אולמרט: לא רוצה להתערב בבחירות ברשות

הממשלה דנה בבחירות ברשות: ממלא מקום רה"מ, אהוד אולמרט, אמר הבוקר (יום א') בישיבת הממשלה: "איני רוצה לקיים דיון מסודר שיתפרש כניסיון להשפיע. העניין ברשות הפלסטינית רגיש. אין מה להתבטא ערב הבחירות. נקיים דיון לאחר הבחירות באיך להגיב ומה לעשות".

ממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמר בישיבת הממשלה בנוגע לנושא הגרעין האיראני: "יש רצון לגרות אותנו להגיב, אך אין טעם להיות ראש החץ בעניין הזה, כפי שאמר בזמנו ראש הממשלה אריאל שרון. האחריות היא בראש ובראשונה על ארצות הברית, גרמניה וצרפת וגם מועצת הביטחון עשויה לדון בזה. איננו צריכים להוביל את הנושא, אנחנו צריכים להמשיך ולהזהיר מפניו".

שר הביטחון, שאול מופז, דיווח בממשלה על "איום בהוצאה לפועל של 10 פיגועי טרור ברחבי ישראל ו-40 פרטי מידע התרעתיים". "קיימת אפשרות שחלק מארגוני הטרור ינסו לבצע פיגועים גם כדי לשבש את הבחירות", אמר מופז והוסיף, "הינחתי את מערכת הביטחון להיערך בהתאם ולפעול באופן ממוקד נגד כל ניסיון להוציא פיגוע". מופז גם דיווח על כך שמערכת הביטחון תאפשר מעבר של מצביעים פלסטינים, משקיפים וקלפיות.

במהלך ישיבת הממשלה ניתנו סקירות על ידי שר הביטחון שאמר שהסיכוי שהליך הבחירות ברשות יתקיים כפי המתוכנן הוא גבוה. ראש השב"כ יובל דיסקין העריך שיום הבחירות ברשות יעבור בצורה סבירה. עם זאת, לדבריו, אם יהיה אירוע טרור גדול הרי שכוחות הביטחון ערוכים גם לאופציה זאת.

שרת החוץ, ציפי לבני, אמרה בסקירתה בפני הממשלה כי הרשות התחייבה לפרק את ארגוני הטרור. לדבריה, הבחירות הם אמצעי שיסייע בפירוק הארגונים החמושים.

עוד אמרה השרה לבני כי ביום שאחרי הבחירות ישראל מצפה שהרשות תעמוד בהתחייבות שלה לפרק את כל ארגוני הטרור ולא רק את החמאס. אבו מאזן עצמו שכנע את הקהילייה הבין לאומית לאפשר את הבחירות בזכות התחייבותו זו. 

לדבריה הפלסטינים ינסו ליצור מצב אחרי הבחירות של הבחנה בין פיגועים לגיטימיים ופיגועים לא לגיטימיים. כלומר פיגועים בתוך הקו הירוד ופיגועים מחוץ לקו הירוק. גם אבחנה כזו לא מקובלת על ישראל. טרור הוא טרור באשר הוא, אמרה.

היא התייחסה לביקורו של נשיא איראן בדמשק ופגישתו עם ראשי ארגוני הטרור. היא התייחסה להתבטאויותיו האנטישמיות כדוגמה ביחס לממשל האיראני וישראל. לדבריה, "פעילות איראן התומכת בארגוני הטרור היא דוגמה של מדינה העושה שימוש בארגוני טרור נגד מדינה דמוקרטית".

השר צחי הנגבי אמר בדיון כי "השתלטות של החמאס על הממשלה הפלסטינית משמעותה עבור הפלסטינים תהיה טראגית. הן בהקשר מעמדם הבינלאומי והן בהקשר של יכולתם לקיים דיאלוג עם ישראל. השאלה הגדולה היא מה ישראל צריכה לעשות, והיום נבחן את כל האפשרויות".

השר אברהם הירשזון אמר עם צאתו מהישיבה: "על פי התחזיות, המצב הוא די שקול. יש מועמדים שאפשר לדעת בביטחון שהם אכן ייכנסו אך יש מועמדים אחרים שעדיין לא ברור אם הם ייכנסו או לא, כך שהמצב הוא שאי אפשר לומר חד משמעית וצריך להמתין לתוצאות הבחירות".

הירשזון הוסיף כי "היתה הבנה בין לאומית שלא ייתכן שיש ארגון שעם רגל אחת יושב בממשלה וברגל השנייה עוסק בטרור. הממשלה לא נתנה את דעתה בנושא מה שעומד לקרות. אנחנו לא מתערבים, כי הדברים הם מאוד מאוד עדינים ולכן הממשלה נוקטת בזהירות רבה בנושא הזה. אין לי ספק שהקהילייה הבין לאומית תעשה את ההבדל בין המצב החדש שנוצר למצב בעבר".

