שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עלייתה ושקיעתה של המיני-טל: האינטרנט של הצרפתים
    מי שסבור שרשת המידע הגדולה הראשונה נולדה על גבי האינטרנט - צריך לעשות שיעורי בית, או להיפגש עם ד"ר ז'ק בן סימון, בעבר אחד מצוות מפתחי המיני-טל הצרפתי

    מערכת המיני-טל הצרפתית, שהושקה בתחילת שנות ה-80, נחשבת לרשת המידע הציבורית הראשונה בעולם. הרשת, שסיפקה שירותי מידע כגון מועדי טיסות, זמני הצגות, ביצוע פעולות פיננסיות ואפילו מסחר וקנייה – התבססה על קווי הטלפון והעבירה נתונים במהירות מצחיקה של 1,200 ביט לשנייה.

     

    "חברת הבזק הצרפתית, פראנס טלקום, החלה את הניסוי בשלב הראשון בקרב 3,600 בתי אב ברחבי צרפת, שהיו חתך מייצג של האוכלוסייה", משחזר ד"ר ז'ק בן סימון, מי שעומד כיום בראש חברת "לוגטל", המספקת הדרכות בנושאי טלקום וטכנולוגיה, ובעבר אחד מצוות מפתחי המיני-טל הצרפתי.

     

    "בשלב ראשון, כל משפחה שהשתתפה בניסוי קיבלה מסוף מחשב והתבקשה למלא שאלון על נוחיות השימוש, שירותי המידע שהיא מעוניינת לקבל, הבעיות שבהן נתקלה במהלך השימוש ועוד.

     

    "הניסוי התרחב בשלב השני לשלושה מיליון אנשים ולאחר מכן הכפיל את עצמו. לפי התשובות הצלחנו לקבל תמונה מהימנה למדי של צורכי האוכלוסייה ולשפר לפיה את המערכת".

     

    עם סיום שלב הניסוי, הפיצה פראנס טלקום את המיני-טל בקרב שאר בתי האב בצרפת כשהממשלה היא שהובילה את הפרויקט וסיפקה את המשאבים להשלמתו. "זה היה מהלך נבון ומשתלם, שכן סביב המיני-טל התפתחה תעשייה שלמה של חברות שסיפקו שירותים ומידע למערכת", מספר בן סימון.

     

    "בפועל, כל אזרח צרפתי קיבל מהמדינה בחינם מערכת מיני-טל שכללה מסוף טלוויזיה קטן ומקלדת – שהתחברו לקו הטלפון. היום זה ברור שהעובדה שלמשתמש הסופי ניתנה מערכת שלמה – היא שתרמה להצלחת המיני-טל בצרפת.

     

    בן סימון גוזר מכך מסקנות גם לגבי ההצלחות והכשלונות של טכנולוגיות אחרות. למשל, לדבריו, אפשר להסיק שהסיבה לכך שטכנולוגיית ה-WAP נכשלה – לעומת טכנולוגיית i-Mode שהצליחה – היא ש-WAP לא סיפקה מערכת כוללת למשתמש.

     

    ד"ר אמינות בפרוטוקוליזם

     

    בן סימון נולד בקזבלנקה שבמרוקו לפני 58 שנה נסע לצרפת ללמוד, לפני שיעלה לישראל. הוא סיים בהצלחה מתמטיקה ורק אז פנה לסוכנות היהודית, כדי להסדיר את עלייתו ארצה.

     

    לדבריו – זה היה שער הכניסה שלו להתנסות ב"חוויה הישראלית".

    אנשי הסוכנות הפנו אותו ללימודי מחשבים בטכניון, אולם, כשהגיע לשיעור הפתיחה, התברר שהמגמה לא נפתחה בשל חוסר תקציב.

     

    בלית ברירה הלך ללמוד אווירונאוטיקה, אולם לאחר שנה פרש משום ש"הבנתי שמהנדס חלל אני לא אהיה". הוא נרשם לאוניברסיטה העברית בירושלים, אך כבר בשיעור הראשון אמר לו המרצה: "אם אתה רוצה באמת ללמוד מחשבים – כדאי לך לחזור לצרפת".

     

    תפריטים נוחים יותר משל האינטרנט

     

    בן סימון קיבל את ההמלצה, שב לצרפת וסיים שם את לימודי הדוקטורט שלו בתחום "אמינות בפרוטוקולים" שהתבססו אז על מחשבי הענק ומסופים חכמים. לאחר סיום הלימודים, השתלב בחטיבת המחקר של פראנס טלקום שמנתה כ 3,000 עובדים.

