי, חשו שאמא לא שם בשבילם. בתיה שקעה כל כולה במשימת הבאת תינוקה השלישי לעולם. היא לא התעניינה בפעילויות חברתיות, לא שאפה לצאת ולהתאוורר בחופשות משפחתיות, ובכל פעם שראתה אישה הרה או אם לתינוק - יצאה אליה נשמתה. היא ידעה ששעונה מתקתק והתייסרה בשאלה "למה זה מגיע לי, למה דווקא אני?"

 

אמנות השחרור

 

לבתיה ולכל אותן נשים שמוצאות את עצמן בסיטואציות דומות, שבהן הן נושאות חלום שמסרב להתגשם, אני רוצה להציג תיאוריה פשוטה ביותר, הגלומה במשפט אחד שיכול לעזור לכל מי שמזדהה עם דבריי: The art of letting go ובעברית (למרות שזה נשמע הרבה פחות טוב): אמנות השחרור!

 

פשוט תרפי. קודם כל מעצמך, מהציפיות שלך, מהאכזבות שלך ומכל מה שמסביבך. שחררי קצת את המושכות. אם יבוא החלום - יבוא, ואפילו ביתר קלות. ואם לא יבוא, תמיד קיימים פתרונות נוספים, אפשרויות נוספות. לפעמים אולי יהיה צורך להכניס שינויים בחלום עצמו. אל תאבדי פרופורציות, תנשמי ושחררי! שימי לב, מדובר בשחרור, בהקלה, בהרגעת האובססיה.

 

ותשאלי, "מתי עליי לשחרר? איך אדע שעכשיו זה הזמן להתאוורר קצת ולהוריד הילוך?" התשובה, על פי אמנות השחרור, היא פשוטה ביותר: שחררי כשהמחיר שאת משלמת מתחיל להיות גבוה מדי! שחררי כשאת מרגישה שעשית את כל מה שאת יכולה, ואת מתחילה להיסחף. שחררי כשאת מזהה שהפסקת לשים לב לפרחים שבצדי הדרך שבה את הולכת, ומתרכזת רק בפרח שיימצא בסוף המסלול. הקלי על עצמך, החזירי לעצמך את חייך - הרי מזמן נאמר: "איזהו האויב הרוכב על גבי אם לא האני הרוכב על עצמי..."

 

  • אורלי כץ היא מאמנת אישית ועסקית לנשים ומחברת ספר הקואצ'ינג הראשון לנשים עם דנה גניהר רז: "כל אחת והדיזי שלה " (הוצאת אסטרולוג). לאתר O.K Coaching – המרכז לאימון נשים לחצו כאן.

 

לטורים הקודמים בסדרה:

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סי די בנק
לשחרר במקום לרדוף אחר הבלתי מושג
צילום: סי די בנק
מומלצים