"החמאס ישתלט? יהיה משטר אייטוללות ברמאללה"

"שלושה ימים לפני הבחירות זה קצת מאוחר. ישראל לא יכלה למנוע את קיום הבחירות עם החמאס", כך אמר שר הבינוי והשיכון החדש זאב בוים, והוסיף כי "צריך לראות את אפשרות השתלטות החמאס על הרשות הפלסטינית כאפשרות של הקמת שלוחה של איראן, של טהרן ושל משטר אייטוללות ברמאללה. זהו גוף בעל אידיאולוגיה איסלאמית שישלוט ברמאללה. צריך לשים לב לארגוני רצח שמשתמשים בשיטה הדמוקרטית. צריך לזכור בדיוק מי הוא החמאס, שלא נשלה את עצמנו ושלא נרמה את עצמנו". לדבריו, "אם החמאס יתפוס את השליטה ברשות הפלסטינית, תהיה זאת אופרה חדשה".

בהתייחסו לנשיא אירן אחמדי-ניג'אד אמר בוים ש"צריך לזכור שמדבור בהיטלר מספר 2 באידיאולוגיה שלו הג'יהאדית אסלאמית שנועדה להחריב ולהשמיד את מדינת היהודים. לא רק באידיאולוגיות אלא גם בפעולות שהוא מבצע בתמיכה בטרור, במינון הטרור, בשליחת ראש חץ כמו חמאס לאזור לשנו כדי להוציא אל הפועל את תוכניתו להשמדת מדינת היהודים".

שר הבריאות, יעקב אדרי, אמר: "לא נוכל לקבל שהחמאס ישלוט ברשות הפלסטינית. נטכס עצה עם האמריקנים והאירופים".

במהלך ישיבת הממשלה היום מקבלים השרים סקירות נרחבות על הבחירות למועצה המחוקקת ברשות הפלסטינית וכן על "היום שאחרי" הבחירות. זאת מתוך הנחה שהחמאס יתחזק מאוד בבחירות אלה, שלא לדבר על אפשרות שיזכה בשליטה במועצה המחוקקת. גם סקירות מערכת הביטחון תעסוקנה באפשרות של "המהפכה הירוקה", קרי השתלטות החמאס על הרשות הפלסטינית ואפשרות, תיאורטית אך לא חסרת בסיס שמחמוד א-זהאר או איסמעיל הניה עלולים להיות אלו שישראל תצטרך לשאת ולתת עימם בקרוב.

הבחירות החלו, ביום רביעי יצביע הציבור

הבחירות ברשות הפלסטינית החלו כבר אתמול כאשר כ-60 אלף שוטרים פלסטינים ואנשי כוחות הביטחון יצביעו עד יום שלישי הקרוב. ביום רביעי הקרוב תערכנה הבחירות הכלליות של כלל הציבור. במועצה המחוקקת הפלסטינית 132 חברים והיא הורחבה מ-82 חברים על מנת להקטין, יחסית, את חלקו של החמאס במושבי המועצה, 66 חברים במועצה המחוקקת נבחרים ברשימה הארצית. 66 החברים הנותרים נבחרים במחוזות.

הסקרים שהגיעו לידי המערכת המדינית בירושלים מצביעים על כך שלפתח יש עדיין יתרון קטן על החמאס, בהפרשים של אחוזים בודדים. אולם סקרים אלה אינם מבטאים את המתרחש במחוזות ובשרימה של אנשי השטח אשר הגיעו מן הערים השונות. שם ברצועת עזה יש יתרון לחמאס וביהודה ושומרון היתרון הוא לפתח.

כפועל יוצא, בידי זרועות ההערכה של ישראל אין מידע מדויק על איך תסתיימנה הבחירות האלה. ההערכה הרווחת היא שהחמאס יגיע ל30 עד 40 אחוזים מן הקולות. גורם בטחוני בכיר אמר ל ynet לפני ישיבת הממשלה שלא בטוח שהחמאס ירצה כלל לזכות בבחירות האלה, כדי לשמר בידיו את האופציה הטרוריסטית אשר תקדם את מטרותיו המדיניות, אשר אינן תואמות בהכרח את המטרות של הפתח.

"גם אם יזכה החמאס בניצחון בבחירות האלה", אמרו ל-ynet בלשכתו של מופז הבוקר, הרי שמדובר בתהליך ארוך אשר ייקח שבועות עד חודשים בטרם נראה, אם בכלל, את א-זהאר או הנייה בראש הרשות הפלסטינית. תהליך מניין הקולות צפוי לקחת ימים אחדים עד שבוע. אנחנו מזכירים שבבחירות ליו"ר הרשות הפלסטינית התקבלו התוצאות לאחר עשרה ימים.

לאחר מכן, כך מבהירים אנשי החמאס הם יצטרכו לבחון את המשך דרכם ולא בטוח בכלל שיבקשו לקחת את השלטון ברשות הפלסטינית. זאת בהתעלם מכך שגם הפתח, ככל הנראה בהערכותינו, לא יוותר בקלות רבה על תפקיד יו"ר הרשות. כך שמבחינתנו, נכון לנקודת הזמן הזאת, שלושה ימים לפני הבחירות, הכול פתוח", נמסר.