     

    "שם קיבלתי את ההכשרה המקצועית שהפכה לאחר מכן לתחום ההתמחות שלי", הוא מספר. "פראנס טלקום היא, ככל הידוע לי, אחת החברות הבודדות בעולם שמאפשרות לשלב לימודים גבוהים ולקבל תעודת מהנדס בתום ארבע שנים, וגם לעסוק במחקר טכנולוגי בתחומי הטלקום". אגב, במסגרת זו הוא הספיק גם לנסוע ברחבי העולם וליישם מערכות תקשורת בינלאומיות ("אפילו במרוקו הייתי"). הוא גם היה נציג צרפת ב ITU (איגוד הטלקום העולמי) וב-ISO (איגוד התקינה הבינלאומי).

     

    התרגשות גדולה

     

    הוא הקים את "לוגטל" כשעלה ארצה לפני כ-20 שנים, אך החוויה העמוקה ביותר הזכורה לבן סימון הייתה העבודה עם צוות הפיתוח של המיני-טל, שהתכנס לראשונה בשנת 1978. "היתה התרגשות גדולה כי הבנו שמדובר במהפכה אדירה", הוא משחזר. "המערכת היתה מאוד מתקדמת אפילו בהשוואה להיום, עם ממשק ותפריט נוחים וידידותיים למשתמש אפילו יותר מאלה של האינטרנט של ימינו. לחיצה על כפתור אפשרה לקבל סוגי מידע שונים ומגוונים. אגב, בשנות ה-80' הפסיקו בצרפת להפיק את דפי הזהב, מכיוון שהמיני-טל סיפק את כל המידע. זה היה חסכון ענק לפראנס טלקום".

     

    האמת ההיסטורית מראה שהפופולריות של המיני-טל גוועה עוד לפני מהפכת האינטרנט. הסיבה? בן סימון אומר שממשלת צרפת – שהיתה אמונה על מדיניות התבדלות משאר מדינות עולם – לא השכילה לשווק את הפתרון גם מחוץ לגבולות המדינה. הממשק היה כולו בצרפתית ולכן לא היה עתיד למערכת. כשהגיע האינטרנט – הוא הפיל בקלות רבה את מה שנשאר מהמיני-טל".

     

    זה לא לטלפון

     

    כשבן סימון עלה לישראל – הוא ניסה להחדיר לכאן את המיני-טל, ופנה להנהלת בזק. "אחד הבכירים שם שאל אותי אם המערכת מבוססת על טלפון, ולאחר שהשבתי בחיוב, אמר בביטול: 'נו, ואתה יודע כמה זמן לוקח לקבל טלפון במדינה הזו? לפחות שלוש שנים...'".

     

    דווקא במערכת הבנקאית גילו יותר עניין. לדברי בן סימון בנק דיסקונט החל לפעול להטמעת המערכת לקשר עם הלקוחות – אולם בסופו של דבר הנושא ירד מהפרק מסיבה דומה: לא לכל הלקוחות היה קו טלפון. "זוהי עוד דוגמה כיצד טכנולוגיה מקדימה לעיתים את דרישות המשתמש ואת התנאים הקיימים בשוק", אומר בן סימון.

     

    "אנו נתקלים פעמים רבות בטכנולוגיות שמעוררות המון התרגשות בקרב מפתחים וחברות טלקום, אבל המשתמש הסופי לא בשל לקבל אותן. כי המשתמש לא קונה טכנולוגיה – אלא שירותים, ואם הוא לא רואה לפניו משהו יעיל וזול יותר, הוא לא יאמץ אותו. אחת הדוגמאות שמציג בן סימון, היא ה-WiMAX, טכנולוגית לישומים אלחוטיים למרחקים בינוניים.

     

    "במחשבה שניה, כלל לא בטוח שימצא שוק לטכנולוגיה הזאת. שכן עד שה-WiMAX הנייד יגיע לשוק בסביבות שנת 2009 או 2010 – גם טכנולוגיית הדור השלישי תתפתח ולדעתי היא תאפיל על טכנולוגיית WiMAX".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: פי סי מגזין
    ד"ר בן סימון. ניסה להביא את המיני-טל לארץ
    צילום: פי סי מגזין
    מומלצים