בהבימה לא משלמים משכורות

ההצגות בתיאטרון "הבימה" נמשכות כרגיל אף ששחקני ועובדי התיאטרון אינם מקבלים שכר. עובדי התיאטרון טוענים כי על מנת למנוע תביעות משפטיות בגין הלנת שכר, חייבה הנהלת התיאטרון בניגוד לדעת הוועד לקבל מפרעה על חשבון חודש דצמבר. ביום חמישי הקרוב אמורים נציגי העובדים והשחקנים להיפגש עם הנאמן הציבורי של התיאטרון, עו"ד שלמה שחר והמנכ"לים הזמניים של התיאטרון, אודליה פרידמן ובני צרפתי.

"קיבלנו מפרעה בניגוד לדעתנו. התנגדנו למפרעה כיוון שהיא פתרון למראית עין ובפועל עוצרת בעדנו מלהכריז על הלנת שכר", אומר אריה כץ, יו"ר ועד העובדים בתיאטרון. כץ מפנה אצבע מאשימה כלפי הנאמן הציבורי של התיאטרון: "התפקיד של שלמה שחר הוא בין היתר לדאוג לכך שהמשכורות יגיעו בזמן. אין לנו מושג במה הוא מתעסק והמאבק שלו עם משרד האוצר ומשרד החינוך לא מעניין אותנו.

זה תפקידו להכריח את האוצר לעמוד בהסכם מול הבימה. יש עובדים בתיאטרון שנמצאים על סף זריקה מדירותיהם כי הם לא עומדים בתשלומי המשכנתא. אנשים אצלנו במצב קריטי. אין לנו זמן לחכות. לפני שבע שנים עשו לנו תרגיל זהה כשמנכ"ל התיאטרון, יעקב אגמון, הוריד לנו 20% מהשכר בתרגיל מסריח שהיה לכאורה צעד סולידרי כלפי מקום העבודה. עד היום לא ראינו את הכסף הזה. אם לא נקבל את כל המשכורת בימים הקרובים נשקול צעדים עד להשבתת התיאטרון".

כץ מתייחס בדבריו למצב המשברי אליו נקלע התיאטרון בשנת 1999, אז הגישה ההנהלה בקשה דומה לבית המשפט שקבע כי אין בסמכותו לדון בעניין. התיק הועבר באותה שנה ליועץ המשפטי לממשלה שדחה את בקשת הבימה. בהסתמך על החלטת ביהמ"ש והיועץ המשפטי לממשלה מניחים באוצר ובמשרד התרבות כי גם הבקשה הנוכחית של הנהלת הבימה תידחה. "אני חושב שזה כן בסמכותו של בית המשפט לדון בעניין ואת הסיבות לכך הבהרתי בבקשה", אומר הנאמן הציבורי של התיאטרון, עו"ד שחר, ומוסיף: "על פי הכרעת היועץ המשפטי לממשלה משנת 1999 ועדת השלושה היתה מחויבת לדון בענייננו ולצערי דחתה את ההחלטה בטיעונים טכניים לטעמנו".

ביקורת חריפה מטיח יו"ר ועד העובדים של התיאטרון גם במנכ"לים הזמניים. "אם צריך, שהנהלת הבימה תעביר את משרדיה למסדרונות משרד האוצר בירושלים עד לקבלת הכסף", הוא אומר ומוסיף, "הם לא נלחמים ולא עושים מספיק מאמצים בשביל להגיע להסדר. הם שיקרו לשחקנים כשאמרו להם 'קחו מפרעה ועד ה-19 בחודש המשכורת תכנס בשלמותה'. אנחנו כמעט שבוע אחרי ושום דבר לא זז".

חיים חובה, יו"ר ועד השחקנים של התיאטרון, מעדיף גישה מתונה ואומר: "אני לא חושב שיש לנו טעם לעשות מלחמות. אני ממליץ לשחקנים לעלות לבמה, לעבוד ולשחק ולא לפוצץ את הכל ולסגור את התיאטרון. אנחנו לא רוצים לכרות את העץ שעליו אנחנו יושבים ומקווים באמת שהדברים ייפתרו. עדיין לא הכנסנו את ההסתדרות לעניינים למרות שהם מעורים במה שקורה פה. היו לנו מספיק בלגנים בשנים האחרונות, אנחנו מאמינים שזה מזיק לנו ושאין טעם ללבות את האש".

בהנהלת תיאטרון הבימה מחכים כעת לפסיקת השופטת ורדה אלשיך בעניין הדרישה להעברה מיידית של שני מיליון שקל שקוזזו מתקציב התיאטרון על ידי האוצר. בין לבין מגלגלים את האשמה במצב לפתחם של משרדי האוצר והתרבות. "כדי לשלם משכורות אנחנו צריכים כסף. זה אומר לקבל את שני מיליון השקלים שקוזזו לנו מהתקציב ואת המקדמות שמגיעות לתיאטרון לשנת הפעילות הנוכחית ממשרד החינוך", אומר המנכ"ל הזמני בני צרפתי, "ועדת השלושה של משרד החינוך דחתה את הבקשה להחזר שני מיליון השקלים ולכן פנינו לבית המשפט ואנו ממתינים לפסיקה. בלי מקדמות ועם תקציב מקוצץ איך אנחנו אמורים לשלם משכורות?".

לטענת העובדים משיב צרפתי: "העברנו מקדמות בגובה 50% מהמשכורות כי זה מה שהיה לנו. לא ראינו טעם להשאיר את הכסף שיש בבנק. אנחנו לא מתעסקים בפוליטיקה אלא בלהפעיל תיאטרון. העובדים יקבלו את משכורותיהם, השאלה היא רק מתי".

ממשרד החינוך והתרבות נמסר בתגובה: "אין מדובר בקיצוץ של שני מיליון שקל מתקציב תיאטרון הבימה, אלא בהחזר הלוואה שהתיאטרון התחייב להעביר למדינה מדי שנה כחלק מהסדר. בשל הקיצוץ התקציבי שחל בשנת 2002 ביקש התיאטרון לפנים משורת הדין שלא להשיב את החזר ההלוואה באותה השנה. משרד החינוך והאוצר באו לקראת התיאטרון וויתרו על החזרי ההלוואה לשנה זו. מאז חדל התיאטרון לשלם את חובו. יש לציין כי המשרד העלים עין מאי החזר כספי ההלוואה גם בשנים 2003-2004. בשנת 2005 דרש המשרד מהתיאטרון להכניס את החזר ההלוואה לתוכנית התקציבית שלו. בסוף אותה שנה ביקש התיאטרון מוועדת השלושה לבטל גם את החזר ההלוואה לשנת 2005. הוועדה ביקשה לקבל מהתיאטרון דו"חות כספיים בהם דו"חות עלות שכר עובדים, הסכמי פרישה ותזרים מזומנים, לצורך ביצוע בדיקה של ההתנהלות התקציבית של התיאטרון בשנים 2003-2005 וזאת על מנת לקבל כלים בבואה לשקול את בקשת התיאטרון. עד לרגע זה לא קיבלנו את הדו"חות שביקשנו".